אוטוביוגרפיה של ציבור שלם

בלי לנסות לייפות את מה שקרה לה או את מצב החירום שבו אנו נמצאות, יעל שרר ממשיכה להיאבק באלימות מינית כאקטיביסטית, לוביסטית וכעת גם כסופרת

"אני לא אוהבת את התדמית של הנפגעת שנגמרו לה החיים והיא מכסה את הפנים ומסתתרת בפינה", אומרת יעל שרר, אקטיביסטית ולוביסטית בנושאים הקשורים באלימות מינית, לשעבר מנכ"ל עמותת "אחת מתוך אחת", יוצרת דוקומנטרית - וכעת גם סופרת.

• ציפי שביט אוכלת את האינסטגרם

• וואו: הלוק החדש של אורן חזן

• למאר אודום: "אני נגמל מפורנו"

• הסוכן במעצר, השורד נשאר בבית

"אנשים חושבים שיש שתי זהויות נפרדות: בנות שעשו להן משהו והן מאושפזות במחלקה סגורה, ובולדוזריות שמזיזות עניינים - והן לא יכולות להיות יחד באותה אישה. אני מי שאני, ואני יכולה להיות גם הילדה וגם האישה".


"שמתי מבטחי בעובדת סוציאלית, פתחתי את הלב, והיא הבטיחה לי שהיא תבוא איתי לחקירת המשטרה ותלווה אותי, ובסופו של דבר כסתחה את הדבר ומעולם לא דיווחה". יעל שרר // צילום: יוסי זליגר

סיפורה האישי של שרר, שאביה הורשע בפגיעה מינית בה כאשר היתה נערה, עובד לסרט "כביסה מלוכלכת" שיצא בשנת 2012. על המסך, בשם מלא ובפנים גלויות, שרר, לדבריה, מרשה לעצמה להיות "עצובה, חוצפנית, מצחיקה וגם מביכה", ומוסיפה: "אנשים התחברו לסרט כי לא ניסיתי לייפות את מה שהיה. זה גם הפידבק שאני מקבלת על 'עו"ד ועו"ד' - שהוא אמיתי".

ב"עו"ד ועו"ד", ספר ביכוריה (הוצאת מטר), מציגה שרר את סיפורה של נטלי, צעירה בשנות העשרים לחייה, שכחיילת הוטרדה מינית על ידי מפקדה, שכעת מועמד לתפקיד ציבורי בכיר. מן הרגע שבו היא מתחילה בהליך תביעה נגדו, היא נתקלת בחוסר אמון, באיומים ובניסיונות לטרפד את התביעה, וגם הקרובים אליה מנסים לרפות את ידיה.

שרר מאירה היבטים שונים בחייה של נטלי, בילדותה ובחייה הבוגרים, ויוצרת דמות מורכבת, העומדת בניגוד להיבט הצר והמצומצם שבו רואה אותה מערכת המשפט. שני עורכי הדין המלווים את נטלי נקרעים לא פעם בין טובתה של הצעירה שהם מייצגים לבין מה שעשוי להביא לניצחונם במשפט. במהרה הסיפור האישי הופך לסערה תקשורתית.

בספר ניסית ליצור ייצוג למה שעוברות אישה או נערה המחליטות להתלונן או להגיש תביעה בעקבות פגיעה מינית.

"זו אמנם אינה אוטוביוגרפיה, אבל הרבה מן הדברים שמצוינים בספר הם דברים שקרו לי, וגם לנשים אחרות. נשים שמתלוננות נתקלות בחוסר אמון מצד המערכת וגם מצד מעגלי התמיכה. הן חוות זלזול כלפיהן, ויש המון איומים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במקרים בפרופיל גבוה".

מהיכן נובע חוסר האמון?

"אנחנו רוצים להאמין שאצלנו - בכיתה, בבניין, ביישוב - זה לא קורה. אנחנו רוצים לחשוב שזה משהו שקורה אצל אחרים. החילונים אומרים 'זה קורה בעיקר אצל חרדים', ואני יכולה לומר לך שהחרדים חושבים שזה קורה בעיקר אצל חילונים; יהודים חושבים שזה קורה בעיקר אצל ערבים - וערבים חושבים שזה קורה בעיקר אצל יהודים. כך גם לגבי אשכנזים ומזרחים, וגם לגבי עשירים ועניים. כשזה קורה בתוכנו, נוח לנו לומר שזה מקרה בודד שלא מייצג. נטלי הופכת למטרה. אין עליה בקרה הורית, והרווחה יודעת את זה. נטלי שכאלה יש בכל מקום".

למי יכולות לפנות נערות שאין להן הורה נוכח וקשוב?

"זו בעיה. התחושה הזו, שאין למי לפנות, אינה מנותקת מהמציאות, מכיוון שבמערכת החינוך לא כל המורים עוברים הכשרה בנושא. יש נערות שפונות למורה, והיא אומרת 'אל תספרי על זה' ומנסה לשמור את העניין בשקט. גורם שמציף את העניין חשוף גם הוא, כמו המתלוננת, לתקיפות".

שרר מספרת כי זה בדיוק מה שקרה לה כנפגעת. "שמתי מבטחי בעובדת סוציאלית, פתחתי את הלב, והיא הבטיחה לי שהיא תבוא איתי לחקירת המשטרה ותלווה אותי, ובסופו של דבר כסתחה את הדבר ומעולם לא דיווחה".


"נטלי שכאלה יש בכל מקום". עטיפת הספר "עו"ד ועו"ד"

"הפכנו לאופנה"

שרר מגלה כי עריכת הספר ארכה לא מעט זמן בגלל לוח הזמנים העמוס שלה, הכולל בין השאר ביקורים תכופים בלשכותיהם של חברי כנסת והשתתפות בוועדות. עם הישגיה אפשר למנות את קידומו והעברתו של החוק המונע מעברייני מין מורשעים לשנות את שמותיהם, החלטת משרד הבריאות להקצות משאבים לחדרים אקוטיים בבתי החולים שאליהם מגיעות מתלוננות לאחר תקיפה מינית, ושינוי מדיניות המשרד בנוגע לשמירת ערכות אונס ודגימות של סמי אונס, העשויות לשמש ראיות.

"אחת מתוך אחת" נסגרה לאחרונה בתום שש שנות פעילות. כעת עובדת שרר על הקמת הלובי למלחמה באלימות מינית, ואף מנהלת קמפיין הדסטארט לשם כך: "אני מקימה לובי במימון הציבור. אני באמת מאמינה שזה מאבק של כולנו, ואני רוצה שאנשים יהיו שותפים לו וייקחו בו חלק. יש לי היום עשרות מתנדבים ומתנדבות, כולל רופאים, עורכי דין ופעילים בהרבה מקומות. במשך תקופה ארוכה היתה לי תחושה שאני בודדה במערכה. עם הזמן באו אנשים ואמרו לי 'אני איתך'.

"כשאני מעלה הצעות אופרטיביות, אנשים במשרדי ממשלה אומרים, 'וואלה, איך זה לא נעשה עד עכשיו?'. כשהתחלתי, זה היה נושא שמוסגר כמשהו שעוסקות בו רק ח"כיות פמיניסטיות. היום יש ח"כים שפונים אלי ושואלים אותי אם יש איזו סוגיה שהם יכולים להעלות עליה פוסט. נהיינו באופנה".

בל נשכח שאנו במהלכה של מערכת בחירות.

"וזו בדיוק העונה לעשות את זה. מבחינתי, הבחירות הקודמות היו חזרה גנרלית, ועכשיו זה המאני-טיים, ואני באטרף על התחייבויות של מפלגות ועל סעיפים שנכנסים למצע שלהן ולהסכמים הקואליציוניים. יש חוקים שהעברתי בתוך פחות משנה - שזה יוצא דופן, ויש דברים שאמרתי לפני שבע שנים שצריכים להיות, והם עדיין בתהליך. אני עדיין מחפשת ח"כים נוספים שיעבדו איתי בנושא של סמי אונס - אם אתם קוראים וזה מעניין אתכם, פנו אלי".

מה עם כניסה שלך למערכת הפוליטית? זה המשך טבעי לעשייה שלך.

"הציעו לי. אולי בעתיד, כרגע זה לא הזמן הנכון. יש לי עוד הרבה דברים לעשות, ובמובן מסוים צעד כזה דווקא יכול להצר את צעדיי. אני נמצאת במקום שבו אני יכולה לעשות הכל, ואין לכך השלכות עלי מבחינה ציבורית, כמו שיהיו אם אהיה חברת כנסת. אני לא צריכה כל הזמן לעשות חשבון".

• ד"ש ליונית: כשרה"מ הוא חבר טלפוני

• כוכב נפרד: מארינה מקסימיליאן עוזבת

• שוחים עם כוכבים: בבריכה עם גל גדות

• זה מה שחשבנו על החדש של טרנטינו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר