כדורגלנים עם רזומה כמו של רומן גולוברט מגיעים לארץ בדרך כלל בשלהי הקריירה משתי סיבות - להרוויח עוד קצת כסף לפני הפרישה או כדי לחוות תרבות שונה. הבלם הספרדי בן ה־27 לא הגיע למכבי נתניה מהסיבות האלה בכלל, וכפי שתקראו בהמשך, לא מדובר בכדורגלן הטיפוסי שכולנו מכירים.
מדור פתיחת העונה המיוחד של "ישראל היום"
כל הגורמים במכבי נתניה הגדירו את גולוברט באותו אופן: "דעתן". הוא מסוג השחקנים שלא יתבייש להעיר למאמנים אם הוא חושב שהם טעו, וזה כבר קרה בנתניה, ויביע את העמדה שלו כמעט בכל נושא, גם על יוקר המחיה כאן בארץ. "המחירים של הדירות להשכרה גבוהים. אני לא מבין את האנשים ששוכרים דירות מגעילות רק כדי להגיד שנשארו במרכז. הם עד כדי כך מרוויחים טוב?"
חיפוש קצר ביו־טיוב מעלה שתי תוצאות מהירות - "השער העצמי היפה בכל הזמנים" וגולאסו שהבקיע בכדור חופשי במשחק אימון של מכבי נתניה נגד א.א.ק אתונה. הקריירה שלו הרבה יותר עשירה משני האירועים האלה, אבל אין לו בעיה להתבדח על אותו שער עצמי מפורסם. "הגול העצמי שהבקעתי במדי אינברנס בסקוטלנד היה מדהים", נזכר הבלם, "לא יודע אם הייתי מצליח להבקיע אותו שוב, אבל באותו משחק רק אני הייתי הכוכב, כי אחרי הגול העצמי גם כבשתי לטובת הקבוצה, אחד הגולים הכי קלים בחיים שלי, וסיימנו בתיקו 1:1. זה לא להבקיע גול עצמי כשאתה מנצח 1:4 ואז אתה גם כובש, פה אני עשיתי את כל המשחק".
מה שכנע אותך להגיע הקיץ למכבי נתניה?
"היתה לי שיחה מעניינת עם המאמן סלובודן דראפיץ'. הוא שאל אותי אם אני מוכן ללמוד עוד על כדורגל. זו היתה שאלה טובה כי בחיים לומדים בכל יום משהו חדש. זה הראה לי את האופי שיש למאמן, שהוא לא בא ואומר לי 'אני אלמד אותך לשחק'. אני אוהב כל הזמן ללמוד דברים חדשים. אני גולש, מנגן בגיטרה, משחק גולף. כל הזמן צריך להעסיק את המוח שלי".
שלא תחשבו שרק השיחה עם דראפיץ' היא שגרמה לגולוברט להגיע לארץ. הטלפון הראשון שלו היה בכלל לג'ורדי קרויף, לשעבר המנהל המקצועי והמאמן של מכבי ת"א, ששומר על קשר עם אביו, ג'ואן גולוברט, שחקן העבר של אספניול. הבאים ברשימה היו דניאל דה־רידר, הקשר היהודי/הולנדי שאיתו הוא שיחק בוויגאן, ואנריק סבוריט, מגנה של האלופה, ששיתף איתו פעולה בנוער של אספניול. והוא גם התקשר לחבר מנבחרת הנערים של ספרד, שאיתו הוא שומר על קשר עד היום, הלוא הוא סרג'י רוברטו, מגנה של ברצלונה.
"הבנתי שנתניה זה מועדון גדול, וזה צעד טוב לקריירה שלי"
"אני מעריץ של סרג'י רוברטו. הוא הגיע לטופ של הטופ אבל נשאר צנוע, עונה לכל הודעה או טלפון, מצטלם עם מי שעוצר אותו ברחוב, אני מוריד בפניו את הכובע. הוא אמר לי רק דברים טובים על ישראל", מספר גולוברט, "מגיל 17 אני מחוץ לבית, למדתי מגיל קטן לדאוג לעצמי, לכבס לבד, קניות, תשלומים, לעשות הכל בלי שידעתי את השפה.
גולובארט בחוף הים. הבין מהר את יוקר המחייה בישראל //
"מבחינתי שמות של ליגות או שמות של קבוצות לא משחקים תפקיד. תראה את אדריאן, השוער של ליברפול. לפני שבועיים הוא היה בלי קבוצה והתאמן בקבוצה מהליגה הרביעית בספרד כדי לשמור על כושר. פתאום הוא הגיבור בזכייה בסופר קאפ. אז הוא השוער הכי טוב בעולם? לא. מבחינתי אין יותר מדי הבדלים. היום בליגת העל יש שחקנים שבוודאות יכולים לשחק בפרמייר ליג, אבל אף אחד לא בא לכאן לראות משחקים. הבנתי שנתניה היא מועדון גדול, שיהיה תחרותי מאוד השנה, וזה היה צעד טוב לקריירה שלי".
אתה היום ברמה של שחקן בפרמייר ליג?
"אם תשים אותי ברגע הזה במשחק בפרמייר ליג, אני אתעלף אחרי 30 דקות כי האימונים שם זה בקצב וברמה אחרת לגמרי, אבל אם נותנים לשחקן הזדמנות לשחק ליד השחקנים הכי טובים בעולם, ואני לא מדבר רק על עצמי, רוב השחקנים יעלו את הרמה שלהם".
לפני שש שנים לקחת גביע באנגליה. דמיינת שתגיע לישראל מהר כל כך?
"מגיל קטן רציתי להיות כדורגלן מקצועי. שיחקתי בפרמייר לייג וזכיתי עם וויגאן בגביע, אבל אז ירדנו לליגה השניה. היתה לי הצעה מקריסטל פאלאס בפרמייר ליג ועדיין אחרי כמה ימים עזבתי לגרמניה. למה? כי קרץ לי לשחק בגרמניה במועדון גדול כמו פ.צ קלן. עיר גדולה, עם 51 אלף צופים בכל משחק.
"האמת היא שבזמנו לא חשבתי שאשחק בישראל, אבל אף פעם לא הייתי פוסל דבר כזה. כשהייתי בגרמניה שיחקתי נגד אלמוג כהן. אולי אם היית שואל אותי אז אם יש סיכוי שאני והוא נשחק באותה קבוצה בישראל, הייתי אומר שאין סיכוי. אני לא הרבה זמן פה אבל בינתיים אני נהנה, ואם הייתי משחק במנצ'סטר יונייטד לא היה לי חוף ים ליד הבית כמו פה. העונה יכולתי ללכת לליגות בכירות יותר אבל בקבוצות קטנות".
כעסת שלא שיחקת באותו גמר?
"לפני חצי הגמר נגד אברטון ההנהלה הציעה לי חוזה חדש כי החוזה עמד להסתיים. הציעו לי חוזה מעליב ואפילו לא הגבתי לו. שבועיים אחר כך הגישו הצעה נוספת וסירבתי. הגיע חצי הגמר שהייתי אמור לשחק, ופתאום אני מחוץ לסגל. ברור לי שפוליטיקה היתה מעורבת. בגמר נגד מנצ'סטר סיטי פתחו הבלמים הקבועים שלנו ששיחקו בנבחרות ואני הייתי על הספסל, וזה היה מובן. נהנתי אז מאותו רגע ועד היום לא הצלחתי לשחזר אותו. אולי השנה במכבי נתניה אקח גביע, אני מקווה מאוד שאצליח. שמעתי מה קרה בשנה שעברה בגמר, וזה היה מעצבן".
גולובארט כבר ראה אימוני פתיחה מפוארים יותר // צילום: אלן שיבר
רבים סבורים שמי שגילה את גולוברט הוא מאמן נבחרת בלגיה, רוברטו מרטינס, שהחתים אותו בגיל צעיר בוויגאן, אבל מי שהיה אחראי לחיבור הוא לא אחר מאשר ג'ורדי קרויף. האחרון קיבל פנייה משוער העבר הספרדי חסוס אנגווי לראות את הבן של ג'ואן גולוברט. ההולנדי צפה בו במשחק נוער של נבחרת ספרד וישר המליץ למרטינס, שעבד אז בסוונסי, לקחת אותו לאנגליה.
מרטינס אחד המאמנים הטובים היום בעולם?
"התאמנתי אצלו לפני עשר שנים, הוא היה רק בתחילת הקריירה שלו וכבר אז הוא הגיע לפרמייר ליג. הוא המאמן של נבחרת בלגיה, וזו נבחרת חזקה מאוד. מאמן שיורד לפרטים הקטנים. בשנה שבה זכינו בגביע בוומבלי, באותו קיץ, הוא שינה את מתחם האימונים שלנו כך ששני המגרשים שאנחנו מתאמנים בהם יהיו בדיוק בגודל של וומבלי. עשרה חודשים אחר כך זכינו בגביע. האם זכינו בגלל זה? לא. אבל תדמיין אם הוא עשה אז דברים כאלה עם הדשא, מה הוא עושה היום.
"כשמדברים על הגאונים הכי גדולים בעולם כמו אלברט איינשטיין או סטיב ג'ובס, הם תמיד היו אובססיביים לדברים הקטנים. הסטייל שלו הוא כמו הסטייל של פפ גווארדיולה ולחלוטין הוא ברמה הכי גבוהה שיש".
אתה עדיין חולם לחזור לאנגליה?
"הקבוצה היחידה שאני אקריב הכל למענה היא אספניול, מכיוון שאבא שלי שיחק שם וכמעט גם הפך לנשיא המועדון. השכונה שבה גדלתי כולם אוהדים של אספניול, הייתי מביא הכדורים של הקבוצה כילד. יש המון דברים שגורמים לחיבור החזק עם אספניול".
בנבחרת הנערים של ספרד, שבמדיה גולוברט רשם שלוש הופעות, הוא שיחק לצד איסקו, איקר מוניאין, פבלו סראביה וסרג'י רוברטו, אבל מעניין יותר לדעת מול מי היה לו הכי קשה לשחק בקריירה: "אני לא מהשחקנים הרומנטיקנים האלה ששומרים את החולצות, אפילו את החולצה שלי מוויגאן אין לי. כשהייתי קטן שיחקנו נגד נבחרת ברזיל הצעירה עם ניימאר וקוטיניו. את פיטר קראוץ' היה כמעט בלתי ניתן לעצור. חזק, קופץ יותר גבוה ממך. לדעתי פרננדו טורס היה הכי טוב ששיחקתי מולו, אחד הג'נטלמנים הגדולים".
את הראיון קוטע כמה פעמים טובי, הכלב שגולוברט אימץ בשנה שעברה מכלבייה בקפריסין. "אתה רוצה תשומת לב?" הוא שואל את כלבו, ואני מייד מתרגם לו שבעברית אנחנו קוראים להתנהגות הזאת "צומי". "כל החיים הייתי מוקף בחיות, כשהלכתי לכלבייה אמרתי להם שאני ספורטאי וצריך כלב גדול שיידע לרוץ איתי. איך שראיתי את טובי, ידעתי שהוא הכלב שלי".
ברדה ודראפיץ'. "יש להם אותה פילוסופיה" // צילום: אלן שיבר
"שי מגיב ויותר מעיר, סלובו יושב יותר לאחור"
בשלב הזה אנחנו חוזרים לדבר על מכבי נתניה. "מבחינתי אלמוג כהן הוא סופר־טאלנט. העבודה שהוא נותן על המגרש ומחוצה לו שווה הכל. אם יש לי בעיה מחוץ למגרש, הוא האיש שאני מתקשר אליו ויפתור לי הכל בשתי דקות. כולם אומרים טאלנט רק על מי שטכני, אבל טאלנט זה מישהו שיכול לרוץ כל המשחק ולהנהיג. תראה את בוסקטס בברצלונה. לא רץ יותר מדי, לא עושה טריקים עם הכדור, אבל אם הוא לא משחק הם רק מפסידים. קרלס פויול היה מבחינתי טאלנט, היה נלחם על כל כדור עד שזה לא נגמר, וככה בדיוק מתנהג אלמוג. הוא קם מוקדם לפנינו כדי להתפלל, אז כשאנחנו עדיין עייפים הוא כבר אנרגטי ומעיר את כולם".
הפתיע אותך שיש לנתניה שני מאמנים?
"אני לא מסתכל על הדברים האלה בכלל. בגרמניה המנהל המקצועי יושב עם המאמן על הספסל והם מדברים תוך כדי המשחק. בספרד, אם המנהל המקצועי יגיע לספסל, המאמן ייתן לו סטירה לפנים ויגיד לו, 'אתה לא תגיד לי איך להתנהג ולאמן'. לכל אחד יש הדרך שלו וזה בסדר. אם יש בין סלובו ושי הסכמות וזה עובד להם, זה לא אכפת לי, אני לא שופט אותם. יש להם אותה פילוסופיה, אבל באימונים יש להם גישה שונה. שי מגיב יותר ומעיר, ואילו סלובו יושב יותר לאחור ואומר לך מה לעשות. כשדברים הולכים רע, שניהם כועסים. יש להם את האיזון ביניהם וזה טוב".
המטרה של נתניה העונה היא אליפות?
"אפשר לדבר על תארים, אבל זו התוצאה הסופית של ניצחונות ונקודות. אנשים אומרים שאנחנו צריכים לפחות לסיים במקום השני או השלישי, אבל מישהו יודע מה יקרה בליגה? כמה קבוצות אמורות להילחם השנה על האליפות? לפחות שלוש? שלושתן יזכו? ואם אחת מהן לא תזכה בגלל נקודה אחת יותר כמו ליברפול בשנה שעברה, אז היא נכשלה? לא נוכל לשחק את הכדורגל ששיחקנו בשנתיים האחרונות כי שחקנים השתנו וקבוצות למדו אותנו. נצטרך בכל משחק לעשות את הלחץ שלנו, ומעל לכל המטרה תהיה שכל קבוצה שתשחק מולנו תסבול, תפחד לשחק בנתניה, ששחקנים יגידו, 'אוי לא, אנחנו צריכים לשחק השבוע בנתניה'. מכבי נתניה תילחם על האליפות, זו המנטליות שלנו, אבל האליפות היא לא המטרה העיקרית".
איזו ליגה מזכירה לך את הליגה שלנו?
"מאוד לא פייר להשוות את הליגה הישראלית לליגות באירופה כשאתם מדינה של 9 מיליון איש. זה לא רק בגלל הכסף, אלא בגלל המשאבים והיכן שהם נמצאים. הליגה האוסטרית מוקפת בליגות הרבה יותר איכותיות שאפשר ללכת ללמוד מהן בנסיעה של שעה בלבד, הם מביאים אנשים מגרמניה וההפך.
"לאנשים מישראל קשה יותר לצאת לאירופה, גם אין לכם דרכון אירופי. בקבוצות באירופה יש 35 אנשים שעובדים עבור הקבוצה והשחקנים, ופה ברוב הקבוצות יש 3-4 אנשי צוות, זה משהו שגם הכסף מביא. מכבי ת"א היא הטופ בארץ. יש לה את הכסף והמשאבים, אבל עדיין היא לא מתחרה בכל שבוע מול קבוצות באירופה ברמה הגבוהה ולכן היא מתקשה".
כהן וגולובארט. מתנהג כמו פויול // צילום: אלן שיבר
מה אתה אוהב בישראל ומה אתה שונא?
"אני הולך להגיד משפט שיעשה לי צרות, אבל אני אוהב את האוכל כאן. כבר היה מי שקרא לי שמן, אבל במשחק הבא אני אוריד את החולצה, שיראו שאני לא שמן. חומוס הוא אחת החולשות שלי.
"אני שונא את זה שכל מקום מפוצץ בפלסטיק. ברחוב ערימות של פלסטיק, כוסות, צלחות. יש לכם כזו מדינה יפה, למה לזרוק הכל על הרצפה? ולמה בקולנוע אנשים מצלמים? הלכתי לסרט 'מלך האריות', ואיזה בחור לא הפסיק לצלם ועוד עם פלאש. היה גם מישהו ברחוב שאמר לי, 'אתה משחק טוב, אבל אתה לא צריך לשחק עם הרבה ביטחון'. עניתי לו - 'אני אומר לך איך לגדל את הילדים שלך?' בכל שבוע אתם יכולים להגיד עלי 90 דקות מה שאתם רוצים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
