המטרה: הגעה ברכב פרטי לאצטדיון בלומפילד המחודש במשחק עם צפי לקהל רב כמו הפועל ת"א נגד מכבי נתניה. האמצעים: רכב פרטי, בקבוק מים, וים של סבלנות. המרחק: 35 דקות נסיעה ביום רגיל ללא יותר מדי פקקים.
מה אמר לנו הוויז לפני הנסיעה? יציאה ממרכז הארץ בשעה 17:50, כשעתיים וחצי לפני המשחק, צפויה להסתיים תוך 48 דקות בשעה 18:38. קנינו, התנענו, בלומפילד אנחנו באים.
השוטרים שומרים על הסדר. חנייה ליד המוסכים? תשכחו מזה//צילום: אלן שיבר
אחרי שעה ושבע דקות בלומפילד כבר ביצבץ לו מרחוב קיבוץ גלויות. המטרה הראשונה הושגה, והאמת, הסיוט לא היה כל כך קשה כמו שחשבנו. יש לזה הסבר, אבל עכשיו למטרה הלא פחות חשובה - למצוא חנייה.
הרחובות הסמוכים לבלומפילד, אזור המוסכים, ששם עד לפני 3 שנים המון אוהדים היו מוצאים חנייה בשפע גם כמה דקות לפני שהמשחק היה מתחיל, חסומים מכל כיוון. אז התרחקנו כשני קילומטרים מהאצטדיון, הסתובבנו והסתובבנו אבל לא מצאנו חנייה בודדת לרפואה. אחרי סיבוב של קצת יותר מ-20 דקות עברנו לאופציה ב' - להחנות בחניונים הפרטיים, שם דרשו כ-30 שקלים לחנייה, צריך קצת ללכת ברגל, אבל אין ברירה אחרת.
מיד אחרי החנייה היה ניתן לראות 2 שאטלים שעוצרים בסמוך והורידו כ-100 אוהדים אדומים. וזו בדיוק הסיבה למה הצלחנו להגיע ברכב, למרות הקושי בדרכי ההגעה והחסימות. מסתבר שהקהל האדום נשמע להוראות, הקדים הגעה לאצטדיון, נעזר בתחבורה ציבורית ובשאטלים, ואף אוהדים של נתניה, לא התביישו להחנות את הרכבים הפרטיים הרחק מהאצטדיון ונסעו על קורקינטים. חוויה של פעם או פעמיים בעונה. בשבוע הבא מכבי ת"א תארח בבלומפילד את בני יהודה והאתגר הולך להיות הרבה יותר מורכב.
