להתחיל כיתה א' קצת אחרת

במערכת החינוך הממלכתי פועלים בתי ספר דמוקרטיים ואנתרופוסופיים לצד בתי ספר "רגילים", ויש גם כאלה שמעדיפים לחנך את הילדים שלהם בבית. האם זה מתאים לכם?

החינוך הדמוקרטי

השיטה המוכרת ביותר בין שיטות החינוך "האחרות" היא שיטת החינוך הדמוקרטי, שבה רואים בתלמיד כאדם שלם שזכאי לחופש בחירה וחופש למידה. בבתי ספר דמוקרטיים יש שוויון בין הילדים (תלמידים) למבוגרים (מורים). השוויון מתבטא גם בדמוקרטיה הפנימית בבתי הספר והקהילה היא זו שמכריעה בנוגע לניהולו. 

עוד בנושא: 

• חוזרים ללימודים עם "ישראל היום"

• כך תכינו את ילדכם לתחילת שנת הלימודים

• כמה אמורים לשקול תיקי התלמידים בבתי הספר?

• עובדים בחופש? כך תדאגו שלא יעבדו עליכם

ארז צליק, הורה לילד בבית הספר הדמוקרטי ביפו, סיפר: "אנחנו באים מרקע של חינוך הומניסטי, שבו שמים את התלמיד והערכים במרכז - פחות אקדמיה ויותר ערכים. מי שהחליט כל שנה ללמוד בבית הספר אלה הילדים שלי. אני חושב שבית ספר דמוקרטי הוא לא סימולציה של החיים, אלא לגמרי העתק של החיים. קול של תלמיד שווה לקול של מורה, ולקול של הורה".

אתה לא חושב שעושים שם לתלמידים הנחות?

"לדעתי, בבית ספר דמוקרטי יש הרבה יותר חוקים מבית ספר רגיל כי המערכת מנהלת את עצמה וגם התלמידים קובעים חוקים. שנית, האחריות היא על התלמיד. מי שלא רוצה ללמוד חשבון זו אחריות שלו, והרבה יותר קשה לעמוד מאחורי החלטה כזאת. אני חושב שכשמסתכלים על תוצאות, התוצאות האקדמיות שלהם לא נופלות מבתי ספר אחרים, ומה שהם כן לומדים - הם לומדים לעומק".

חינוך דמוקרטי // צילום אילוסטרציה: GettyImages

לדבריו, בין כיתה ו' ל-ז' ישנו מעבר של חלק מהתלמידים למערכת החינוך הרגילה. ילד שאומר שהוא רוצה לעבור לחטיבת ביניים רגילה יודע מה טוב בשבילו, הוא קיבל את כל המשאבים האישיים והרגשיים כדי להתגבר על הפערים". 

מה העלות?

"זה משתנה מבית ספר לבית ספר, אלו עלויות של תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) ייחודית והמנעד יכול לנוע בין 12 אלף שקל בחודש, לבין בית ספר דמוקרטי ממלכתי שהוא ללא עלות".  

החינוך האנתרופוסופי

במערכת החינוך גם בתי ספר שפועלים בשיטת חינוך ולדורף - שמכונה בציבור "החינוך האנתרופוסופי". מדובר בשיטת חינוך לפיה יש לתת לילד את הכלים להם הוא זקוק בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. לדוגמה: ילדי גן לא עוסקים בלימודים כלל אלא במשחק חופשי מלא דמיון.

בכיתות הנמוכות לומדים בקצב איטי והדרגתי בהשוואה לבתי הספר "הרגילים". ובכלל בשיעורים יש שימוש רב באומנות, יצירה, (סריגה ונגרות למשל) מוזיקה ותנועה. תלמידי חינוך ולדורף לומדים לימודי ליבה, אך בצורה שונה: "יש אצלנו מקצועות שהם עוגנים כמו אנגלית, חשבון, מוזיקה וכדומה – אך שיעורים כמו היסטוריה, תנ"ך וביולוגיה נלמדים בתקופות. כלומר חודש רצוף ולא בשעות קבועות מידי שבוע", מסבירה גילה הוברמן, ממקימי בית הספר 'תמר' (א'-י') בהוד השרון.

"זה התחיל כשקיבלנו המלצה מחברים על חינוך ולדורף. רשמנו את הילד לגן ולדורף פרטי בשכונה, וברגע שנכנסתי לא רציתי לצאת. זה היה קסום והרגיש כמו בית. מקום רגוע, שקט, ברור שבלי טלוויזיה. היה לנו ברור שאנחנו ממשיכים גם לבית ספר באותה הרוח. חשוב לי שהילדים יקבלו חינוך מאוד מגוון עם חשיפה לאומנות, מוזיקה ומלאכות - לילדים בבית ספר רגיל לא נותנים כמעט אומנות.

"בחינוך ולדורף אין בחירה, בטח שלא בכיתות הצעירות. יש מערכת שעות וכולם לומדים אותה. חייבים ללמוד שפה, חשבון, אנגלית, ערבית וסריגה לדוגמה, מתוך מחשבה שצריך להתמודד גם עם מה שקשה לך", מוסיפה הוברמן.

ומה העלות?

"בית הספר הוא ממלכתי, מוכר על ידי משרד החינוך ומתוקצב על ידו. לצד זה יש עמותת הורים שתומכת בו. המשמעות היא שכל חודש הורה משלם מעל אלף שקלים לילד, אבל זה כולל את כל הציוד, הטיולים והסיורים ויש גם מלגות. חשוב לי לומר שגם בחינוך "הרגיל" יש בתי ספר עם מורים מדהימים, אבל נראה לי שכל מערכת החינוך מתחילה להבין כמה שימוש באומנות ובמוזיקה חשוב לילדים”.

החינוך הביתי

למעלה מ-1,000 תלמידים פתחו את שנת הלימודים האחרונה (התשע"ט) בביתם. הסיבה לכך היא שההורים שלהם החליטו לחנך אותם בחינוך ביתי, דבר שגדל במשך השנים. כך למשל בשנת 2012 למדו בחינוך ביתי רק 316 תלמידים, בשנת 2016 למדו כבר 576 תלמידים ובשנת הלימודים התשע"ח כבר למדו 1,150 תלמידים בחינוך ביתי בכל שכבות הגיל.

חינוך ביתי // צילום אילוסטרציה: GettyImages

בלימוד ביתי ההשכלה ניתנת על ידי משפחת התלמיד, מותר להורים להביא מורה פרטי - אך הוא יכול ללמד את ילדי המשפחה בלבד ולא במשותף עם תלמידים אחרים. כדי לקבל פטור מלימודים במערכת החינוך, על ההורים להוכיח שהם יכולים לתת מענה חינוכי שיביא את הילד להתפתח מבחינה לימודית וחברתית. בכל מקרה ההורים מחויבים ללמד 55 אחוזים מתכנית הליבה. הילדים אינם עוברים בחינות אלא מפגשים עם גורמי משרד החינוך שבודקים שההורים אכן עומדים בתכנית, כשהמטרה היא לבדוק שבכל שלב התלמיד יוכל לחזור ללמוד לחינוך הפורמלי בשכבת הגיל שלו.

 אז למי חינוך ביתי מתאים? 

"אני מאמינה שהוא מתאים לכל ילד" אומרת לימור ליברמן, מייעצת ומלווה הורים בנושא חינוך ביתי ואם לארבעה ילדים בגילי 12-20 שגדלו וגדלים בחינוך ביתי. "לכל ילד מגיע שיתייחסו אליו באופן אישי, לפי קצב ההתפתחות שלו, לפי קצב הלמידה שלו, לפי רמת הסבלנות שלו, לפי רמת הרגישות שלו, בהתאם לסקרנות שלו. לדעתי, אף ילד לא צריך ללמוד כל כך הרבה ביום. הילד צריכים לגדול בנחת, בהקשבה, כשרואים אותם ואת הלב שלהם, ואת הצורך האמיתי שלהם. הילדים שלי למדו את מה שלמדו, רק כאשר הייתה להם בשלות רגשית וקוגניטיבית לכך". לדבריה, "התפיסה הבסיסית שלי היא שזו האחריות שלי לחנך את הילדים שלי. אני לא חושבת שבית ספר נותן מענה הולם לגידול ילדים".

"לא שצריך לומר, יש הורים שרק המחשבה על להעביר יום שלם לבד עם הילדים בבית מבעיתה אותם. חינוך ביתי מתאים להורים שיש להם סבלנות רבה, ורצון עז לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדיהם ומוכנים לעשות עבודה פנימית על כך", אומרת ליברמן ומוסיפה: "להיות 24/7 עם הילדים זו ברכה וזכות גדולה. עם זאת זו חוויה שמאתגרת את היכולת שלנו כהורים, להיות אוהבים ונוכחים עבור הילד בכל רגע נתון. חינוך ביתי לילדים, זה גם חינוך להורים".

חינוך יער

גישה נוספת, חדשה יחסית אך צוברת תאוצה בארץ נקראת "חינוך יער" שדוגלת בקיום לימודים בטבע, מתוך תפיסה כי חשיפת ילדים לשפע הגירויים והאתגרים שבטבע תורמת להתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית. מובילי השיטה הם אנשי ארגון "שומרי הגן" שמטרתם לעודד את החיבור בין האדם לסביבתו האקולוגית. "מכללת אורנים" פתחה בשנה שעברה מסלול לימודים שמשלב בין הכשרה בחינוך יער והכשרה ברוח חינוך ולדורף .

ביער יש חיים // צילום ארכיון: גיל אליהו, ג'יני

לדברי ד"ר הלל וורמן, ראש החוג לחינוך: "השיטה רוצה להוציא תלמידים מתוך מבנים וכיתות אל החוץ - שם יש חיים. זה הרבה יותר מלהיב וחי מלשבת מאחורי שולחן בכיתה. יש פה ניסיון שלא להקים בית ספר שכולו ביער אלא לשלב את החוויה של היער בבתי ספר רגילים. אני חושב שיש בזה משהו מאוד ישראלי".

אבל איך לומדים כשיורד גשם? "כמעט כל מקצוע יכול להילמד ביער – גם בקיץ וגם בחורף כשיורד גשם אפשר להכין יחד מחסה. אנחנו משלמים מחר על זה שאנחנו נשארים בחללי בטון כי אנחנו מפסידים ריחות, צבעים ובעלי חיים. בעלי כותרת ובעצים יש הרבה מאוד מתמטיקה. זה תחום שמושך אליו את אנשי החינוך המוכשרים והמרתקים ביותר שפגשתי".  

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו