לאחר החלטת היועמ"ש: השר חיים כץ התפטר מהממשלה

שר הרווחה חיים כץ הגיש היום (שישי) מכתב התפטרות לראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר החלטת היועמ"ש להעמידו לדין.

כזכור, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע השבוע כי יוגש כתב אישום נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ בגין עבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. 

ביום רביעי הודיע היועמ"ש אביחי מנדלבליט לעורכי דינו של השר כץ כי התקבלה ההחלטה להעמידו לדין. לכן, אם השר לא היה מתפטר בעצמו מן הממשלה, היה היועמ"ש מאלץ את ראש הממשלה לפטרו. 

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי הגיבה בעקבות מכתב ההתפטרות: "אני מצפה מראש הממשלה למנות אותי לשרה. זהו רגע מבחן מול הציונות הדתית שהיא חלק מהליכוד. הציבור האיכותי הזה רוצה לראות ייצוג הולם סביב שולחן הממשלה משורות מפלגת השלטון. אני מאחלת לשר חיים כץ שיצא זכאי במשפט ושיעשה עמו משפט צדק".

עוד בנושא:

היועמ"ש מנדלבליט החליט להגיש כתב אישום נגד השר חיים כץ בפרשת המניות

בשל החשד לפלילים: השר חיים כץ השעה עצמו מהוועדה לבחירת שופטים

דו"ח חמור על ועד התעשייה האווירית

במכתב ההתפטרות כתב כץ: "החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעמיד אותי לדין, בנושא כה תקדימי ובגין 'עבירת סל', גורמת לי עוול קשה. הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי, ו'להלביש' מניעים שאינם טהורים על פעילות שבלב מילוי תפקידי כחבר הכנסת, שבוצעה בתום לב מלא ובאמונה, כשליח ציבור - הוא חסר יסוד ונועד לכישלון.מדובר בהאשמה הנוגעת להליך חקיקה, שהובלתי לפני תשע שנים תוך ראיית חשיבותו הציבורית של הנושא. החוק נחקק בתקופת ה'תספורות' שהייתה קשה לציבור".

השר המתפטר הגן גם על החלטתו לקדם חוק שעוזר באופן ישיר לחברו, מוטי בן ארי: "החוק נועד לתקן עוול, ולהגן על האינטרסים של משקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. בכל פעולותיי במסגרת מילוי תפקידי כשר וכחבר כנסת, וגם בהליך זה, פעלתי באופן ענייני ונטול פניות לטובת הציבור - בכלל זה העובדים, הגמלאים ואלו שידם אינה משגת".

החשד: מערכת יחסים של "תן וקח"

על פי החשד, בין השנים 2015-2010, התפתחה בין כץ, אז חבר כנסת, לבין איש שוק ההון מוטי בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", שכללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי היה אז יועץ פיננסי של חברת "אקוויטל", חברת החזקות ציבורית. כתב החשדות מייחס לכץ טובות הנאה בשווי מיליוני שקלים בתמורה לקידום אינטרסים של בן ארי תוך שימוש בתפקידיו הציבוריים. 

כתב החשדות נגד כץ בפרשת התעשייה האווירית, לעומת זאת, בוטל. בפרשה זו היה חשוד השר, יחד עם בכירים בתעשייה האווירית, כי פעלו בקרב עובדי החברה לתועלתם האישית. בין החשדות שעלו במסגרת כתב זה, סיפק כץ תפקידים נושאי שכר, מחוץ ובתוך התעשייה האווירית,  בתמורה לסיוע מצד חברי ועד. 

בכתב האישום נרשם: "בעת שכיהן כחבר כנסת במסגרת תפקידו כיושב ראש ועדה מוועדות הכנסת, נהג השר כץ במרמה והפרת אמונים - בכך שבמסגרת תיקון 44 פעל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים המשמעותיים שלו ושל בן-ארי, עימו קיים באותה עת מערכת יחסים חברית וכלכלית הדוקה שהניבה לו תועלת רבה; בכך שהציג מצג שווא מרמתי בפני ועדת הרווחה וועדת האתיקה, שהתבטא בכך שבן-ארי הוצג על ידו כמומחה אובייקטיבי נטול אינטרסים; ובכך שהסתיר את ניגוד העניינים האמור, את טיבם האמיתי של קשריו עם בן-ארי ואת העובדה שבן-ארי הוא שיזם את תיקון 44 מהכנסת, מחברי הכנסת ומהגורמים הרלוונטיים בוועדת הרווחה ובוועדת האתיקה; בכל אלה נהג השר כץ במרמה והפרת אמונים".   

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו