הנחמה היחידה של נבחרת ארגנטינה לאורך שנות הבצורת האחרונות היתה תמיד אותה אחת: גם אצל ברזיל הייאוש לא נעשה נוח.
זה התחיל ב־2006, כאשר יום אחרי שהודחה ארגנטינה ברבע הגמר על ידי גרמניה, גם ברזיל הלכה הביתה מול צרפת. ב־2010 הן שוב נפרדו מהטורניר יחד, בשמונה האחרונות, וב־2014 ארגנטינה אפילו הגיעה שלב אחד רחוק יותר, לגמר, על הדשא הירוק של המרקנה.
אם במונדיאל ברוסיה ברזיל היתה זאת שהגיעה רחוק יותר, במעט, בקופה אמריקה הארגנטינאים חשו עליונות ברורה בטורנירים האחרונים. הם אולי הפסידו שני גמרים ברציפות, אבל ברזיל אפילו לא היתה קרובה. כל עוד הן התנהלו בקווים מקבילים בטורנירים הגדולים, לארגנטינה היה על מה להשעין את הכישלון שלה.
אלא שבלילה שבין שלישי לרביעי הקווים המקבילים נפגשו. בבלו הוריזונטה, הבית של טראומת ה־1:7 הברזילאית ממונדיאל 2014, ארגנטינה ניסתה להביט ליריבה הגדולה שלה בלבן של העיניים, ושוב ראתה שחור.
המפגש הישיר הראשון בטורניר גדול זה 12 שנים, הבהיר לארגנטינה שכשמכניסים את השתיים לאותה זירה, סביר שהיא זאת שתיפול. כך קרה בכל משחק רשמי מאז 2005 ובכל משחק בטורניר בינלאומי מאז 1990. זה לא נובע מסגל חלש או ממיעוט כישרונות - ארגנטינה שיחקה את משחקה הטוב ביותר בטורניר, וככל הנראה קופחה על ידי השופטים - הפער בינה לבין ברזיל מתבטא בדברים שמסביב: בארגון, בשיטה, בדרך וביכולת לדעת למנף כישלון.
מסי מנסה לחדור. בסוף כולם יודעים איך זה נגמר // צילום: רויטרס
בזמן שארגנטינה החליפה את טאטא מרטינו באדגרדו באוסה, את באוסה בחורחה סמפאולי ואת סמפאולי בליונל סקלוני, ברזיל נתנה לצ'יצ'ה לעבוד. בזמן הזה היא הרכיבה הגנת ברזל שטרם ספגה בטורניר, בנתה סגל שאינו מסתמך על ניימאר, נתנה את סרט הקפטן לדני אלבס הנפלא וידעה להעניק ביטחון לגבריאל ז'סוס שסיפק את משחקו הטוב ביותר במדים הלאומיים. "קטפנו את פירות העבודה הקשה שלנו", סיכם אלבס.
ארגנטינה לא הובסה ולבטח לא הושפלה, אבל היא שוב הפסידה ונשלחה אל הגיהינום הספורטיבי שנקרא המשחק על המקום השלישי. כפועל יוצא, יהיה עליה להתמודד בסיומו פעם נוספת עם גזירת היום שאחרי, זאת שמלווה אותה בכל טורניר גדול מאז 1993.
סקלוני ישמור על הג'וב?
אחרי שיצליחו להתגבר על תחושת הקיפוח מכך ששופט המשחק לא הלך ל־VAR בשני מקרים, האלביסלסטה יצטרכו להחליט לאן הולכים מכאן. אם בתחילת הטורניר היה ברור שצריך לקפל הכל, לזרוק לפח, ולהתחיל מהתחלה, המשחקים האחרונים שינו קצת את קו המחשבה. "היתה קבוצה אחת שהגיע לה לנצח - וזאת ארגנטינה", אמר המאמן ליונל סקלוני, שבזכות "הפסד מכובד" שדרג את מעמדו מכישלון מוחלט שחייב לעוף לכזה שעשוי להישאר.
תפקיד מאמן נבחרת ארגנטינה אינו דבר נחשק בשל ההתאחדות הרקובה והנשיא קלאודיו "צ'יקי" טאפיה, וסקלוני עשוי להרוויח מן ההפקר. רוב הארגנטינאים, אגב, בטוחים שהרווח שלו הוא ההפסד שלהם.
דני אלבס מעל כולם. ברזיל שוב חוגגת על חשבון ארגנטינה // צילום: אי-פי
ההפסד של מסי, לעומת זאת, מטריד את הארגנטינאים הרבה יותר. בפעמיים הקודמות הוא הוביל לפרישה של הכוכב מהנבחרת, אך הפעם מספר 10 נשמע אחרת.
כחלק מהפיכתו לארגנטינאי אסלי ששר את ההמנון, מתלונן על שיפוט ומבקר את איכות הדשא הברזילאי, הקפטן הביע אופטימיות לגבי העתיד. "אם צריך לעזור, אעשה זאת", אמר, "מתחיל פה משהו חדש עם חבר'ה צעירים ואשמח להיות חלק מזה". וזה החלום של הארגנטינאים: שמסי יישאר, שהצעירים יתחברו ושבקופה אמריקה בעוד שנה ארגנטינה תגיע רחוק יותר מברזיל, וחשוב מכך: על חשבונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
