נגמרה החגיגה? הצמיחה העולמית בשלבי האטה

מדד 125 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה בת"א רשם אתמול עלייה קלה של 0.13%, אך ב־12 החודשים האחרונים הוא ידע טלטלות רבות. את השנה האזרחית הוא פתח בצלילה של כ־6.5%, אחרי שפגש גם פסגה של 7%. במידה רבה מדד זה משקף את הלך הרוח של המשקיעים הנהנים מדי פעם מפרסום אינדיקטורים חיוביים, אך גם ממשתנים שליליים או מדאיגים.

על המגמה המעורבת הזו עומדים כלכלני הפועלים בסקירתם אתמול: מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים עלה בחודש יוני לרמה של 52.7 נקודות, זאת בניגוד אולי למרבית מדדי מנהלי הרכש בעולם. רכיב ההזמנות מחו"ל מצביע על התכווצות, בעוד ההזמנות המקומיות מסמנות עלייה. זה כנראה הפער בין המדד בישראל לאלו שבחו"ל: בישראל הביקושים המקומיים עדיין איתנים. "אנו מעריכים כי הסיכונים לצמיחה איטית יותר בטווח הקצר גברו, לאור ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית, אי־הוודאות הפוליטית בישראל והריסון הפיסקלי הצפוי לאחר הבחירות. הצמיחה עדיין צפויה לעמוד על כ־3%, זאת בהשפעה של המדיניות המוניטרית המרחיבה והעלייה בהשקעות בבנייה ובתשתיות", אומרים בבנק הפועלים.

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני ירד בשיעור חד של 0.6%. ההפתעה במדד כללה את רוב הסעיפים, והאינפלציה השנתית חזרה לרמה של 0.8%, כלומר מתחת ליעד של בנק ישראל. התנודתיות במדדי המחירים החודשיים גבוהה, הן בשל הגורמים העונתיים, כמו מחירי הפירות והירקות וההלבשה וההנעלה, והן בשל גורמים אחרים. סעיף הדיור, לדוגמה שכר הדירה, התייקר בשנה האחרונה בשיעור של 1.8% בלבד, בעוד שנתון זה הצביע בחודש פברואר על התייקרות שנתית של 2.7%. סעיף זה לבדו גרע מהאינפלציה השנתית כרבע אחוז בפרק זמן קצר של ארבעה חודשים. התנודתיות הגבוהה במדדי המחירים צפויה להימשך בין השאר עקב צפי לעלייה במסים לאחר הקמת הממשלה, ומנגד ייסוף חד בשער החליפין של השקל מתחילת השנה, שהשפעתו טרם באה באופן מלא לידי ביטוי באינפלציה. מצב זה יוצר אי־ודאות גבוהה לגבי האינפלציה בטווח הקצר. "התחזית שלנו לאינפלציה עומדת כעת על שיעור של 1.3% ל־12 החודשים הקרובים", מעריכים כלכלני הבנק.

השקל מתחזק

מתחילת השנה השקל התחזק ב־6.1% מול סל המטבעות (5.7% מול הדולר). הודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל כללה תחזית להעלאת ריבית בהחלטה הבאה. אחת הסברות בשוק היא שתחזית הריבית של בנק ישראל החריפה את מגמת הייסוף. "לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן, הסיכויים להעלאת ריבית פחתו אם לא התאפסו, ובכל זאת, הייסוף בשער השקל נמשך", מסכמים את העניין בפועלים.  

ובארה"ב: נשיא הפד (הבנק המרכזי בארה"ב) של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, מזהיר מפני אסון משקיעים וקורא לבנק המרכזי שם להקדים תרופה למכה ולהודיע על הורדת הריבית. וויליאמס הבהיר בהמשך כי אין להסתמך על דבריו כי אכן צפויה בקרוב הורדת ריבית, אך הנשיא טראמפ ניצל את ההזדמנות כדי לתקוף פעם נוספת את ראשי הפדרל ריזרב, שלדבריו מאטים את הכלכלה האמריקנית. "אהבתי הרבה יותר את ההצהרה הראשונה של וויליאמס; הרבה פחות את השנייה", צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו. "אנחנו בתחרות עולמית, ואנחנו בעמדת ניצחון, אבל לא הודות לפדרל ריזרב. היינו יכולים להיות במצב טוב בהרבה. יש לנו הזדמנות להוביל את ארה"ב לעושר שלא ידעה כמותו ולהפחית את שיעור החוב שלנו. אסור לפספס את ההזדמנות".

בבנק הפועלים מעריכים כי מרבית האינדיקטורים מצביעים על ירידה בסביבת הצמיחה בארה"ב, וההערכות הן שברבעון השני התמ"ג יצמח בשיעור של כ־1.5% במונחים שנתיים.

קודר באירופה

"בכירי הפד, יושבי ראש הבנקים הפדרלים האזוריים, חיזקו את הציפיות להורדת ריבית החודש אך העבירו מסרים סותרים לגבי היקף ההפחתה הרצויה. מצד אחד, היו כאלה שציינו שיש להקדים תרופה למכה ודיברו על הורדת ריבית אגרסיבית, טיעון שהביא לעלייה בהסתברות להפחתת הריבית בחצי אחוז. מנגד, חלק מהדוברים ניסו לתקן את ניסוח ההצהרות היוניות שלהם, וכתוצאה מכך חלה ירידה בציפייה להפחתה כפולה. נכון להיום, בשוק מגולמת בהסתברות של 100% הפחתת ריבית בסוף החודש, עם סבירות של כ־19% להפחתה של 0.5%. בהסתברות של 63% הריבית תגיע בסוף השנה הנוכחית לרמה של 1.75%, אחרי שלוש הפחתות ריבית".

גם באירופה אין הרבה מקום לאופטימיות. מדד האמון הכלכלי לגוש היורו התייצב החודש ברמה נמוכה, כשהשיפור שנרשם במדד בתחילת השנה נבלם בחודשים האחרונים. בגרמניה, מדד האמון הכלכלי של ה־ZEW ירד החודש מעבר לתחזיות. המשיבים לסקר הדגישו את הירידה בהזמנות למוצרי התעשייה, חלקן מחו"ל. גם האמון של אנשי העסקים בגרמניה ביחס למצב הכלכלי בגוש היורו ירד. "באיטליה ניכרת אי־יציבות בקואליציה הממשלתית סביב הנושאים התקציביים, ויש חשש לבחירות חוזרות, וכתוצאה מכך התשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי לעשר שנים עלתה ל־1.62%", כותבים כלכלני הפועלים.

בהכנת הידיעה השתתף גלעד צוויק