"באזור מפרץ חיפה לא קיים סיכון לאוכלוסייה שאינו סביר בהשוואה למקובל במדינות מפותחות", כך עולה היום (שני) מפרסום הערות הציבור של סקר הסיכונים המצרפי (שלב א') של המשרד להגנת הסביבה. את הסקר ביצע עבור המשרד ד"ר אלי שטרן, מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים.
עם זאת, ד"ר רויטל גולדשמיד, מנהלת מרכז מחקר סביבתי חיפה התייחסה לסקר הסיכונים ואמרה: "הסקר מעיד מעל לכל ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מיידית לסכנה הנוכחת, בה חיים תושבי מפרץ חיפה; כל בר דעת הקורא סקר זה מבין את הדחיפות והבהילות של יישומה המיידי של התוכנית להרחקת התעשיות המסוכנות והמזהמות ממרכז בירת הצפון-חיפה.
"הסקר מתייחס ל-1,500 מוקדי סיכון ומעיד על 'כמות והיקפי חומרים מסוכנים חסרי תקדים במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם כולו' (סעיף 10.1). כמה מפתיע ומטריד כי למרות חומרת הדו"ח, שורת הסיכום המופיעה במצגת של המשרד להגנת הסביבה היא כי ״אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל..".
ארבעה מפעלים מסתמנים כגורמי סיכון גבוהים
בניתוח ראשוני של תוצאות סקר הסיכונים המצרפי, אותרו ארבעה מפעלים המסתמנים כגורמים עומסי סיכון גבוהים יחסית - הגם שעל פי הסקר, עומסי סיכון אלו אין משמעותם סיכונים בלתי קבילים לרצפטורים ציבוריים קיימים. המפעלים הם: דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן), וגדות מזרח.
המשרד מתכוון לפעול לאחר קבלת הערות הציבור // צילום: גדעון מרקוביץ'
לאחר שלב קבלת הערות הציבור, מתכוון המשרד לפעול לכך שככל שיאותרו אזורים בהם הסיכון יהיה בלתי קביל, יידרשו המפעלים הגורמים לכך, לבצע צעדי הפחתה בסיכון. בנוסף, באזורים שבהם ימצאו עומסי סיכון גבוהים יחסית, גם אם לא בלתי קבילים, יידרשו המפעלים הגורמים לכך להתחיל תהליך של ניהול והפחתת סיכונים לפי המתודולוגיה האירופית.
אזור מפרץ חיפה מאופיין בפעילות תעשייתית הכרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. האזור כולל למעלה מ-60 מפעלי תעשייה המבצעים פעילויות ותהליכים רבים, שבהם נעשה שימוש בחומרים אלה. אזור תעשייה זה, מצוי בתחומי מטרופולין עמוס ובקרבה לאוכלוסייה.
נוכח ריכוז זה של פעילות תעשייתית, החליט המשרד לקדם סקר סיכונים מצרפי לחומרים מסוכנים, שיעריך את הסיכון המצרפי הנשקף לאוכלוסייה המצויה בקרבת המפעלים. הסקר מוצג היום להערות הציבור, שאותן ניתן לשלוח לאימייל - seker_haifa@sviva.gov.il - עד ה-8 באוגוסט 2019.
"הסקר מתייחס ל-1,500 מוקדי סיכון" // צילום: גדעון מרקוביץ'
לאחר קבלת ושקילת הערות הציבור והגורמים הרלוונטיים ושקילתן, המשרד יפרסם את תוצאות הסקר הסופיות. השלב הבא של הסקר, שלב ב', יתמקד בתקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה עוינת – חבלנית או מלחמתית.
מתוצאות שלב א' של הסקר עולה, כאמור, כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים, הנמצא בסיכון לא סביר בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים, שנהוגים במדינות מערב אירופה, דוגמת הולנד ואנגליה. על פי הסקר, תוצאות אלה משקפות, בין היתר, את יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה מהמפעלים וגורמי הסיכון השונים לאורך השנים, ובעיקר - יישום מדיניות מרחקי הפרדה ותנאים שוטפים בהיתרי הרעלים של המפעלים.
"התוצאות משקפות את יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה" // צילום: גדעון מרקוביץ'
במשרד להגנת הסביבה מסרו כי "בכוונת המשרד ללמוד את תוצאות הסקר ולפעול בכמה דרכים, לאחר השלמת תהליך הערות הציבור, להפחתה נוספת של סיכונים ממפעלים, שנמצא כי תרומתם לעומסי סיכון באזורים מסוימים גבוהה יחסית".
ארגון "מגמה ירוקה" מסר בתגובה לסקר: "העובדה שנדרש סקר סיכונים מיוחד לחומרים מסוכנים במפרץ חיפה מלמדת על המציאות הלא-נורמלית שבה נתון מפרץ חיפה: אלפי חומרים מסוכנים בקרבה רבה לאוכלוסייה צפופה ולרצפטורים ציבוריים.
"הסקר טרם בחן מקרי רעידות אדמה, מלחמה ושינוע. על מנת שתמונת המצב תהיה מלאה, על המשרד להאיץ את בדיקת תרחישי החומרים המסוכנים עבור רעידות אדמה, מצבי מלחמה ושינוע חומרים ולזכור את התרעתו של מבקר המדינה, בדוח מיוחד מיולי 2018, מפני פגיעה באוכלוסייה שבקרבת המפעלים המטפלים בחומ"ס בעת אירוע של רעידת אדמה חזקה.
"אנו לומדים את ממצאי הדוח וקוראים לציבור להצטרף אלינו ואל ארגוני הסביבה בהגשת הערות על הדוח. נשוב ונצא בקריאה לנבחרי הציבור כולם ובמיוחד לממשלה העתידית, להתעשת ולהציב את תוכנית עמק החדשנות של רשות מקרקעי ישראל לעתיד מפרץ חיפה, בראש סדר העדיפויות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו