הדי החגיגות עדיין נשמעים, אחרי הזכייה ההיסטורית של נבחרת העתודה באליפות אירופה שנייה ברציפות, ובכל זאת זה הזמן לסמן את החמישייה שבלטה בדרך לתואר.
מצטיין הטורניר: דני אבדיה
רק כדי שתקבלו פרופורציות לגבי מה שאבדיה עשה כאן בטורניר - קארים קווילי מבריטניה הוא השחקן היחיד באליפות שצעיר ממנו, ושניהם היחידים משנתון 2001. אבדיה עוד יכול לשחק באליפות הזו פעמיים. הדרך שבה הוא עמד בציפיות זו גדולה בפני עצמה. יש לו יכולות כדורסל אדירות לצד חוסן מנטלי מרשים. מדובר בשחקן הכי טוב ששיחק באליפויות האחרונות.
מדר ואבדיה. הובילו את העתודה לפסגה // צילום: אלן שיבר
הפריצה לתודעה: ים מדר
אנחנו מכירים אותו, אבל מעבר לים לא ידעו מי זה ים. אם מדר יצליח להגיע רחוק בעתיד, הטורניר הזה הוא אבן דרך משמעותית ביותר. ידע לעמוד בלחץ, התעלה מעל לציפיות וגילה מנהיגות. התחיל את הטורניר כמי שמסומן להצלחה בליגה שלנו, וסיים אותו בפנקסי הסקאוטים של האן.בי.אי, וכמלך האסיסטים של האליפות.
מאמן האליפות: אריאל בית הלחמי
להצליח פעם אחת זה קשה. ליצור המשכיות זה עוד יותר קשה. בית הלחמי נכנס להיכל התהילה של הכדורסל הישראלי בזכות הישג ששום מאמן לא רשם לפניו. התרומם מנקודת שפל באמצע העשור, וכעת הוא בשיא הקריירה בשלו. הוכיח שוב את גישתו המעולה לצעירים ואת יכולתו למצות יותר מהחומר הקיים. אל תשכחו שלא היה לו סנטר בטורניר.
בית הלחמי. יצר המשכיות // צילום: אלן שיבר
האקס פקטור: רז אדם
למעשה זו נבחרת של אקס פקטורים. יכולנו בקלות לבחור בעידן אלבר, ביאיר קרביץ או בנועם אביבי. אדם זכה עם הנבחרת בקיץ שעבר, אבל אז לא היה משמעותי. הפעם לא היה אפשר להתעלם ממנו, ממשחק הלחימה שלו ומהיכולת ההתקפית המצוינת. עלה נהדר מהספסל במאני טיים מול ליטא (4 שלשות) וצרפת ושינה את המשחק.
השחקן השישי: הביתיות
כל הצלחה מלווה בהחלטות נכונות, וכזו היתה הבחירה לא להעביר את שלבי הגמר ליד אליהו למרות ההפסד הכספי העצום, שכן לפי הביקוש לגמר אתמול, אפשר היה למלא את ההיכל פעמיים. אבל הדרייב־אין היה הבית הכי נכון לנבחרת ויצר לה מעטפת אדירה, שלא היתה באליפויות אירופה קודמות, וזה כנראה גם מה שעזר לעתודה לשבור את מחסום הטורניר הביתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
