במשך שעות ארוכות התקיים אתמול (רביעי) בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הדיון בצווי המניעה שהגישה המדינה נגד הסתדרות המורים. מטרת הצווים היא למנוע את השביתות בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. לדיון הזה קדם משא ומתן ארוך בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, כשבתווך עומד משרד החינוך.
בלב המחלוקת בין הצדדים יש מספר נושאים - בהסתדרות המורים טוענים כי מדובר בסוגיות הרות גורל של "עושק ימי המחלה וגזל הפנסיה", ומנגד באוצר יש מי שטוען שמדובר בדרישות מוגזמות, ולעתים אפילו הזויות. אז על מה הם רבים?
ימי המחלה של המורים
בפרישתם מהעבודה, עובדי הוראה, כמו עובדי מדינה אחרים, פודים את ימי המחלה שלהם. כלומר - מקבלים כסף עבור כל יום מחלה שלא נוצל. מורים צוברים 30 ימי מחלה על פני 9 וחצי חודשי עבודה בממוצע. בהסתדרות המורים טוענים כי כאשר עובד הוראה חולה מורידים לו 1.4 ימי מחלה בממוצע על יום מחלה אחד, כלומר, מורידים יותר ממה שנדרש. באוצר טוענים שלא כך הדבר וכי חישוב ימי המחלה של עובדי ההוראה, כנהוג משנות ה-80, נעשה בהתאם לשעות העבודה אותן החסיר העובד ולא לפי ימי העבודה, חישוב הנובע מאופי העבודה הגמיש בתחום. נתונים הראו שבפועל עובדי הוראה מנצלים רק 11 ימי מחלה בממוצע (בשונה ל-15 בקרב יתר עובדי המגזר הציבורי), ואילו את שאר ימי המחלה הם פודים בכסף שבפרישתם מתורגם למאות אלפי שקלים. בדיקה מצביעה כי הפדיון הממוצע של ימי המחלה גבוה בכ-10% מהפדיון של יתר עובדי המדינה.
צילום: GettyImages
הפנסיה
מחלוקת עיקרית נוגעת לפנסיה התקציבית, הייחודית למגזר הציבורי, של המורים, ולאופן שבו היא מחושבת. בשנת 2007 נכנסה לתוקפה רפורמת 'אופק חדש' – במסגרתה המורים עבדו יותר שעות וקיבלו יותר כסף. מרבית המורים החלו את העסקתם במערכת החינוך לפני הרפורמה, ולכן עולה השאלה כיצד תחושב הפנסיה שלהם. כיום יש במשרד האוצר נוסחה מורכבת, שלוקחת בחשבון את השנים בהם המורה עבד לפני הרפורמה ואחריה. כלומר, לכל עובד חישוב משלו. חישוב זה מכונה "חישוב שתי התקופות", והוא הבסיס לחתימת רפורמת אופק חדש. בהסתדרות המורים רוצים נוסחה אחידה, אחוז מסוים מהמשכורות האחרונה של עובד ההוראה, שמשמעותה על פי האוצר היא עלות של מיליארדים לקופת המדינה.
מנגד, בהסתדרות המורים טוענים כי משרד האוצר פוגע ביודעין ובמשך שנים ארוכות בעובדי הוראה שעבדו בשתי צורות העסקה ויותר ואשר לא הושג לגביהם הסדר פנסיה קבוע. הסתדרות המורים דורשת נוסחה קלה וברורה לחישוב, שמאפשרת בקרה ופיקוח ושהיא קלה ליישום מידי. לאוצר נוח להמשיך לגרור רגליים ולא לשלם. להתעלם בידיעה מחוק הגמלאות ומהסכמים שהמדינה חתומה עליהם כבר שנים.
החלת הרפורמה בחינוך המיוחד
משרד החינוך ערך רפורמה בחינוך המיוחד כאשר הורים יוכלו לבחור באיזו מסגרת הילד יתחנך - אם בחינוך הרגיל עם סייעת, אם בחינוך המיוחד, וכדומה. כרגע הפיילוט נערך במחוז צפון של משרד החינוך, אך בהסתדרות המורים טוענים כי הפיילוט נעשה ללא כל היוועצות איתם. בנוסף, בהסתדרות המורים דורשים פיצוי על השלכותיה של הרפורמה, אך באוצר אומרים כי עדיין לא ידוע מה יהיו השלכותיה של הרפורמה והאם תשפיע על המורים.
הסתדרות המורים דורשת שכל החלטה שהתקבלה תבוא עם גיבוי אמיתי של כוח אדם פארא-רפואי בכל הארץ, שתהיה הגדרה מקסימלית של מספר ילדים בכיתה רגילה, וכן הגבלת מספר ילדים משולבים בבית ספר, למספר כזה שלא ייפגע בתפקוד בית הספר והכיתה. בנוסף, הסתדרות המורים דורשת תגמול לכל המורים או הגננות בבתי ספר וגנים שבהם יש תלמידים משולבים, שכן כל תלמיד זכאי וצריך לקבל תכנית לימודים פרטנית שהמורה/הגננת צריכה להכין עבורו.
מורות נודדות
משרד החינוך מעסיק כ-6,000 מורות נודדות, שעוברות בין בתי ספר ומלמדות תלמידים בעלי נכויות שונות וביניהם תלמידים עם לקויות שמיעה וראייה. בהסתדרות טוענים כי המורות מבצעות עבודה קשה ואינן מתוגמלות מספיק. במשרד האוצר טוענים כי אינם מכירים את הנושא, מאחר והוא לא עלה באף אחד מהמפגשים שהתקיימו עם הסתדרות המורים.
בהסתדרות המורים טוענים כי המורות נדרשות לעבור בין מספר רב של מוסדות חינוך והעומס הרב שנוסף להן במהלל השנה האחרונה רב ולא עומד ביחס לזמן שיש להן להשקיע בכל תלמיד. "אנו דורשים הפחתת העומסים על עובדות ההוראה וכן הגדרת מספר תלמידים/מוסדות מקסימליים לכל עובדת הוראה", אומרים בהסתדרות המורים וטוענים כי חוזר מנכ"ל קבע כי כל מורה נודדת תעבוד בחמישה מוסדות חינוך במקביל לכל היותר, ואילו היום יש מורות שעובדות גם בשמונה או בעשרה בתי ספר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
