"אנחנו אמורים לקחת את הכסף ולהיות בשקט. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על ההזדמנות לעושר, לשלוח את הילדים שלנו לבתי ספר פרטיים. ובתמורה אנחנו אמורים לשתוק".
העמדה שאנדרה איגודאלה מייצג בקטע הזה מתוך ספרו החדש "השחקן השישי", אמנם מתמקדת בעיקר ביחסים בין שחקנים שחורים לשופטים לבנים, אבל כמובן אסור לקחת אותה ב־face value ולשלול ממנה את הקונטקסט שבו היא נאמרה. כי היא לא נאמרה בוואקום. ולא במקרה.
איגי, אחרי 6 שנים היסטוריות עם גולדן סטייט שבהן זכה גם ב־MVP של הגמר הראשון, נמצא בעיצומו של מסע קידום הספר שלו, ובמהלכו סיפר כיצד הווריורס טעו גם באבחנת פציעה חמורה שלו בעבר. וכשדברי הביקורת כלפי הנהלת הקבוצה נאמרו בימים שלפני פתיחת מועד ההעברות ב־NBA, ועל רקע הפציעה הקטסטרופלית של קווין דוראנט, אפשר היה לנחש שהפרק הזה בקריירה שלו נגמר.
אז במהלך יום ראשון, המועד שממנו מותר לשחקנים ולקבוצות לדבר (בגלוי), הנהלת הווריורס היתה אקטיבית. היא נתנה לקליי תומפסון הפצוע חוזה מקסימום של 190 מיליון דולר ל־5 שנים. וגם לא נתנה לקווין דוראנט לעזוב בחינם לגמרי, כשארגנה מהלך Sign and Trade שאפשר לדוראנט להצטרף לברוקלין נטס בחוזה מקס של 164 מיליון ל־4 שנים, ובתמורה נתן לאול־סטאר הצעיר דיאנ'גלו ראסל (117 ל־4), לעשות את הדרך ההפוכה ולשמור את הווריורס תחרותיים גם בעונה הקרובה ללא דוראנט, וכשתומפסון פצוע לפחות עד לשנה הבאה.
איגי באוויר. מצא את עצמו בממפיס // צילום: רויטרס
והיא גם נפרדה מאיגודאלה. כמה ימים אחרי שזה קצת הוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. מקרי? אולי. אבל בשורה התחתונה, אחד המנהיגים של הקבוצה ההיסטורית הזו "נזרק" לקבוצה צעירה ובבנייה - ממפיס - שקיבלה גם בחירת דראפט עתידית מגולדן סטייט, רק כדי לפנות מספיק מקום בחישובי תקרת השכר כדי להכיל את ראסל.
וככה, לא רק דבריו של איגי חייבים להילקח בהקשרם, אלא גם כל השבוע האחרון במערכת היחסים שלו עם המועדון. שכן היום הראשון של פתיחת מועד המשאים ומתנים של השוק החופשי בקיץ 2019 באן.בי.אי - אולי יום השוק החופשי המטורף בתולדות הליגה - הוא יותר מכל זעקה מהדהדת, ברורה, ובקול אחיד: קבוצה לאדם זאב. אדם לקבוצה זאב. אחד בשביל אחד, ואף אחד לא בשביל אף אחד שאיננו הוא עצמו. נקודה סוף.
מי שלא התרגל לזה כשלברון ג'יימס זרק את קליבלנד בשידור ישיר ב־2010 והצטרף לקבוצה של שחקן־על אחר (והביאו עוד אול־סטאר למיאמי כי למה לא); ולא הבין את זה כשדוראנט עזב לפני שלוש שנים את אוקלהומה סיטי כדי להצטרף ליריבה הכי משמעותית שלה בליגה; ולא נשבר לו הלב כשדני איינג' שלח את אייזיאה תומאס בטרייד עבור קיירי אירווינג אחרי שהראשון נתן את כל גופו ונשמתו עבור המועדון - מוזמן להתקדם עם הזמנים.
קיירי אירווינג. ייכנס לעמדת הרכז הפותח במקום ראסל // צילום: אי-פי-איי
אז עכשיו אותו קיירי, שנה אחרי שאמר לאוהדי בוסטון ש"אם הם ירצו אותו, הוא יישאר", עוזב כדי לחבור לדוראנט בנטס (141 ל־4), שם ייכנס לעמדת הרכז הפותח במקום ראסל, שכאמור עשה את הדרך לסן פרנסיסקו. ושארלוט לא עשתה מאמצים להשאיר את כוכב הבית שלה, קמבה ווקר, והוא - במשחק כיסאות שכזה - הולך למלא את החלל שקיירי הותיר אחריו בסלטיקס.
קריסטאפס פורזינגס לוקח 158 מיליון ל־5 שנים מדאלאס, אף שב־4 שנותיו ב־NBA שותף רק ב־186 משחקים. וג'ימי באטלר (142 ל־4) מוותר על מקומו כ"כוכב משלים" בקבוצה עם שאיפות אליפות כמו פילדלפיה, כדי ללכת לרדות בסגל המסייע החלש של מיאמי. ואל הורפורד, שנראה היה כמו המנהיג החשוב ביותר בבוסטון, עוזב כדי להצטרף ליריבה הגדולה פילי (109 ל־4). ודארן קוליסון, אחרי עשור מוצלח בליגה ועונה טובה, פורש כשהוא בריא ועוד לא בן 32 כדי "להתרכז באלוהים". ולניקולה מירוטיץ' נמאס מהתזזיתיות, אז הוא לקח חוזה ארוך בברצלונה.
יש לו זמן
אה, כן, ובזמן ש־27 קבוצות רצות בשיגעון מוחלט אחרי יותר מ־200 שחקנים חופשיים, כדי לבנות את עתידן לטווח קרוב, סכומים היסטריים עפים על כוכבים משלימים (קריס מידלטון 178 ל־5, נשאר בבאקס. טוביאס האריס 180 ל־5, נשאר בפילי), ועוד רגע כבר לא יהיה את מי להחתים, קוואי לאונרד לקח את הזמן שלו בחופשה.
קוואי לאונרד. נותן לאבק לשקוע // צילום: אי-פי
האלוף הטרי נותן לאבק לשקוע מעט, והשאיר את טורונטו, ל.א לייקרס וקליפרס מחכות לו בצד כשכל הטירוף מתרחש, והן לא משתתפות בחגיגת הסיכומים. כי מה הוא חייב להן? כלום. מלבד לשחק. וגם זה רק כשהוא מרגיש בריא. ועכשיו, הדיווחים האחרונים טוענים שהוא יצטרף ללברון ולדיוויס. ומי למרבה האירוניה יבוא גם ללייקרס? אומרים שאיגודאלה.
אז הנה הימור סביר: את הכסף הם ייקחו. בשקט הם לא יישארו. והילדים שלהם ילכו לבתי ספר פרטיים. אולי זה באמת מה שגם ככה הכי חשוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו