המתח בחדר המורים: הפער הבין-דורי נותן את אותותיו גם בבית הספר

הפער בין דור ה־X הוותיק והשמרן לבין דור ה־Y החדש והשאפתן הוא מקור למתיחות בכל תחומי החיים, וכך גם בתוך חדר המורים.

"יש חוסר תמיכה וחוסר פרגון של הדור הוותיק במערכת החינוך, שמרגיש שעלולים לדחוק את רגליו - והרבה פעמים בצדק", מספר חיים (שם בדוי), מנהל תיכון בדרום שבו מאות תלמידים. 

מורה צעירה אמרה לו: "אני מגיעה לחדר המורים ואף אחד לא מתעניין בשלומי". לדבריו, "זה הציק לה עד כדי כך, שהיא רצתה לעזוב את המקצוע". 

חיים מוסיף כי במידה מסוימת המצב שבו חדר המורים "לא מגובש", לפעמים דווקא נוח למנהל: "הוא מאפשר לו לעשות 'הפרד ומשול' ולשמור על מעמדו". 

מסקר שנערך בקרב 1,500 מנהלים ומנהלות במערכת החינוך, עולה כי יותר ממחצית המנהלים במערכת החינוך (55 אחוזים) לא מרוצים מהמורים החדשים שקלטו בבית הספר . 

עוד בנושא: 

• חוזרים ללימודים עם "ישראל היום"

• מערכת החינוך כולה חייבת לסייע לחדשים • דעה

• ממזכירה בבית הספר למורה: "התאהבתי בתלמידים"

• משרד החינוך מאפשר למנהלים להשעות תלמידים בלי תיעוד או פיקוח • בלעדי

האכזבה של המנהלים נובעת, בין השאר, מהכלים הפדגוגיים שאיתם מגיעים המורים החדשים מהמכללות להוראה - כאלה שלדעת המנהלים אינם מספקים ומונעים מהמורים החדשים להנהיג את התלמידים, לנהל את הכיתה או לפתור בעיות. אלא שנראה שחוסר שביעות הרצון קשור גם לפער הבין־דורי.

"כשמנהל בוחר רק מורים צעירים או רק מורים ותיקים לדרגי ביניים, כמו רכזי שכבה - נוצר קרע בחדר המורים", ממשיך המנהל חיים, "מנהל חכם צריך להסיר את החסמים בין דור שמרגיש שדוחפים אותו לפנסיה ועדיין יש לו יסודות משמעותיים לתת, לבין דור 'עם החלב על השפתיים' אבל עם חלומות גדולים שהמערכת זקוקה להם". לצד דברים אלה, הוא מציין לגבי הפער הפדגוגי כי "בשנה הראשונה מורים חדשים נמצאים בהלם, לא יודעים להחזיק או לנהל כיתה וזמן - לא מלמדים את זה בבתי הספר להוראה". לדבריו, אותם מורים "מגיעים כמו 'לוח ריק' עם חלומות, וחוטפים בום". 

"נתקלתי בחומה"

אך עם תחושות קשה להתווכח. "מול הרבה ותיקים נתקלתי בחומה, הם הרגישו שאני מנסה לתפוס להם את המקום", משתפת עדי (25), מורה המלמדת כשנתיים בבית ספר יסודי, "מעט מאוד פעמים הרגשתי שמחבקים אותי, עוזרים לי או תומכים בי ". 

לדבריה, היא רצתה להתקדם, אך "הגעתי ממקום אחר לגמרי והם בפיגור של שנים אחריי". הדבר גרם לה להתייאש "ולפעול עצמאית, ולא תמיד זה הוביל לתמיכה ולאהדה".

מה, למשל?

"למורים הוותיקים יש שיטה משלהם והם לא מוכנים שייגעו בה או ישנו משהו", היא מסבירה. 

עדי ביצעה עם הכיתה שלה פעילויות חוץ־כיתתיות כדי להעשיר את התוכן הנלמד, ולדבריה, "זה נתפס אצל המורות הוותיקות כבזבוז זמן, זכיתי למבטים עקומים. אני לא יודעת אם זה נבע מפער בתפיסת העולם או מזה שחשבו שאני גורמת להן להיראות רע עם המוטיבציה שלי, אבל לא זכיתי לפרגון". בד בבד, חשוב לה לציין כי "מובן שהיו גם מורים ותיקים שמאוד עזרו, רצו ונתנו מעצמם למען ההתפתחות שלי". 

צילום אילוסטרציה: קונטקט

בתוך כך, סקר נוסף, שפורסם בדו"ח מבקר המדינה האחרון וכלל מאות מנהלים, הראה שמרביתם (יותר מ־50 אחוזים) לא מרוצים מהמשמעת העצמית, מהיצירתיות, מהראייה המערכתית ומעבודת הצוות של החדשים. "יש מאבק בכל הנוגע לסמכות הידע - המורים הוותיקים רואים עצמם כמי שיודעים טוב יותר - גם ללמד אבל גם את החומר הלימודי, וזה לא בהכרח נכון", אומר עידו (שם בדוי), מרצה צעיר (34) שעוסק גם בהדרכת פרחי הוראה. 

מספר לא מבוטל של מורים ותיקים, הוא מסביר, "אינם חשופים מספיק לפוטנציאל של שילוב טכנולוגיה בהוראה, וקשה להאשים אותם". 

הפער בין הדורות בא לידי ביטוי, לגישתו של עידו, גם "באופן שבו הם תופסים את מקום העבודה. מורים ותיקים לרוב עובדים שנים באותו בית ספר ולימדו אותו תחום דעת; מנגד, המורים הצעירים לא ממהרים להתחייב לבית ספר אחד, ויכולים לנדוד בין מוסדות ותחומי דעת".

מחקר שנערך לאחרונה בסמינר הקיבוצים והתמקד בהערכת מנהלי בתי הספר את המורים, העלה כי יש תפיסות מנוגדות שמושרשות בין הדורות. "ההיבטים החשובים בעיני המנהלים לא נוגעים להיבטים המקצועיים הטכניים", מסבירה פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת המכללה, אלא "לאלה הערכיים, כגון אחריות, פוטנציאל והשתלבות בצוות". 

לסיכום, יש להבהיר כי יש מורים צעירים שמספרים כי למרות הפערים - הצליחו לממש את עצמם. כך, לדוגמה, אור (28), מורה בחטיבת ביניים, מספר: "בצוות שלי יש צעיר נוסף, שיחד אנחנו מצליחים לסחוף את שאר הצוות שלנו לרעיונות חדשניים". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו