קשקוש בָּלָבּוש: החרוזים הכי אהובים בעברית

מה עושה אורי כדורי ומי ארוך כמו שרוך? מה הסדר של הפרופֶסֶר ולמה הגברת היא מגונדֶרֶת? הזירה הלשונית סופָלָקָטינוֹ, בוחרת בין צל"ש לטר"ש לא בכוח רק במוח

צילום: משה שי // חרוזים

כתיבה בחרוזים אינה רק נחלת המשוררים. השפה מלאה מטבעות לשון ואמרות קצרות בחרוזים שלא ידוע מי הגה אותם, אבל הם חלק מההווי ומאוצר התרבות העממית. כך זה בשפות רבות, כך זה גם בעברית הישראלית הצעירה.

אוצר הניבים בחרוזים המוגש כאן מכיל סוגים ומקורות שונים. תרבות החרוזים פרחה בעולם הילדים של שנות החמישים-שישים ולפניהם, חלק מהם שרדו עד היום. יש חרוזים צבאיים דוגמת "דרג או זרג", יש משפטי חינוך בחרוזים, משפטים גזעניים במרחב האתני המקומי, משפטי שאלה כמו "מה? תפוח אדמה", ועוד. במילון גם כמה סיסמאות פרסומת שהפכו למטבעות לשון במשמעות מורחבת, לשמחת הפרסומאים. 

אבן ניר ומספריים, המנצח בין השניים. ההגרלה הישראלית הבסיסית, באמצעות ידיים מאחורי הגב.

אדוק פיסטוק. כינוי גנאי לאדם דתי, היה מקובל בין ילדים בירושלים.

או סיירת או ניירת. משפט של מטכ"ליסטים: או שאתקבל לסיירת, או שאהיה ג'ובניק. בסיירת מטכ"ל בזים לאומרי המשפט.

או צל"ש או טר"ש. נאמר על מהלך שיש בו סיכון גדול. תרגום בניחוח צבאי למשפט החרוז האנגלי make or break.

אורי כדורי. דמות בעיתונות הילדים, לצד אורי מורי. בשפה הירושלמית היא אומצה ככינוי לתולעת קטנה, המתכווצת לכדור כשנוגעים בה.

אחלה בחלה. מבנה שבו מוחלפת האות הראשונה של מילה באות ב'. בדרך כלל משמשת להלעגה:  שַנטי בַנטי לרוחניקים, וכללית, הכל חַרְטה בַרטה.

אחת שתיים, ירושלים. שיר משחק פופולרי. ההמשך: שלוש ארבע, אמריקה. חמש שש, אתה טיפש. שבע שמונה, תחכמוני. תשע עשר, אתה פרופֶסֶר.

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, מגרמניה היטלר בא. קריאת ספירה משנות החמישים. היטלר היה דמות פופולרית בשפת הילדים, כולל הקללה "שתמות כמו היטלר בקבר השחור".

איגֶן מיגֶן. כינוי מלעיג לעולי הונגריה. 'איגן' פירושה כן, 'מיגן' היא מילה חסרת משמעות. ההמשך ביידיש: חַפְּטֶה פְלִיגֶן, כלומר: חוטף זבובים.

אִילִי פָאת – מָאת. תרומת הערבית למאגר. תרגום: מה שהיה – מת. 

איפה? בחיפוֹ. חרוז שאלה המרמז שהשואל הוא נודניק.

אכלו לי, שתו לי. סדרת תלונות ותירוצים מופרכים. 

אל אל ישראל. קריאת האוהד הפטריוטי בכל אתר ואתר, ולא רק בספורט, בהכל.


אל אל ישראל // צילום: אורן בן חקון

אל תקפוץ לפני הפוץ. חרוז אזהרה לחסרי הסבלנות.

אל תתייאש – עשן כנסת שש. סיסמת פרסומת עתיקה שהפכה למטבע לשון לעידוד המתייאשים.

אלוהים לא שומע, הרמטכ"ל לא יודע. כתובות ייאוש של חיילים במחנות צה"ל למיניהם.

אֶן דֶן דינוֹ, סופָלָקָטינוֹ. הגרלה באמצעות ספירת הנוכחים על פי סדר. המשך: סופָלָקָטִיקָטוֹם, אֶליק בֶליק בוֹם. בוֹם בוֹם בוֹם, סופָלָה-שלום. למילים אין משמעות.

אצבע בפה זה לא יפה, כך אמר אדון רופא. משפט חינוכי שגידל דורות של ילדים עמוסי רגשות אשמה.

ארוך כמו שרוך. כינוי לאדם גבוה. גרסה משודרגת: ארוך כמו שרוך ובסוף לוֹך, גבוה וטיפש. 'לוך' ביידיש ובגרמנית: חור.

בוקר טוב לפרה ולדוב. ברכת בוקר חביבה.

בטח בטח צנון וָרֶתַח. תגובה נלעגת למי שבטוח בעצמו. רעתאך ביידיש: צנון.

בלגן מאורגן. אבי אבות הניבים בחרוזים. אוקסימורון המייצג את תמצית הישראליות.

בלי טובות ובלי חובות. משפט ילדים עתיק.

בלי שותף ובלי חוּטָף. משפט ילדים עתיק בראשית משחק, מעין הכרזה על החזקת בעלות.

בן גוריון שבר חלון. נציג שירת החרוזים המסועפת של שנות החמישים. תועדה בנדיבות ב"שיר השכונה" של חיים חפר.


שבר חלון, בנה מרפסת // צילום: לע"מ

בשביל כבוד צריך לעבוד. לא ברור אם יוצרי המחזה והמחזמר "קזבלן" לקחו אותו מהרחוב, או "קזבלן" הכניס את האמרה לשפה.

בתיאבון – חזק וּטְחוֹן. ברכת אכילה בתנועת הנוער. בדרך כלל אחרי 'ג'ימאלאיה'.

גברת מגונדֶרֶת. כינוי לעג לאשה מהסוג הבורגני.

גנן גידל דגן בגן, דגן גדול גדל בגן. שובר שיניים בחרוזים. גִרסה חתרנית משנות השבעים, המגדירה היאחזות נח"ל: "יום בגן, יום בדגן, יום בדגדגן".

דוֹנט בּי סוֹרי, שימי תבורי. משפט שטות מתיילד שהונצח ב"ארץ נהדרת" בדמותה של ג'ודי. גם "דוֹנט בּי הֶבי, יהודה לוי". מקורו במשחק לשון אמריקאי ותיק: see you later, alligator.


דונט בי סורי! // צילום: גדעון מרקוביץ'

הכול תלוי בטיב המילוי. סיסמת פרסום שהפכה למטבע לשון.

העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו. אחת מסדרת משפטי הבטלן העברי. גם "העבודה היא לא ארנבת, היא לא תברח, אפשר לשבת", ועוד.

הצנוע הידוע. כינוי אירוני לאנשים המפגינים את צניעותם בראש חוצות.

השומר הצעיר, יש לו חום בהיר. כינוי לעג לשמוצניקים שהונצח בשיר של אריק איינשטיין, בהשמטת המילה 'תחת'. התגובה השומרית ההולמת: הצופים הפוצים, מן התחת הם יוצאים. 

זה לא הגיל – זה התרגיל. מאמרות הזמן, המתייחסות להמוני הצעירים ברוחם היוצאים לפנסיה בטרם עת.

זין בעין. משפט מפתח של המאצ'ו העברי, ומה שהוא מאחל לכל מה שזז בסביבתו.

חירי בירי. כינוי לעג פנים-צהלי לאנשי חיל הרגלים. ממשפחת 'אחלה בחלה'.

טוויל וַאַוויל. עוד כינוי לאדם גבוה וטיפש, הפעם בערבית.

טיפש כמו קְרֶש. מיועד לכלל ציבור השוטים.

יום עַסַל יום בַסַל. החיים הם נדנדה. אמרה ערבית שפירושה 'יום דבש ויום בצל'.


איזה יום // צילום: ThinkStock

יש גבול לכל תעלול. קריאת מחאה כנגד מעללי פוליטיקאים, עורכי דין, בוסים מעצבנים וסתם חברים ובני משפחה.

יש דרג ויש זרג. משפט צבאי מכונן: הפלאפלים נהנים, החפ"שים סובלים.

כל דוֹס דרוֹס. משפט שנאה חילוני, בעיקר נגד חרדים. יצא מהמחזור, וטוב שכך.

כל עכבה לטובה. קריאה לסבלנות ולקבלת הדין במקרה של עיכוב. מקורה בערבית. פתגם ערבי נוסף: הפזיזות מהשטן, הסבלנות מהרחמן (הלא הוא אלוהים).

כלב נובח לא נושֵחַ. גרסה בחרוזים של אמרה עתיקה, באמצעות שיבוש דקדוקי קל. תוספת הערה: לא נובח, לא נושֵחַ, מה עושה – בורח.


לא נושֵחַ, בורח // צילום: GettyImages

כמובן מטוסיאן. סיסמת פרסומת לסיגריות שהפכה למטבע לשון המציינת אישור.

לא בכוח, רק במוח. משפט חינוכי המתאים לכל עת.

לא דובים ולא זבובים. תרומת מוטה גור לשפה העברית, על בסיס 'לא דובים ולא יער'.

לא מריח לא מסריח. כינוי לאדם, אירוע תרבותי וכדומה חסרי ייחוד, או ביידיש: פרוֶוה.

לַנֶשֶק, לַמֶשֶק ולכל מי שיש לו חֵשֶק. טקס קידושין קיבוצי עתיק.

מה העניינים? בונים בניינים. תגובה לנודניקים.

מה הקשר – בירה נשר. סיסמת פרסומת שהפכה מטבע לשון, תגובת זלזול למי שאינו מדבר לעניין.

מה שבטוח ביטוח. סיסמת פרסומת שהפכה מטבע לשון.

מה? תפוח אדמה. תגובה לשאלה המעצבנת 'מה', כלומר, לא שמעתי, תגיד שוב. גם:  פרה אדומה, לחם בחמאה ועוד.


מה, מה, מה?! // צילום: דוד ועקנין

מיטב הנוער לעבודה בדואר. גרסה חתרנית לקריאה הממלכתית לנוער להתגייס למשימות לאומיות.

מקצר דרכיו – מקצר חייו. משפט חינוכי למי שמחפשים מסלולים מאתגרים בטיולים.

נגעת נסעת. חוק במשחק השחמט שעל פיו נגיעה בכלי מחייבת לעשות מסע באותו כלי.

נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה מוּכָה. גרסה ישראלית לביטוי 'נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה פֶּרָה', איחול שמאחלים שחקנים זה לזה לפני הצגה ומקורו בברכת ציידים רוסית "שלא תצוד כלום, אפילו לא נוצה". 

נישט געשטויגען, נישט געפלויגען. תרומת היידיש לאוצר, שפירושה להד"ם, אין לזה שחר, לא יהיה כלום כי לא היה כלום. מילולית: לא מתרומם ולא עף, והכוונה לסיפורי האגדות על ישו הנוצרי.

סוד כמוס לפרה ולסוס. פתיחה לפתק סודי בין הילדים של פעם.

סתום בלום בצבע חום. חרוז לגלוג לטיפשים באשר הם. ההמשך: קנה אישה בחמישה, מכר אותה בעשרה.

עושר, אושר, יושר וכושר. איחול פופולרי לחיים מושלמים.

עם קצת רצון וקצת יכולת תוכל גם אתה להיות תרנגולת. משפט עידוד למהססים ולחסרי הביטחון העצמי.

פיפי צהוב זה לא טוב, פיפי שקוף אתה אלוף. משפט חינוך לילדי הגנים, עוד ערובה לרגשות אשם עתידיים.

פעם תותחן, תמיד נטחן. משפט נרגן של חיילים חיל התותחנים, גרסה חתרנית ל"פעם תותחן – תמיד תותחן".

פצצות לגבות, רסיסים לריסים, מרגמות לפטמות. משולש השבח הישראלי העליון. 

פתי מאמין לכל דבר, לחתול ולעכבר. קריאת לגלוג לאחר שקורבן תמים האמין למתיחה מתוכננת של חבריו. ההמשך: "העכבר קנה כרטיס, והכניס אותו לכיס".

קשקוש בָּלָבּוש. תגובת בוז תהומית לדברי הבל של הזולת.

רומני גנב, פולני שותף. חרוז גזעני-אתני, שניים בכרטיס אחד. גרסה נוספת: "רומנים הם עם שמח, כל דבר רואה לוקח", על פי השיר השומרי "השומרים הם עם שמח, אין בהם אדם גונח".

רוצה רוצה, אבל זה לא יוצא. ביטוי לחוסר אונים לנוכח המציאות. מופיע גם במערכוני הגשש, אבל הם לא המציאו אותו.

שלום שלום, ואל תבוא לי בחלום. פרידה לא ידידותית. משתמש בולט: פיני גרשון.

• מצעד כל הסרטים של קוונטין טרנטינו

• מרגש: ג'יימי פוקס פרגן ללהקת שלוה

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר