הכדורגל העולמי מתקדם מיום ליום. מערכות טכנולוגיות נכנסות למשחק בכל הקשר שרק תרצו - אימונים, נתונים, תזונה ופציעות, והדוגמה הבולטת מכולן היא כמובן מערכת ה־VAR. ברחבי העולם משתמשים כבר שנים רבות במערכות סקאוטינג ואנליסטיקה, בעוד שבישראל רק הקבוצות הגדולות הרשו לעצמן את הלוקסוס הזה. לקראת העונה שבפתח, עושה רושם שמרבית קבוצות ליגת העל הבינו את הצורך הממשי במערכות הללו.
מכבי ת"א היתה ועודנה אחת החלוצות בתחום בארץ. כבר שנים שהיא משתמשת במערכות סקאוטינג, שולחת בכל סוף שבוע סקאוטים לעקוב אחרי שחקנים עוד בגילי ילדים ונוער. ברק יצחקי, ראש המחלקה, נוסע עם מנכ"ל המועדון בן מנספורד למשחקים בכל הליגות כדי לחפש מציאות. השניים גם נעזרים בג'ון פארק, מגייס הכישרונות לשעבר של סלטיק. כמו כן, יש לצהובים סקאוט שעוקב באופן קבוע אחרי המושאלים, סקאוטים שעוקבים אחרי היריבות, וכמובן אנליסט שעובר באופן יומי עם המאמן ולאדן איביץ' על כל הנתונים, המערכים, הסטטיסטיקות וכו'.
גם מכבי חיפה נחשבת לאחת הקבוצות החזקות בתחום עם מחלקה שלמה של סקאוטינג ואנליסטים. לצהובים ולירוקים יש המשאבים הכלכליים כדי להחזיק מחלקות בסדר גודל שכזה, אבל למרבית הקבוצות בארץ אין אפשרות כזאת. עם זאת, גם הן מתחילות להבין את הצורך ולהשתמש בסקאוטים ובאנליסטים.
שניים שזיהו לפני הרבה שנים את ההתפתחות של הנושא בעולם הם צמד מאמני מכבי נתניה, שי ברדה וסלובודן דראפיץ'. האחרון עשה זאת כעוזרו של רוני לוי במכבי חיפה, ואילו ברדה תחת אלי אוחנה בהפועל כפ"ס. בשנים האחרונות צמד המאמנים הנחית בארץ שורה של זרים מהטובים שהיו כאן דוגמת עלי מוחמד, חסוס רואדה, וכמובן פאטוס בצ'יראי.
אולי לא הרבה אנשים מכירים את הסיפור הזה, אבל ההגעה של החלוץ המונטנגרי, שבעונה שעברה היה הזר המצטיין בליגה, היא אך ורק תולדה של סקאוטינג. "הסגנון והגיל של פאטוס זה לא מה שחיפשנו באותה תקופה וזו האמת", סיפר ברדה ל"ישראל היום", "פאטוס הוא חלוץ 9 ואנחנו רצינו אז חלוץ מהיר בסגנון של לארי קאיודה, אבל הסקאוט שלנו התעקש שנסתכל עליו. הוא אמר לנו 'יש בבצ'יראי משהו אחר, הוא חלוץ 9 אבל יש לו גם טכניקה וגם מהירות, בואו תנסו'. ראינו כמה משחקים ונדלקנו".
בצ'יראי. החתמתו היא אך ורק תולדה של סקאוטינג // צילום: דני מרון
בלי קשר לסיפור בצ'יראי, הקבוצה מעיר היהלומים היא הדוגמה הטובה ביותר להתפתחות של הקבוצות הישראליות בתחום. לפני שלוש עונות הצהובים־שחורים היו רק מצלמים את משחקי היריבות כדי שיוכלו לערוך קטעי וידאו. העונה כל אימון מצולם, ולאחריו המאמנים מנתחים אותו לסירוגין וקוראים לשחקנים לשיחות אישיות שבהן מסבירים להם מה לא עשו טוב ומה עליהם לשפר.
יש לקבוצה סקאוט ראשי, כפיר וולפסון, שמתחתיו עובדים עוד שני אנליסטים. הם מצלמים משחקים בליגה הלאומית ובליגה א' (כך, למשל, הוחתם צליל נחמיה). לפני כל משחק האנליסט עורך לשחקנים נקודות בהתאם לדרישות של המאמנים, וכל שחקן מקבל ניתוח על השחקן שיפגוש מולו במצ'־אפ. לדוגמה, ויקי כחלון מול ניק בלקמן.
"אנחנו מאמינים בסקאוטינג ואנליטיקה, ואצלנו זה התפתח לממדים מפלצתיים", אומר ברדה, "אנחנו יושבים עם השחקנים מול מערכת ה־INSTAT (שאליה נגיע בהמשך) ומנתחים אפילו את הנגיעות בכדור. כמאמנים אין לנו היום שיח מול סוכן. הסוכנים מציעים שחקנים לסקאוט ולמנכ"ל שלנו ניב גולדשטיין. המנכ"ל בוחן את זה מבחינת הכסף ומה שמתאים אם השחקן חופשי או לא. הסקאוט בודק את השחקן מבחינת השיטה ושאר הדברים, ורק אחרי זה הוא מעביר אלינו 4-5 שחקנים להתחיל לראות, בלי שאנחנו בכלל יודעים מי מייצג אותם".
מערכת ה־INSTAT המדוברת עולה לקבוצת כדורגל כ־15 אלף יורו בעונה, אבל המאמנים רואים בה את כלי העזר הכי טוב שלהם ולא מוכנים לוותר עליה.
ושימו לב מה קורה בקבוצות אחרות. הפועל רעננה, לדוגמה, שבלי יותר מדי מערכות משוכללות הצליחה להנחית בשנים האחרונות שחקנים כמו טוני וואקמה או עלי קמארה, שמככבים היום בטורקיה ובשווייץ, צירפה העונה אנליסט שמצלם לצוות המקצועי משחקים של היריבות, עורך ניתוחי וידאו וכו'. אפילו העולה החדשה לליגה, הפועל כפ"ס, צירפה לפני כחודש אנליסט. בית"ר ירושלים בעידן משה חוגג עברה מסקאוט אחד לצוות של סקאוט ושני אנליסטים, והרשימה עוד ארוכה.
יש כאלה שעוד תקועות מאחור
ולמרות הכל, יש מספר קטן של קבוצות שעדיין לא מוציאות כספים על אנליסטים ועל סקאוטים, דוגמת בני יהודה. לכתומים אין מערכות GPS, ואת המעקבים אחרי שחקנים מליגות נמוכות או אחרי היריבות עושים יעקב אסייג ונמרוד קוסטיקה, עוזרי המאמן של יוסי אבוקסיס, שעוזרים לו גם באיתור זרים ורק אחרי שהם סיננו מועמדים הם מעבירים אליו להחלטה.
בהפועל ת"א מעסיקים אנליסט, אבל לא מעסיקים באופן רשמי סקאוט, ומי שעושה את העבודה הוא רון לולוי, גיסו של איציק ניסנוב.
מינהלת הליגות חתמה לאחרונה הסכם גג עם INSTAT בסכום של יותר מ־100 אלף דולר, המעניק לכל קבוצות ליגת העל משתמש חופשי. מדובר בעלות של כ־6,000 יורו בשנה, שהמינהלת מממנת עבור הקבוצות בניסיון לגרום להן לעבוד בצורה מקצוענית. התוכנה מאפשרת לקבוצות לקבל כ־300 פרמטרים בזמן אמת, דו"חות מחצית ברמת קבוצה וברמת שחקן. כמו כן, היא מנפקת דו"חות מחזור, סיבוב ומידע שנתי. השאיפה של המינהלת היא שבכל קבוצה יהיו כמה אנליסטים שיעבדו בזמן אמת על הנתונים.
מכבי חיפה מחזיקה מחלקה שלמה של אנליסטים // צילום: אלן שיבר
יש גם דו"ח סקאוט על הליגה הישראלית שמתפרסם לכל אירופה, וכך קבוצות ממדינות אחרות חשופות לנתונים רבים על השחקן הישראלי. מכללת "ספורט פאנל" פתחה קורס סקאוטינג ואנליזה בשיתוף מינהלת הליגה עם חומרים מאנגליה ומספרד. התעודה שמקבלים הסטודנטים חתומה על ידי מינהלת הליגות בעקבות שיתוף הפעולה בין המכללה, המינהלת וגם INSTAT. הרישום מלא שנה קדימה ומאות מתעניינים בניסיון להפוך לסקאוט הבא בכדורגל הישראלי. עד כמה מתעניינים? אחד הסטודנטים שנרשם ללימודי המכללה הוא בנו של ראש הממשלה, אבנר נתניהו.
רפאל קבסה, מבעלי מכללת "ספורט פאנל", סיפר: "לפני כשנתיים זיהינו את המגמה בעולם, וכחלק מהחדשנות שאנחנו מנסים להביא בין שזה בדיגיטל ובין בתחום התקשורת, החלטנו לעשות את הצעד ולא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. הופתענו מההיענות ומהרצון של הקהל הרחב ללמוד ולראות כדורגל בצורה שונה, אפילו מתמטית".
בד בבד, במינהלת מעודדים את מחלקות הנוער להשתמש בסקאוט כדי לדאוג לדור העתיד, ואף מתגמלים את הקבוצות האלה במסגרת "פרויקט הנוער", שהוא מסלול תמריצים לקבוצות נוער, שאחד מסעיפיו נוגע לסקאוטינג, שמזכה את המועדון ב־10,000 שקלים.
לאן זה הולך מכאן? לברדה מנתניה, שבעצמו מרצה בכיר באחד הקורסים של האנליסטיקה, התשובה ברורה: "לפני 12 שנים אף אחד לא האמין בזה, אבל היום משקיעים המון שעות מול המסך וכמעט כל קבוצה בליגה מחזיקה מינימום באנליסט - זה משהו שלא היה בעבר. אני מעריך שבעוד ארבע שנים מהיום תהיה לכל מועדון מחלקת סקאוטינג".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
