מינוי אפוטרופוס – לא בכל מחיר

השעה 21:30 בלילה. ראש המשפחה, רופא זה עשרות שנים חזר לביתו מהשתלמות רפואית לאחר יום עבודה ארוך. בדיוק כשהוא מתיישב בכורסה הוא מבחין שאינו מסוגל להזיז את ידו. הוא מנסה לקום, אך כל צד שמאל אינו מגיב. באנמנזה עצמית מהירה מתחוורת ההבנה – הוא בעיצומו של אירוע מוחי.

בתוך כמה דקות מגיע ניידת טיפול נמרץ ומפנה אותו לבית החולים. המשפחה המבוהלת מלווה אותו ועוברת לילה מורט עצבים. בבוקר מכנסים אותה צוות הרופאים ומסבירים - שטף הדם התפשט לאזורים נרחבים במוח. ראש המשפחה והמפרנס היחיד, מצוי בקומה. חזרה להכרה היא בגדר נס, ועל חזרה לעבודה אין על מה לדבר. 

סיפור המקרה הזה מתרחש לאלפי משפחות בשנה. ביום אחד החיים משתנים. במקרה מוות, ההליך פשוט וכולל הוצאת צו ירושה. אך מה באשר לאותם מקרים בהם אחד מבני הזוג חיי, אך אינו כשיר או אינו מסוגל לבצע החלטות או לחתום על מסמכים? שבץ מוחי, תאונה, מצב נפשי, כל אלה מציבים בפני המשפחה לא רק התמודדות מול הטרגדיה, אלא, באופן פתאומי, התמודדות מול מערכת בירוקרטית מסואבת בתהליך ארוך ויקר. 

במקרים אלו, המשפחה נאלצת לשכור עורך דין ולהציג מסמכים רפואיים המעידים על מצב בן המשפחה והדבר עובר להחלטת בית המשפט. מדובר בהליך יקר שעשוי לארוך מספר חודשים. בזמן זה המשפחה אינה יכולה לממש נכסים משותפים או לעשות שימוש בחשבונות השייכים לאותו אדם, כמו גם ביצוע פעולות רפואיות או אישיות אחרות, דווקא בזמן לו היא זקוקה יותר מכל. אם מדובר במפרנס העיקרי הדבר מתחדד – ביום אחד השכר נעצר וההוצאות לטיפולים השונים, הנסיעות והייעוצים הרפואיים נוחתות לפתח המשפחה ומצריכות פתרון מיידי.

עד לפני כשנתיים, האפשרות היחידה לפעול בשם אדם בעל מיגבלה, הייתה נתונה כולה למינוי אפוטרופוס, שיפעל באופן גורף ומוחלט בענייניו.

אלא שתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעניק כלים משפטיים המאפשרים כלים משפטיים אלטרנטיביים, מהירים ומתחשבים ברצון האדם, תוך ניסיון לפגיעה מינימלית בעצמאותו.

התיקון המדובר הכניס 3 כלים עיקריים והם ייפוי כוח מתמשך, מסמך הבעה מרצון ותומך החלטות.

כל כלי, מאפשר לאדם לקבוע, במעוד מועד, דרכי פעולה, בהן היה מעוניין, ובעצם יצירת מנגנון, שמביע את רצונו כאשר אותו אדם הפך באותה העת לבעל מיגבלה כזו או אחרת. ביצוע הכנה זו היא הליך פשוט וניתן להגשה על ידי עורך דין שהוסמך לכך מטעם משרד המשפטים. הדבר עשוי למנוע הזדקקות לבתי המשפט תוך כדי טרגדיה. 

 

ייפוי הכוח המתמשך הוא מסמך שאדם בגיר וכשיר עורך בחייו, במצב שיגרה, ובו מחליט כיצד היה מעוניין שיפעלו בעניינו מבחינה רפואית, רכושית או אישית, תוך שניתן לפרט באופן מדויק מה רצון האדם, בראיית פני עתיד - ובמלים אחרות יצירת "חליפה אישית" בהתאם לרצון האדם. 

האדם עצמו מסמיך מיופה או מיופי כוח מטעמו, מי שהוא מרגיש שיכול לנהל את ענייניו במקרה של אי כשרות או מיגבלה בעתיד, תוך קביעת התנאים בהם ייכנס לתוקף ייפוי הכוח המתמשך.

מיופה הכוח אינו כפוף לאפוטרופוס הכללי, אלא אם מייפה הכוח החליט אחרת. חופש הפעולה, הנו בהתאם לרצונו הבלעדי של מייפה הכוח.

על מנת למנוע מקרים של הונאה, נקבעו בחוק מספר הגבלות, ובניהן: לא ניתן למנות אדם בהליך פשיטת רגל, לא ימונה מי שנותן לממנה טיפול רפואי תמורת תשלום, לא ימונה מי שמספק לממנה מגורים תמורת תשלום, לא ניתן למנות מי שמשמש כמיופה של מעל 3 מיופי כוח, אלא אם יש ביניהם מערכת יחסים אישית ועוד כהנה וכהנה הגבלות.

מנגנון פנימי נוסף וחשוב, לפיקוח על פעולות מיופי הכוח, הנו מנגנון שבו הממנה – מייפה הכוח -מחליט כי על פעולות מסוימות, או על כולן, יודיעו מיופי הכוח לאדם מיודע – אחד או יותר (אז נוצר איזון ופיקוח על ידי אותו מיופה שהסמיך לכך הממנה, ושוב בהתאם לרצונו בלבד).

בסיכומו של דבר, ייפוי הכוח צריך לכלול את זהות מיופי הכוח, לרבות חליפיים ואופן פעולתם במשותף, העניינים שבסמכות – רכושיים, רפואיים ואישיים, הנחיות מקדימות – הכוללות את רצונותיו, תנאי כניסה לתוקף ודיווח לאדם מיודע או לאפוטרופוס הכללי.

במקרים של שאלות בנושא יפי כח רפואי – ניתן לפנות אל מוקד משרד הבריאות *5400, או בפקס' 025655972.

 

מסמך הבעת רצון - מסמך שכותב אדם שמשמש כאפוטרופוס לאחר (בהתאם להגדרתו בחוק), שניתן לערוך בנושאים אישיים, רכושיים או רפואיים, או כולם יחד.

מי שרשאי לחתום על מסמך הבעת רצון הוא הורה לקטין או אפוטרופוס, בגיר וכשיר. גם במסמך זה מומלץ לערוך הנחיות מקדימות, ואופן דרכי הפעולה המבוקשות בעניינו של אותו אדם אשר מונה לו אפוטרופוס, והן יכללו את זהות האפוטרופוס המחליף (שנתן הסכמתו לכך), הנחיות ספציפיות, טופס מוצע אשר עדיף להפקידו אצל האפוטרופוס הכללי, כדי למנוע בטעות מינוי של אפוטרופוס אחר.

ההבדל בין מסמך זה לצוואה הוא שצוואה נכנסת לתוקף רק בעת מותו של אדם. מסמך הבעת רצון יכול להיכנס לתוקף גם בעוד האדם חי וכשיר.

 

קבלת החלטות נתמכת – כלי נוסף, המאפשר סיוע לאדם בקבלת החלטות ויישומן. משמש ככלי הנגשה של אותו אדם, תוך מתן עצמאות למקבל ההחלטות בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים.

למשל סיוע בקבלת והבנת מידע, סיוע במימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו. תומך ההחלטות אינו מבצע פעולות אקטיביות בשם מקבל ההחלטות, אלא אם מקבל ההחלטות ביקש זאת מראש או מינויו תומך ההחלטות בוצע בצו שיפוטי, שקובע כי תומך ההחלטות רשאי לבצע החלטות אלה בשם מקבל ההחלטות.

מי שרשאי למנות מקבל החלטות צריך להיות אדם בגיר, שיכול לבטא את רצונו, והוא זקוק להתאמות ולהנגשות בהתאם לרצונו ולצרכיו.

ניתן למנות רק בגיר, שלא מונה לו אפוטרופוס / ייפוי כוח מתמשך בעניינו, בהסכמה.

 

עו"ד שלי בורנשטיין ממתחם הבורסה ברמת גן, המוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך, מסמך הבעה מרצון וקבלת הנחיות נתמכת מסבירה על חשיבות השינוי בחוק, אשר מאפשר הקלה לאלפי משפחות בזמן הקשה להם ביותר: "מדובר ברפורמה חשובה מאין כמותה, אשר מהווה נדבך נוסף בחתירה לשמירה על כבודו של האדם, תוך מזעור הפגיעה בזכויות האדם, בחירותו, בעצמאותו ובפרטיותו, בהתאם לרצונו וליכולותיו.

עורכת הדין שלי בורנשטיין // צילום: לשכת עורכי הדין

דומה, כי  מטרת המחוקק היא העדפת אלטרנטיבה להליך האפוטרופסות, ללא צורך בהתערבות של בית המשפט וללא צורך בפיקוח האפוטרופוס הכללי. אין ספק, כי מדובר בכלי משפטי חשוב ונחוץ בחברה הישראלית, לכל אדם".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו