בנק ישראל פרסם את החלטת הריבית אתמול, שלפיה הריבית תישאר על כנה זה החודש השמיני ברציפות - 0.25%.
מלבד העלאת ריבית אחת בחודש נובמבר 2018, שהתקבלה בתקופה הקצרה שבה נדין בודו־טרכטנברג מילאה את מקום הנגיד, הריבית לא שונתה זה יותר מארבע שנים וחצי. אחרי חודשים ארוכים אפשר להבין כי הנגיד פרופ' אמיר ירון ממשיך במדיניות של קודמתו בתפקיד - ד"ר קרנית פלוג - שמירה על סביבת ריבית נמוכה ויציבות, כדי לעודד את הצמיחה במשק.
בד בבד, בנק ישראל עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה הקודמת שלו מאפריל. התחזית הנוכחית של כלכלני בנק ישראל היא לצמיחה של 3.1%, במקום הערכה קודמת של 3.2%. הבנק צופה אינפלציה שנתית של 1.6% - בתוך טווח היעד. הצפי כעת הוא שברבעון הבא הריבית תעלה באופן משמעותי, לכיוון 0.5%, ובמהלך 2020 יהיו לפחות שתי העלאות ריבית נוספות שיביאו את הריבית ל־1% - פי ארבעה מהריבית כיום.
מתנגד לקיצוץ רוחבי
בתדרוך עיתונאים עם פרסום החלטת הריבית אמר אתמול פרופ' אמיר ירון, כי "אי־הוודאות התקציבית גברה ועלולה לפגוע בצמיחה, וראוי שהממשלה הנבחרת, מקבלי ההחלטות והנבחרים יביאו זאת בחשבון". לדברי פרופ' ירון, בגלל הקדמת הבחירות גברה מאוד אי־הוודאות לגבי מדיניות הממשלה הנבחרת והצעדים שתנקוט הממשלה הנבחרת לסגירת הגירעון לאחר הבחירות. "ככל שהנחישות תהיה חזקה יותר - כך ייטב", הדגיש.
נגיד בנק ישראל הסתייג מאוד מקיצוץ רוחבי נוסף לצמצום הגירעון. הוא חזר על דבריו בממשלה, ולפיהם הקיצוץ הרוחבי בסך 1.23 מיליארד שקלים היה "סיגנל חשוב", אבל מעט מדי. נגיד בנק ישראל הדגיש כי לנוכח ממדי הגירעון והפערים בהוצאות הממשלה, תמהיל של צעדים - כולל קיצוצים וריסון הוצאות הממשלה, הגדלת בסיסי המס והרחבתם, ביטול פטורים והעלאות מסים - הוא הדבר הנכון שהממשלה הנבחרת תצטרך לנקוט.
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, הגיבה להחלטת הבנק ולדברי הנגיד. "נגיד בנק ישראל שב ומדגיש כי האינפלציה מתקרבת לאמצע היעד, והגיעה לרמה של 1.5%, לראשונה מאז 2013, וצפויה להישאר ברמה זו", אמרה שמיר. לדבריה, "שוב, מציינים בבנק המרכזי את שער החליפין כגורם שצפוי לעכב את הגעת האינפלציה למרכז היעד. גם באשר לקצב הצמיחה, מביע בנק ישראל שביעות רצון ומציין כי המשק צומח בהתאם לפוטנציאל".
"התחזית מפתיעה"
עם זאת, לדבריה, "הסיכונים הגלובליים תופסים מקום מרכזי בהודעה, וכן בדברי הנגיד. באופן מפתיע, כלכלני בנק ישראל מוסיפים לצפות העלאת ריבית אחת השנה (ברבעון השלישי) ושתי העלאות נוספות ב־2020. אמנם הנגיד הדגיש בדבריו כי לא מדובר בתחזית של חברי הוועדה, אולם, בכל מקרה, מדובר בתחזית מפתיעה למדי".
שמיר ציינה כי "הנגיד סייג ואמר כי התחזית מתבססת על מספר רב של פרמטרים, שאי־הוודאות לגביהם גבוהה במיוחד בעת הזו. מנגד, ציין הנגיד את המדיניות המוניטרית העולמית, שמהווה גורם בהחלטה, אולם לא מתורגמת באופן ישיר למדיניות בישראל. נציין כי שוק ההון מתמחר הסתברות נמוכה מאוד להעלאת ריבית עד סוף השנה וצופה ריבית של 0.35% בעוד שנה".
הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט סיכמה כי "באופן כללי, סוגיית אי־הוודאות הגלובלית והמקומית הודגשה פעמים רבות. כתוצאה מכך, לדברי הנגיד, יהיה אפשר להמשיך לקיים מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן ממושך יותר כדי להשיג היעדים. נציין כי אנו מתקשים למצוא הלימה בין התחזית ה'ניצית' של חטיבת המחקר לבין מסרי הנגיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו