במסגרת מחאות צעירי העדה האתיופית, ניזוק לא מעט רכוש פרטי ובכלל זה נגרם נזק לרכבים פרטיים. על פניו, קיימים שלושה גופים שעשויים לפצות בגין נזקי רכוש - חברות הביטוח, מס רכוש וחוק נפגעי פעולות איבה. אלא שכל אלה אינם נותנים מענה במקרה שלפנינו.
האמצעי היחיד מבחינתו של בעל רכוש שנפגע, כדי להשיב לעצמו את סכום הכסף ששילם לצורך עלות התיקון, היא באמצעות הגשת תביעה נזיקית כנגד הפוגע - מצב שסביר להניח שיסתיים בלא כלום. פנינו לעו"ד אסף ורשה, שמתמחה בדיני ביטוח ונזיקין, כדי להבין מה האפשרויות שעומדות בפני הנפגעים.
חברות הביטוח מחריגות
לכאורה, חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בפוליסת ביטוח מקיף - היא הכתובת לבעל הרכוש, אולם בפועל הוא לא יקבל כל פיצוי. פוליסה תקנית היא מסמך שאושר על ידי הפיקוח על שוק ההון, והביטוח שמכתיב תנאי סף בסיסיים לכל הפוליסות שמשווקות בישראל. הפוליסה התקנית לביטוח של רכב פרטי ומסחרי מחריגה נזק שנגרם כתוצאה מפרעות ומהומות. בהנחה כי המבוטח לא הרחיב את הפוליסה ולא רכש כיסוי נוסף - חברת הביטוח אינה צריכה לשלם לו כל פיצוי.
ומה עם קרן הפיצויים של מס רכוש? מדוע היא לא מהווה כתובת עבור בעל הרכוש?
בגלל המציאות הביטחונית בישראל, בשנת 1961 חוקקה הממשלה את חוק מס רכוש, כדי לפצות את אזרחיה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, כאשר על פי החוק משולם גם פיצוי בגין נזקי בצורת באזורים גיאוגרפיים מסוימים. בשנת 2014 נוספו לחוק תקנות כך שיכלול גם תשלום פיצויים עקב מעשה אלימות, שמטרתו העיקרית היא פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, שנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, ובאופן זהה לנהוג לגבי נפגעים של פעולות מלחמה. לפיכך, חוק זה אינו מקיים זכות לפיצוי בגין הפגנות שאינן קשורות במישרין לסכסוך היהודי-ערבי.
חוק נפגעי פעולות איבה
נזק שנגרם ע"י מפגינים שמשתייכים למוצא אתיופי, אינו מכוסה על פי סעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שקובע רשימת מקרים שייראו כפגיעת איבה לצורך החוק, אשר נחלקים למספר סוגים של פגיעות, כמו פגיעת גוף או נזק לרכוש כתוצאה מלחימה או פעולות פעולות של כוחות אויב נגד ישראל, פגיעה בגוף או ברכוש שנגרמים כתוצאה ממעשה טרור או אלימות של ערבים נגד יהודים או ישראלים ועוד.
איך מגישים תביעה נגד הפורעים?
בהנחה כי הפוגע לא אותר, מה עושים?, וגם אם אותר, מה הסבירות שיוכל לעמוד במלוא עלות הנזק?
בשלב הראשון, על הניזוק לאתר את פרטי המזיק באמצעות פנייה למשטרה. ראשית יש להגיש תלונה בגין הנזק שנגרם. סביר כי במהלך בירור האירוע במסגרת התיק שייפתח, המשטרה תנסה לאתר את הפוגע על פי צילומים, מודיעין או תיעוד אחר של האירוע. בהמשך יש לבקש מהמשטרה כי תעביר לניזוק את פרטי המזיק כדי שיוכל להגיש נגדו תביעה נזיקית.
במקביל, על הניזוק להוכיח את גובה הנזק שנגרם לצורך הגשת התביעה, באמצעות דו"ח של שמאי. התביעה תכלול גם את ההפסדים הנוספים שנגרמו לו כמו אובדן הזמן בשל תיקון הרכב וכו'.
גם אם תוגש תביעה ובית המשפט יפסוק לטובת הניזוק, בהחלט קיים סיכוי שהנתבע לא יוכל לעמוד בעול התשלום. במצב כזה, יהיה על הזוכה לפנות להוצאה לפועל.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
