"פרזיטים", סרטו היוצא מן הכלל של התסריטאי־במאי הדרום־קוריאני בונג ג'ון־הו ("רכבת הקרח", "זיכרונות מרצח", "המארח"), הוא סאטירה חברתית אלימה, אבסורדית וגאונית, שתותיר אתכם ללא נשימה או מילים. הסרט אמנם זכה בפרס הגדול בפסטיבל קאן האחרון, אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם. לא תמצאו כאן גרגיר של ארטיסטיות מנייריסטית או פלצנות יומרנית. רק קולנוע משובח ובלתי ניתן לקטלוג.
• תגובות קשות לסרט אימה בנטפליקס
• בגיל 48: מת שחקן "המתים המהלכים"
• זה מה שחשבנו על החדש של טרנטינו
• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
כמו לא מעטים מסרטיו הקודמים של בונג, גם "פרזיטים" היא יצירה נגישה, זועמת ועכשווית מאוד, שעוסקת במלחמת המעמדות - במאבק האכזרי שניטש בין אלה שיש להם הכל לבין אלה שאין להם כמעט שום דבר. עם זאת, בניגוד לסרטיו האחרונים, שגלשו לתחומי המדע הבדיוני, הפעם הסיפור המבריק וגדוש ההפתעות שבונג רוקח עבור הצופים נטוע עמוק במציאות, ונוצרת התחושה שאירועיו הקיצוניים היו יכולים להתרחש בכל מקום. אפילו בישראל.
במרכז העלילה ניצבת משפחת קים הענייה (אך האוהבת), שמתגוררת במרתף מעופש. ההורים - קי־טאק (סונג קאנג־הו) וצ'אנג־סוק (צ'אנג האיה־ז'ין) מובטלים, וכך גם הבן והבת המתבגרים, קי־וו (צ'וי וו־שיק) וקי־ג'ונג (פארק סו־דאם). הם משתמשים ב־WIFI של השכנים, ומתפרנסים בדוחק רב מכל מיני עבודות מזדמנות, אך בסך הכל, נראה שהם לוקחים את הבאסה בסבבה (עד כמה שאפשר), ונראה שהם כבר מתורגלים היטב בהישרדות.
התפנית מגיעה כאשר חברו הטוב של קי־וו, שעומד לעזוב את המדינה לתקופה ארוכה, מבקש ממנו שיחליף אותו כמורה פרטי לאנגלית של תיכוניסטית בת עשירים. קי־וו מסכים, כמובן, ובעזרת כישורי הזיוף המרשימים של קי־ג'ונג אחותו, הוא גם מפברק לעצמו קורות חיים שמצליחים לשכנע את אמה של התיכוניסטית לקבל אותו לעבודה.
וכך אנו פוגשים את משפחת פארק - משפחה מגה־עשירה שמתגוררת במבצר מפואר ומעוצב למשעי, שבו השתכן בעבר ארכיטקט מהולל. האב עושה ערימות של כסף בהיי־טק, האם יושבת בבית ומחפשת דרכים להעסיק את עצמה, הילדה, כאמור, צריכה עזרה עם האנגלית, והילד הצעיר והמפונק אוהב לצייר.
קי־וו חסר העכבות מתחיל לפקוד את הבית באופן קבוע, ומעודד את התלמידה התמימה שלו להתאהב בו. יותר מכך, הוא גם מנצל את אהבת הציור של האח הצעיר כדי לשלב את אחותו בחגיגה. למה בעצם שהיא לא תהיה המורה לציור של הילד? למה לא, באמת.
מפה לשם, הודות לכמה רעיונות יצירתיים וערמומיים במיוחד, עד מהרה גם האם והאב מוצאים את דרכם אל תוך בית משפחת פארק, ולכמה רגעים, לפחות, נדמה כי ההשתלטות הלא־עוינת והכמעט־אוטופית של משפחת קים הושלמה.
אך מובן שכל הבנייה הסבלנית והסימטרית הזאת - שמאוד מהנה לצפייה, דרך אגב - היא רק החלק הראשון של הסרט. אחרי שכל החלקים ניצבים במקום, התסריט המופתי של בונג משחרר את כל המעצורים ומתחיל לדהור בירידה כמו רכבת הרים מהגיהינום. זה מצחיק. זה מזעזע. זה מפתיע. זה מטורף לחלוטין. ובכל פעם שתחשבו שכבר הבנתם לאן הסרט הולך - הוא לוקח פתאום פנייה מטורפת נוספת, שלא ברור מהיכן הגיעה. "פרזיטים" הוא בומבה של סרט. סרט שגורם לצופים לצחוק, לצעוק ולבכות כמעט באותו הזמן. והסוף שלו מרסק.
"פרזיטים", דרום קוריאה 2019
ציון: 10
• קייטי פרי מואשמת בהטרדה מינית
• ההפקה הכי גדולה שנעשתה בישראל
• מעצבת: "הדוגמנית לי לוי ניצלה אותי"
• "האמת תצא לאור": האקס של דנה גרוצקי מגיב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
