שבע העונות האחרונות הפכו את מרוץ האליפות בבונדסליגה לשאלה של מתי, ולא לשאלה של מי. לא משנה מה קרה בדרך - פיטורי מאמנים, פציעות, זעזועים, משברים - את העונה סיימה באיירן מינכן כשהיא מעל כולן, רק תאריך ההכתרה הרשמית השתנה. פעם בחודש מארס, פעם בשלהי אפריל, לפעמים אפילו לפני שהעונה החלה - תמיד התחושה היתה שהתחרות היחידה של הבווארים היא נגד היומן.
גם בעונה הקודמת לא היה חדש תחת השמש כשבאיירן חגגה עוד אליפות, שביעית ברצף, אבל העובדה שעשתה זאת רק ביום האחרון של העונה הוסיפה מילה חדשה לקראת העונה שבפתח - האם. האם יש סיכוי שמרוץ האליפות הנוכחי יסתיים אחרת?
התשובה לשאלה הזאת, כך נדמה, נמצאת אצל בורוסיה דורטמונד. מי שבעיני רבים הפסידה בעונה שעברה את האליפות יותר מאשר באיירן מינכן זכתה בה, ניגשה לקיץ הזה כמו קבוצה שמריחה אפשרות לעשות את מה שלא קרה מאז 2012. מייד עם שריקת הסיום לעונה החולפת היא ניגשה לעבוד על העונה הקרובה, ובתוך ימים ספורים עשתה רמונט. את ההגנה, עקב אכילס של העונה החולפת, היא חיזקה עם ניקו שולץ שהגיע מהופנהיים, ועם מאטס הומלס, שחזר לקדנציה נוספת במועדון והתחייב "להביא לקבוצה ניסיון ומנטליות מנצחת".
אל החלק הקדמי הוסיפה את הכישרון הגדול יוליאן ברנדט שבא מלברקוזן, ואת תורגן הזאר, שמגיע אחרי עונה נפלאה בבורוסיה מנשנגלאדבך. "האסטרטגיה שלנו היתה לסגור עסקאות במהירות כדי שלא ניקלע לקרבות על שחקנים", הסביר היו"ר האנס יואכים ואצקה את גישת הצ'יק־צ'ק שאיתה ניגשה דורטמונד לחלון ההעברות.
פאברה נזהר מהצהרות
נכון לרגע זה, לקראת מחזור הפתיחה ושבועיים וקצת עד לסגירת החלון ב־2 בספטמבר, עושה רושם שדורטמונד פעלה בחוכמה. בזמן שהיא רצה ובועטת, ניקו קובאץ' מתקשה לבנות את הסגל של באיירן לשביעות רצונו. לוקאס הרננדס ובנג'מין פבאר הוחתמו עוד בינואר, אבל טרם נמצאו מחליפים של ממש לפרנק ריברי ולאריאן רובן.
המטרה המרכזית והגלויה היתה לירוי סאנה, אבל קשרה של מנצ'סטר סיטי נפצע, נותח וירד מהפרק. איבן פרישיץ' אמנם הגיע מאינטר בהשאלה, אבל ברור לכולם שהוא מעולם לא היה האופציה הראשונה. "גם אני הייתי תוכנית ב', ובסוף זכיתי בדאבל", התלוצץ קובאץ', אך באותה נשימה הוסיף: "נעשה הכל כדי שעד לסיום חלון ההעברות נוסיף עוד רכש".
בימים האחרונים עלה שמו של מריו מנדז'וקיץ' כמועמד להגיע, כמו קשר אספניול מארק רוקה. בינתיים, בסגלים הקיימים, דורטמונד גברה 0:2 על באיירן בסופר־קאפ הגרמני, שבו נראתה מוכנה ועדיפה יותר. "ברור שבאיירן היא המועמדת הטבעית לזכות באליפות", אמר מאמן דורמונד לוסיאן פאברה כאילו מתוך הרגל, "אבל אנחנו נעשה הכל כדי לתת להם פייט על התואר".
כמי שנכווה בעונה שעברה, אפשר להבין את הזהירות של המאמן השוויצרי. ניצחון בסופר־קאפ לא מבטיח דבר, בטח כשהאימפריה הבווארית בסביבה, אבל נדמה שלדורטמונד יש הרבה סיבות להאמין בסיכוייה העונה. קודם כל, בגלל שהיתה כל כך קרובה לכך בעונה שעברה.
עם סגל צעיר היא הסתכלה לבאיירן בגובה העיניים, ואת הסגל הזה היא חיזקה ושיפרה והוסיפה לו את מאטס הומלס. הבלם בן ה־30 אולי בדעיכה שבגללה האלופה ויתרה עליו לטובת היריבה הגדולה, אבל הניסיון שלו יכול להוסיף המון לשחקני הגנה כמו דן אקסל זגאדו, לאונרדו באלרדי ומנואל אקנג'י - כולם בני 24 ומטה.
יוליאן ברנדט הוא כישרון יוצא דופן, תורגן הזאר יוסיף מחץ, ויחד עם ג'יידון סאנצ'ו, מרקו רויס, פאקו אלקאסר ומריו גצה מתקבלת חוליה התקפית עם פוטנציאל כיבוש אינסופי. אחרי ניצחון 0:2 בגביע על אורדינגן, שבו כבש, הזהיר רויס: "אנחנו עוד לא בכושר של העונה שעברה, אבל יש לנו תוכניות גדולות לקראת העונה הקרובה".
שחקני באיירו חוגגים. האם העונה התמונה תשתנה? // צילום: אי.פי.אי
"בעמדה לאיים על באיירן"
תוכניות גדולות יש גם לרד בול לייפציג, שמגיעה לעונתה הרביעית בבונדסליגה עם מאמן שלא מפחד להציג את התוכניות האלה. "אנחנו בעמדה לאיים על באיירן מינכן", הכריז יוליאן נגלסמאן, שהגיע מהופנהיים וממשיך לפזר ביטחון עצמי של מי שבגיל 28 הפך למאמן הצעיר בתולדות הליגה.
לייפציג אמנם שמרה (בינתיים) על רוב הסגל שהוביל אותה למקום השלישי ולגמר הגביע בעונה שעברה, אבל עם שחקני חיזוק צעירים מאוד והשתתפות בליגת האלופות יהיה לה קשה להתמודד בכל החזיתות. באייר לברקוזן צפויה להיות ההצגה הכי טובה בעיר, כפי שהיתה מאז שפטר בוס הגיע והצעיד אותה למקום הרביעי, אלא שכמו לייפציג היא תצטרך סגל רחב שיידע להתמודד עם הליגה ועם ליגת האלופות. יוליאן ברנדט אמנם עזב, אבל הגיעו קרם דמירביי ונאדים אמירי מהופנהיים, מוסא דיאבי מפ.ס.ז' וקאי האברץ עדיין שם. לאלה יש להוסיף את מנשנגלאדבך, וולפסבורג וורדר ברמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
