חגיגה בכחול לבן: ישראל אלופת אירופה בכדורסל לנבחרות עתודה

צילום: אלן שיבר // נבחרת העתודה חוגגת, הערב בדרייב אין

1. הישג מדהים לספורט הישראלי: נבחרת העתודה של ישראל ניצחה 84:92 את ספרד הגדולה וזכתה בפעם השנייה ברציפות באליפות אירופה עד גיל 20. למישהו יש עוד ספק לגבי זהות הענף מס' 1 בישראל?

לנבחרת שלנו אין סגל עמוק ואיכותי כמו של הספרדים או של נבחרות אחרות שנכנעו לה בדרך לגמר, אבל יש לה שני סופרסטארים ענקיים בשם דני אבדיה וים מדר. גם כשהחברים שלהם לא תפקדו בהתקפה, שני הכוכבים הישראלים היו שם עם סלים גדולים שסידרו את הניצחון הגדול והשאירו תקוות גדולות לעתיד ורוד, אישי ולאומי.

שלושה רבעים היריבה החזקה עוד נשארה צמודה, אבל בעשר הדקות האחרונות התעורר גם עידן אלבר, האקס פקטור של ישראל בטורניר, ועם כמה סלים גדולים קבר אותה מנטאלית. ככה זה קבוצה בריאה, תמיד יש מי שיקום מהספסל ויתן תשובות.

מספיק להסתכל על הסטטיסטיקה של ספרד כדי להבין כמה טובה הייתה היריבה וכמה גדול ההישג הישראלי. היא הנבחרת היחידה בטורניר שלא הפסידה עד הגמר, והניצחונות שלה היו בהפרש ממוצע של 14 נקודות. אפילו פעם אחת היא לא ירדה בפיגור להפסקת המחצית, גם לא בגמר (42:42).

בחצי השני גם היא לא יכולה הייתה להתמודד עם האנרגיות והטירוף שהיו בהיכל קבוצת שלמה בדקות ההכרעה, ולמרות מאבק עיקש הרימה ידיים בסופו של דבר אל מול חבורת הלוחמים של אריאל בית הלחמי.

2. במהלך השבוע האחרון נשמעו טענות רבות על חוסר פרופורציה בהתייחסות שלנו הישראלים להצלחה באליפות אירופה לצעירים. גם אם יש קצת צדק בטענות, אין שום פסול במעט פרובינציאליות חיננית שיכולה רק להועיל.

באיגוד הכדורסל בנו הר של ציפיות על הצלחה ביורובאסקט הביתי לפני שנתיים שיתן דחיפה לענף והתאכזבו בעקבות הכישלון. אם בזכות ההצלחה של נבחרת העתודה במהלך השבוע האחרון והאולם המלא יותר ילדים יבקשו מההורים להירשם לחוגי כדורסל או למועדונים מקצוענים, היה זה שכרנו.

ומה בקשר לטענות על רמה מקצועית לא גבוהה וסגלים חסרים של חלק מהיריבות? לטענות הללו היה מקום אם ההצלחה הייתה חד פעמית, אבל כשמגיעים שלוש פעמים ברציפות לגמר וגם זוכים פעמיים רצוף באליפות כנראה שמשהו טוב קורה. על זה מגיעות ברכות לפיני גרשון ושאר אנשי המקצוע שעוסקים במלאכה.