הזירה הלשונית: מוטיב השיגעון בתשקורת הישראלית

הנזיפה המוקלטת של ביבי באיוב קרא - "השתגעת?!", אינה חדשה בפוליטיקה הישראלית. בנאום ערב הבחירות של אריאל שרון בשנת 2003 קרא: "אתם השתגעתם לגמרִי? יצאתם מדעתכם?". ההקשר נשכח, אבל הנאום הופסק על־ידי השופט מישאל חשין בשל תעמולת בחירות. 

למבוגרים יותר בינינו זכורה קריאתו הנואשת של יגאל הורוביץ, שר האוצר בשנת 1980, "משוגעים, תרדו מהגג!", כלפי עובדים שתבעו תוספת שכר, בעוד מצב המשק דרש צמצומים. מקור הקריאה ביידיש: משוגעים, אַראָפּ פון דאַך! והוא מוכר מבדיחה יהודית המופיעה אצל אלתר דרויאנוב: "משוגע טיפס ועלה לראש גג והחל הורס את ארובת העשן וזורק את הלבנים לרחוב. 'את הבית כולו אהרוס', צעק המשוגע מעל ראש הגג וזרק את הלבנים אחת אחת. נטל בעל הבית משור, יצא לחוץ וקרא אל המשוגע: 'מהר ורד, ואם לאו: מיד אני גוזר את הבית לשניים'. נתחלחל המשוגע וירד".

קריאתו של נתניהו חושפת סיפור שיש לו כמה רבדים. מישל פוקו טען, אם לפשט את תורתו, שהגבול בין השיגעון והשפיות מטושטש, השיגעון מקנן בכולנו, וההתייחסות ל'משוגעים' היא תוצר של הבניה תרבותית. השפה דווקא תומכת בתיאוריה של פוקו. השיגעון זוכה בעברית, כמו בשפות אחרות, לשלל שימושים שאינם קשורים לכליאה בבתי חולים לחולי נפש. המשותף להם הוא מצב קיצוני או התנהגות קיצונית.

אהבה בוערת. הוא משוגע אחריה, היא משוגעת עליו. כך בשפות נוספות. יידיש: משוגע נאָך איר. אנגלית: crazy about someone. צרפתית: fou de quelqu'un.

אובססיביות. "משוגע לַדבר" הוא אדם העוסק בנחישות ובעקביות בנושא כלשהו. 

אי סדר קיצוני. 'בית משוגעים' אינו רק מוסד לאשפוז חולי נפש אלא כינוי לאווירה של מהומה, אי סדר ועצבנות. אגב, בעיתונות התחייה נקרא המוסד 'בית אוסף משוגעים', וכן 'בית חולים למטורפי הדעת'. 

גחמות וקפריזות. "יש לו שיגעונות". כאן ההשפעה מן היידיש בולטת: מֶשִׁיגָאס. היידיש תרמה את המילה לאנגלית, במילים כמו meshuga, meshugaas.

דבר שבח מופלג. "ההופעה הייתה שיגעון", "שיגעון אתך".

הנאה קיצונית. מגולמת בביטוי 'חיים משוגעים'. הגששים שרים: "שליזנגר וזלינגר וזלינגר ושלזינגר, כולם עושים חיים משוגעים". המקור שוב ביידיש: מאַכן אַ משוגענעם לעבן.

הצלחה בלתי צפויה. הלך לו קלף משוגע. גרסה עברית של ביטוי ביידיש.

השראה אלוהית. "יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל: אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ" (הושע ט 7). 

השתוללות חסרת רסן. "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע". שיר השכונה.

התלהבות. "איי, זה היה משגע", שרים בשיר השכונה. גם בשלילה: "הוא לא ממש השתגע על הנושא".

כעס. דוגמה: התגובה הנפוצה 'אפשר להשתגע'. ברוסית, אגב, 'אפשר להשתגע' פירושו שהדבר גורם שמחה גדולה. באנגלית mad הוא גם משוגע וגם כועס.

נדיבות קיצונית. מגולמת בביטוי 'בעל הבית השתגע'. זאת בעקבות סיסמת פרסומת של רשת חנויות אלקטרוניקה בבעלותו של יהודי בניו יורק, שזכה לכינוי Crazy Eddie. בפרסומת נאמר: Crazy Eddie, his prices are IN-SA-A-A-A-A-ANE. 

ובקיצור, כולנו השתגענו. מזמן.

אם להשתגע, לפחות עם פסקול. "שיגעון המוזיקה" // צילום: דניאל שריף
 

תעשיית הדכדוך וענף החמוצים

המתקפה החזיתית של נתניהו נגד התקשורת מזכירה מלחמה דומה רחוקה של אבי המדינה, בן גוריון, שסבר שיש להטיל פיקוח הדוק על התקשורת. צרור ציטוטים עכשוויים והיסטוריים מציגים את המשותף והמבדיל בין השניים. תזכורת למקבץ מייצג מציטוטי ביבי בעניין, הרבה לפני ההתגוללות על גיא פלג וספי עובדיה:

"התקשורת לא משקפת את התחושות של הציבור. במקום שהם רואים אבטלה, אני רואה תעסוקה מלאה. במקום שהם רואים כלכלה הרוסה, אני רואה כלכלה פורחת. במקום שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות, גשרים". אפריל 2017.

"השמאל והתקשורת מתגייסים כעת למסע ציד אובססיבי חסר תקדים נגדי ונגד משפחתי במטרה לבצע הפיכה שלטונית". אוגוסט 2017.

"תעשיית הדכדוך עדיין קיימת, ויש לה נציגים מכובדים בבית הזה ובתקשורת". נאום בפתיחת מושב החורף של הכנסת, 23 באוקטובר 2017.

"לאחרונה יש חידוש, ענף חדש – ענף החמוצים. פעם טיפחו אתרוגים, היום הם עברו לחמוצים". אותו נאום.

ראה בתקשורת גורם מסוכן. דוד בן גוריון // צילום: פריץ כהן, לע"מ

כאמור, ראש הממשלה שראה בתקשורת גורם מסוכן הזקוק לאילוף ופיקוח היה דוד בן גוריון. חוקר היחסים בין התקשורת והפוליטיקה פרופ' רפי מן מאוניברסיטת אריאל פרסם בעניין זה ספר בשם "המנהיג והתקשורת", שיצא לאור ב-2012. הספר מציג תפיסה נחרצת של בן גוריון, לפיה על המדינה לשלוט בכלי התקשורת שתחת חסותה, ובעיקר בקול ישראל. האויבת הגדולה הייתה בעיניו התקשורת הפרטית. ולהלן ציטוטי בן גוריון שעלו ממחקרו של מן.

"אם יהיו תחנות פרטיות לא תהיה גם אפשרות להשגיח השגחה קפדנית שלא ישודרו דברים מזיקים. אם לכל אחד יהיה משדר, לא תהיה אפשרות להושיב שם צנזור בכוח המשטרה שלא ישדרו דברים מזיקים". הדברים נאמרו בתגובה להצעתו של שר הסעד יוסף בורג להקים תחנות רדיו פרטיות. הד לדברים האלה נשמע מפי מירי רגב ביולי 2016: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?".

אוהבת שליטה. מירי רגב // צילום: אורן בן חקון

שנוא נפשו של בן גוריון היה עיתון הבורגנות, הארץ:

"מה זה עיתון? מי שיש לו כסף שוכר פועלים שמדפיסים לו את מה שהוא כותב". 

"בעלי העיתון הארץ הם סוחרים חרוצים ורבי כישרון במסחר האינפורמציה והעיתונות".

אחרי בן גוריון גילתה גם גולדה יחס חשדני לתקשורת לאגפיה וערוציה השונים.

"התקשורת המסחרית עוינת את תנועת הפועלים", אמרה ב-1967.

"כל מה שחסר לנו זה בתי דין עממיים שיחליטו מי הבא בתור לתלייה, כאילו הרדיו והטלוויזיה מנוהלים על ידי האופוזיציה", אמרה בפברואר 1973.

ב-1976 הקים אליקים העצני תנועה שלה קרא "העם נגד תקשורת עוינת". סמלה היה מיקרופון שנחש כרוך סביבו, ומעט לאחר מכן נוצר סטיקר מכוניות פופולרי עם הסיסמה. העצני מתגאה בכך שתרם לשיח הישראלי את הצירוף 'תקשורת עוינת'. הביטוי משמש בהופעות שונות גם את נתניהו.

עשרות שנים אחר כך אחריו פרץ לחלל משחק הלשון 'התשקורת'. ככל הנראה אביו מולידו הוא המחזיר בתשובה אמנון יצחק, שהגה גם את 'טמבלוויזיה'. הביטוי זכה לפופולריות הנמשכת עד ימים אלה. אתר תנועת עוצמה יהודית מביא מדור מיוחד בשם 'התשקורת', והוא נפוץ גם באתרי החרדים. 

ומנחם בגין, בעל הלשון המושחזת, העיר ביולי 1981 על חיים יבין, "מר טלוויזיה": "אם הוא עוד פעם יעשה חיוך עקום אחרי דבריי, הפה שלו יישאר עקום".

תזהר, מנחם בגין מאחוריך. חיים יבין // צילום: לע"מ

כמה מילים יש בערבית?

אורית סגל כותבת: "נכנסתי מתוך סקרנות שקשורה לעבודתי להשוואה בין מספר הערכים בעברית מול הערבית, בידיעה שהערבית עוקפת בפער גדול מסיבות ידועות מראש את העברית המתחדשת. לגבי העברית חיפוש התשובה הגיעה במהירות וממקור מהיימן: גג 80 אלף. לא הצלחתי למצוא בעברית עובדה כתובה לגבי מספר הערכים בשפה הערבית. חיפוש באנגלית הביא אותי לטבלה לפיה יש בערבית יותר מ-12 מיליון ערכים. רציתי לבקש לכך אישוש כלשהו".

המידע שמביאה אורית הוא מאתר שאלות ותשובות חופשי הקרוי quora.com. יש לקוות שבאתר הזה מובא מידע אמין יותר, כי למספר הזה אין כל שחר. אכן, השפה הערבית עשירה, אבל כפי שמוסר לנו ד"ר עבד רחמן מרעי, מספר המילים בערבית על פי כל חוקרי השפה נע סביב חצי מיליון. יתכן שבעל המידע חיבר את הלקסיקון של דיאלקטים ערביים שונים, שמספרם עשרות, אבל זהו כמובן חיבור לא ראוי ומטעה, וגם הוא אינו אמור בשום דרך להביא למספר המפלצתי שבאתר.

מהי מילת השנה? ההחלטה בידיכם

אורי ברוק מאיגוד המתרגמים כותב: "בתום כל שנה אזרחית יש אי אילו ארגונים שבוחרים את מילת השנה שלהם. השנה החלטנו לבחור את מילת השנה שלנו, ואנחנו בוחרים את מילת השנה העברית, במילה עברית. מילת השנה יכולה להיות מילה או ביטוי שגור שהיה בהם שימוש נרחב השנה, זכו לפופולריות ומאפיינים את השיח הציבורי. מקבלים הצעות מכל הציבור, ההצעות יפורסמו לחברי האגודה והם יבחרו מבין ההצעות. את ההצעות יש לשלוח לכתובת woty@ita.org.il לא יאוחר מן ה-28 בספטמבר בחצות.

• המייקל של לואיס שוב שובר את הרשת

• מה עשה עומר אדם אצל הרב ברלנד?

• אייל גולן התארס: הפוסטים הכי מצחיקים

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו