כחלון: "ישראל עשויה להצטרף לבנק האסיאתי לפיתוח"

שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרדו שי באב"ד נפגשו אתמול בפריז עם שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר ועם מזכ"ל ה־OECD אנחל גורייה. כחלון ולה מר דנו בהצטרפות אפשרית עתידית של ישראל לבנק האסיאתי לפיתוח. על ידי כך יוכלו חברות ישראליות להשתתף במכרזים של הבנק, ולמעשה להגדיל את השקעותיו בישראל. 

צרפת עומדת בראש קבוצת מדינות משקיעות בבנק, הכוללת את פורטוגל, בלגיה, ספרד ואיטליה. "ההצטרפות דרך הקבוצה הזו, שבה לא חברה מדינה עוינת לישראל, נראית אפשרית מאי־פעם", הבהיר כחלון. 

ישראל מנסה להצטרף לבנק הזה במשך שנים רבות ללא הצלחה, שכן נדרשת הסכמה של לפחות 45 מדינות - שני שלישים מהמדינות החברות בו. כעת, לדברי השר, ישראל השיגה את הסכמתן של 50 מדינות ונראה שהכיוון חיובי. 

מיליארדי דולרים

הבנק האסיאתי לפיתוח (Asian Development Bank) נוסד ביוזמת יפן ב־1966 כמוסד פיננסי לפיתוח אזורי, שמעניק הלוואות ואשראי לפיתוח תשתיות ב־25 מדינות ביבשת אסיה. 

כיום חברות בבנק 68 מדינות ובעלות המניות העיקריות בו הן ארה"ב ויפן, שכל אחת מהן מחזיקה ב־15.6% ממניותיו. היקף הפעילות שלו הגיע ב־2017 ל־30 מיליארד דולר והוא פועל במבנה ארגוני דומה למבנה של הבנק העולמי.

הבנק נחשב גורם משמעותי בקידום ההשקעות ביבשת אסיה, ולחברות בו יש ערך כלכלי רב ובמידה מסוימת גם ערך מדיני. על פי תקנון הבנק, רק חברות המשתייכות למדינות המחזיקות מניות בבנק, רשאיות לקחת חלק במכרזיו.

לשם המחשה, ב־2018 השקיע הבנק כ־35 מיליארד דולר ביבשת אסיה - מחצית מההשקעות בתחום האנרגיה והתחבורה והמחצית השנייה בתחומי המים, החקלאות, החינוך, הפיננסים והבריאות. גם ישראל היא חלק מתחום הפעילות של הבנק. 

צירוף למוסדות בינ"ל

משרד האוצר פועל זה כמה שנים להצטרפותה של ישראל לבנק האסיאתי לפיתוח. לצורך הצטרפותה נדרשת ישראל להציג תמיכה של שני שלישים מתוך 68 המדינות החברות, דהיינו: לפחות 46 מדינות שיתמכו בבקשתה להצטרף לבנק. 

"ראש הממשלה נתניהו", אומר כחלון, "רואה חשיבות גדולה בצירוף ישראל למוסדות בינלאומיים, ולכן תרם למאמצים שלאחרונה נשאו פרי: מדינות רבות החברות בבנק, ובראשן ארה"ב ויפן, החלו להביע תמיכה בבקשתה של ישראל להצטרף, חרף התנגדותן של מדינות מוסלמיות כמו מלזיה ופקיסטן". 

ישראל חברה בארבעה בנקים לפיתוח נוספים: הבנק העולמי, הבנק הבין־אמריקני לפיתוח, הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח והבנק האסיאתי להשקעות בתשתיות. 

כחלון ולה מר // צילום: דוברות האוצר

באמצעות החברות בבנקים אלה מוביל משרד האוצר מאמץ ממשלתי לקידום פעילות כלכלית ישראלית במדינות מתפתחות ברחבי העולם. במשרד האוצר מספרים שבמסגרת הפעילות בבנקים אלו, התגלה שיש צמא אמיתי לפעילות ישראלית מוכחת בתחומי החקלאות, המים, הבריאות, הסייבר וזאת לצד הרצון לתרגם את הסביבה החדשנית הקיימת בישראל למדינות בהם פועלים הבנקים לפיתוח.

שר האוצר הצרפתי ניצל את ההזדמנות לבקש מכחלון לקדם אינטרסים מסחריים של צרפת, ובכללם מתן אישורי שהייה לבנות זוג של מנהלים ועובדים צרפתים בדקטלון - רשת מוצרי הספורט שמחזיקה ארבעה סניפים בישראל. 

"לה מר דיבר על הכוונה להכפיל את מספר הסניפים ברשת המוזלת וציין שבכל סניף כזה עובדים כ־150 איש", ציין השר. לה מר ביקש מכחלון שיסייע גם בפתרון בעיות רגולציה בזכייה של חברה צרפתית בהקמת תחנת כוח סולארית בשורש. 

הוא אף הוסיף וביקש את עזרתו בקידום הזמנות מטוסי איירבוס. "בעניין הזה הסברתי לשר שחברות התעופה הישראליות הן לא ממשלתיות, ולכן אני לא יכול להורות להן אילו מטוסים לרכוש", אמר כחלון. שר האוצר של צרפת הציע קידום השקעות של חברות צרפתיות בטכנולוגיות ישראליות. "השר ציין את החיבור המתבקש בתחומי הסייבר והרכב האוטונומי בין צרפת לישראל", אמר כחלון. כנס שרי האוצר מתקרב

 בפגישה עם מזכ"ל ה־OECD, אנחל גורייה, ביקש כחלון "להגדיל את מספר הישראלים העובדים בארגון, והוא הבטיח להקים צוות שיבחן הצטרפות ישראלים לעבודה בארגון כמתמחים בתחומים שבהם יש לנו יתרון יחסי, כגון טכנולוגיה חקלאית, סייבר וכדומה". 

הבקשה המרכזית שהפנה שר האוצר למזכ"ל ארגון המדינות המפותחות היא להוביל את המפגש השנתי של שרי האוצר. 

"זהו מפגש חשוב ביותר והמזכ"ל הבטיח לקדם את העניין. השנה ספרד תוביל את הכנס, אך נוצרו תנאים חיוביים לכך שישראל תוביל את כנס שרי האוצר ב־2021", אומר כחלון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו