היה זה בקיץ 2014, מתישהו בין הנשיכה של לואיס סוארס בעורפו של ג'יורג'יו קייליני לבין ה־1:7 של גרמניה על ברזיל בחצי גמר הגביע העולמי, שמארק אנטוניו רודריגס החליט שהגיע הזמן לחוות את הכדורגל מפרספקטיבה אחרת.
17 שנים של שיפוט בליגה המקסיקנית הבכירה, 14 שנים של ניהול משחקים בינלאומיים, שלושה מונדיאלים, שמונה משחקים בגביע העולמי שבהם שלף חמישה כרטיסים אדומים, פספוס הביס של החלוץ האורוגוואי ושותפות מלאה באחת התבוסות הגדולות בתולדות המשחק, "המינייראסו" - כל אלה הספיקו למקסיקני בן ה־55.
לא הרבה אחרי שאוסקר כבש לזכות ברזיל את השער המנחם הכי פחות מנחם בהיסטוריה, הודיע שופט ה־1:7 ההוא על פרישה. נותרו לו לפי חוקי פיפ"א עוד חמש שנים שבהן היה יכול להפוך לשופט הראשון בהיסטוריה שמשתתף בארבעה גביעי עולם, אבל לרודריגס היו שאיפות אחרות.
"אני רוצה לאמן את נבחרת מקסיקו", הכריז, ואולי זה עוד יקרה. בינתיים, הוא יערוך בשבוע הבא את הבכורה כמאמנה של סלמנקה מהליגה השלישית בספרד.
רודריגס בחצי גמר מונדיאל 2014 בין ברזיל לגרמניה // צילום: GettyImages
"זאת ההזדמנות שלי"
האמת היא שזה נשמע טבעי מאוד. שופט נמצא על הדשא כל כך הרבה זמן, כמעט ולא זוכה להערכה, רואה מקרוב איך העסק מתנהל, מקבל חשק ורוצה לשדרג את מעמדו אל מאחורי הקווים. מתבקש היה לחשוב שהמקרה של רודריגס שכיח, אלא שמסלול קריירה כזה לא קיים בעידן המודרני.
ב"גרדיאן" חיפשו תקדימים וחזרו עם שמות מהמאה הקודמת: פרד קירקהם שב־1907 שפט את טוטנהאם ושבוע לאחר מכן אימן אותה, הרברט באמלט שב־1914 שפט בגמר הגביע האנגלי ולאחריו מונה למאמנה של אולדהם אתלטיק, והאוסטרי הוגו מייזל ששפט משחקים בינלאומיים ואז אימן את הנבחרת. ב"אל פאיס" הספרדי הזכירו את פדרו אסקרטין ואת פרננדו מרקוס גונסאלס, ששניהם זגזגו בין התפקידים בסביבות שנת 1940.
על מנת להצטרף לרשימה הנכחדת הזאת, רודריגס לא נח לרגע בחמש השנים האחרונות. הוא התמסר ללימודים, השלים תואר בניהול ספורטיבי בספרד, הוציא תעודת פרו של אופ"א וניצל כל הזדמנות לשייף את המקצוע, בין שזה היה בקבוצת הכדורגל של האוניברסיטה ובין שבקבוצת כדורגל אולמות ילדים. "הדלת נפתחה, עכשיו זאת ההזדמנות הגדולה שלי", אמר בעיניים נוצצות עם הנחיתה בספרד, "אני שואף לאמן בליגת האלופות! אני לא שם לעצמי גבולות ובטוח שזאת תהיה הצלחה אדירה".
עם מאמן נבחרת מקסיקו // צילום: אי.אף.פי
לא במקרה, את ההצלחה הראשונה הוא שואף להשיג בסלמנקה. ב־2013 התפרקה הקבוצה עקב חובות כלכליים, ובמקומה קמה SALAMANCA FC UDF. לפני שנתיים היא נרכשה על ידי איש עסקים מקסיקני ואחרי שצירפה עשרה שחקנים מקסיקנים נדרש גם מאמן כזה. תחילה הגיע חוסה לואיס טרחו הוותיק והמנוסה, אלא שהתברר שאינו מחזיק ברישיון אימון המתאים לספרד. לרודריגס, שלא אימן דקה בחייו, יש ויש.
שופט העבר פותח את הפרק החדש מלא מוטיבציה. בשנים האחרונות הוא טייל בעולם, נפגש עם מאמנים בכל רחבי העולם, קרא, למד ופיתח לעצמו סגנון אימון.
"אני מאמן של שחקנים ורוצה שהם ירגישו נוח כדי שיוציאו מעצמם את המיטב", הסביר כשהוצג בסלמנקה. עדיין לא ברור מה הוא יכול להביא למשחק מנקודת הפתיחה הייחודית שלו, אבל דבר אחד הוא כבר עשה: מארק אנטוניו רודריגס שבר מוסכמות והוכיח שחלומות אפשר להגשים בכל נקודת זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
