רק שש הופעות נכללו ביום הראשון של פסטיבל הג'אז באילת, בהתאם לפורמט החדש של הפסטיבל, שכולל רק שתי במות גדולות לצד כל ההפנינג המוכר. אבישי כהן פתח את הערב באופן הכי סוחף שאפשר, כמו שרק הוא יודע לעשות, יחד עם וירטואוז התופים נועם דוד שהפנט את הנמל בסולו מכשף והפסנתרן האזרבייג'ני המצוין אלצ'ין שירינוב.
אבי ליבוביץ' ושם טוב לוי התארחו בהופעה והיו אחראים לשני שיאים עצומים נוספים פרט לסולו של דוד, כאשר נותרו לבצע דואטים עם אבישי כהן בלבד, בהם ''ריקוד ההוביטים'' הקלאסי של שם טוב לוי ושלמה גרוניך. שוב ושוב כהן הראה שגם כאשר הוא מלווה סולו, הוא עדיין הדמות הכי דומיננטית על הבמה, וזה בדיוק מה שהביא אותו לפסגה העולמית של הג'אז, יחד עם עילויים ישראלים נוספים, בהם כמובן אלי דג'יברי שבפעם השמינית ברצף הוכיח שהוא לא רק נגן מוכשר, אלא גם מנהל מוזיקלי מופתי, אפילו כשאין לו יותר מדי משבצות בלו''ז לשחק איתן.
• אייל גולן התארס: הפוסטים הכי מצחיקים
• "המירוץ למיליון": עדן ואביעד במשבר זוגי
• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
את הערב סגר הסקסופוניסט דוני מקאסלין עם להקתו, עם מופע ג'אז-רוק אדג'י, מתקדם וחצוף. בתווך היה גם את מופע השקת האלבום החגיגי של ''לא סטנדרטים'' בניצוחו של תומר בר הגאון, אבל דווקא על המופע הזה ובמיוחד על אורחי הכבוד שלו עדיף שלא להרחיב את הדיבור.
אך הצלחות או אכזבות, הכל מתגמד לעומת גולת הכותרת של הערב, ולא אתפלא כלל אם תהיה של כל הפסטיבל, עליה אמונה היתה עילוי הפלמנקו, מפלצת הנשמה, ברונית האלתור הווקאלי ואולי הזמרת הטובה ביותר בעולם, בזכות שילוב קטלני של טכניקות, סגנונות וכישרון שאין שני לו בכל הברה - קונצ'ה בויקה הספרדייה.
• בפעם התשיעית: פסטיבל ג'אז חורפי באילת
• הרבי הנקוק ו"קצת אחרת" בפסטיבל הג'אז אילת
זו לא הפעם הראשונה ובטח שלא האחרונה שמבקר מוזיקה ישתפך בתיאורים מופלגים על כמה אושר מגנטי, כזה שעוצר כל מה שקורה ברדיוס של מאתיים מטר ממנו, מוזיקאי אחד יכול ליצור, אך זה בהחלט אחד מאותם המקרים שאין די מילים במילון כדי להסביר בכתב את הדרך בה בויקה התפוצצה לרכיבים מהם עשויה שמחה על הבמה בפורט ארנה, וזה גם כשהיא שרה על אהוב שבגד בה, שקרים שסיפרו לה או על שהיא דפוקה אבל שורדת. על הלהקה שלוותה אותה, שהורכבה ברובה מנשים שלתאר אותן באופן בנאלי וקלישאתי כ''כוח נשי'' יעליב את העוצמה המוזיקלית המדויקת שהפגינו לאורך כל 75 הדקות של ההופעה, אפשר לכתוב מאמר שלם נוסף.
עבור מיטיבי הלכת עם בויקה יצויין שאפילו הסטליסט של ההופעה היה קרוב למושלם, עם נתינת ביטוי לכל סגנון מוזיקלי בו אי פעם נגעה - מפלמנקו דרך רגאיי, מקצבים אפריקניים ועד ג'אז לסוגיו, וכן לכמעט כל אלבום שלה, מהמוקדמים בעלי האופי היותר אתני ועד לחדשים המכוונים יותר פופ.
אם מישהו לא הכיר את בויקה, נקלע להופעה אמש במקרה ולא רץ מיד אחר כך להאזין לה בבית, כנראה שאין לו אוזניים, או שאין לו את אותו רכיב בנשמה שרק מוזיקה יכולה להרטיט. וזה בסדר, לא כולם בנויים אותו הדבר. אבל בתור מי שעדיין קצת רועד, שעות לאחר שהסתיימה ההופעה הזאת, אני קצת מתבאס בשבילו.
• כבוד: שחקנית ישראלית נוספת בסרט של טרנטינו
• זמר ההפרדה: "אני לא מדיר נשים"
• אחרי דוכין: גם דני רובס ביטל הופעה בי-ם
• דניאלה פיק וטרנטינו מצפים לילד ראשון
• "שובר שורות" : עכשיו הסרט - כל הפרטים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
