סרטים דוקומנטריים על ילדים הם תמיד נושא בעייתי. אם הם סובלים ממחלה או מום, נדמה שהבמאי צריך להמציא את עצמו מחדש כיוצר כדי לעניין את הצופה שמכיר את הז'אנר ויודע למה לצפות, ומזהה בקלות מה צפוי לו כאשר התוכן עוסק בילדים בעלי מוגבלויות. לכאורה הסיפור מונח על כף היד, אבל המניפולציה הרגשית פשוטה מדי, מונעת העמקה של הדמויות בסרטים מהסוג הנ"ל ומתקשה להחזיק סרט בן שעה או יותר.
• מעצבת: "הדוגמנית לי לוי ניצלה אותי"
• "האמת תצא לאור": האקס של דנה גרוצקי מגיב
• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
הסרט של אורי לוי מביא את סיפורו של ילד בשם רון, תלמיד כיתה ג', שנולד עם שיתוק מוחין. הוא אינו מסוגל לנוע בלי קביים או הליכון. משפחתו כוללת את ינאי אחיו התאום, ליאור האח הקטן במשפחה וההורים הילי וערן, שכולם בריאים ומגויסים בהווייתם לטיפול ברון.
הניגוד שמניע את העלילה וגורם לה לא ליפול למקום הבנאלי והצפוי, הוא כמובן זה שנושא עימו הגיבור הראשי של הסרט. מצד אחד, לצד נכותו הפיזית, רון מצליח להיות "הבריא" ביותר מבחינה נפשית בתוך המשפחה. הוא חד, ער למצבו ומשתדל להתעקש על רצונותיו, גם כשאלו אינם מסתדרים לעיתים עם יכולותיו הפיזיות המוגבלות. לצד היותו בוגר מבחינה מנטלית, מצבו הבריאותי מידרדר כמעט באופן קבוע.
אפיון הדמויות המשפחתי מצויר אף הוא בצורה מדויקת: בעוד האב מנסה להתנהג כאילו החיים ממשיכים וימשיכו כרגיל, וכאילו מציג עולם שבו לא התרחש שום דבר שצריך למנוע את המשך החיים כבשגרה, האם, כדרכן של נשים, מתעקשת לראות את התמונה בצורה קרובה יותר למציאות - יש פה בעיה, והיא כאן כדי להישאר. שני האחים שבאמצע, בהתאם לגילים הצעירים שלהם - עדיין נושאים עימם, כך נדמה, את נטל האחריות על מה שמתרחש בביתם, וחושפים משפחה חיה ומורכבת, כזו מהדלת ממול, רק עם התמודדות קשה ויוצאת דופן הרבה יותר.
יש בסרט גיבור נוסף. דומם אמנם, אבל בחיותו מקל על הצופה, שכבר כעבור מחצית השעה של הסרט מוצא עצמו מזיל דמעה או שתיים (אגב, אלו אינן רק דמעות של עצב אלא גם של שמחה והתרגשות, נוכח הדמויות הפעולות על המסך). הגיבור הזה הוא חוף הים הקרוב למקום מגוריה של המשפחה. עבור המשפחה המוצגת בסרט, הנסיעה המרכזית אל מעבר לאותו הים כרוכה בניתוח קריטי בחייו של רון. אבל אותו הים ממש, זה שמצפים שהטיסה מעליו תביא בשורה, הוא גם זה שבו אנחנו מקבלים את הרגעים הקלים יותר מבחינה נפשית עבור המשפחה - אבל גם עבורנו, הצופים. הוא מקנה תחושה של נורמליות, ומאפשר באופן פרדוקסלי לערן ולהילי להרגיע את הצופה, כמו אומרים: יש לנו בעיות, החיים לא קלים, אבל הם ככה עבור כולם. התפיסה הזו, מתוך שלל הרגשות המציפים בעת הצפייה בסרט, הופכת בסופו של דבר את הפעולה הקולנועית-טלוויזיונית הזו ליצירה קטנה-גדולה על החיים. וזה, כמובן, הישג דוקומנטרי לא קטן.
"היה היה ילד", yes דוקו, yes VOD
• הרשימה הסופית של "הישרדות VIP"
• האקסטרים המאולץ של "המירוץ למיליון"
• אופס: מפלגת נעם קידמה ספר ליברלי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
