המעבר מלטביה מפולין לא פחות חד מערן זהבי באחד על אחד. ממדינה שלא ידעה שיש משחק כדורגל לכזו שחיה ונושמת את המשחק, בוודאי כאשר הנבחרת שלה אחת הטובות באירופה כיום. אספני חתימות הגיעו לשדה התעופה בורשה כדי לנצל את הרגע הנדיר בו כדורגלנים ישראלים מגיעים 12 דקות נסיעה מהבית. עמרי בן הרוש ואלי דסה לא הבינו מאיפה נפל עליהם כל הטוב הזה, אבל הם ושאר השחקנים הגיבו בנימוס, עצרו וחתמו לכולם באלבום.
בכל אלבום כזה יש תמונות של כל שחקן ושחקן. לקחתי כדי להתרשם והאמת? כולם שם. אופיר מרציאנו, לואי טאהא, שרן ייני ואוראל דגני. האחרון ממש נערץ על ידי האספנים עד כדי כך שהגיעו עם תמונות שלו במדי מכבי חיפה והפועל ת"א. "ומה איתו? לא ראינו אותו?" הצביע אחד הצעירים על תמונה ועשה פרצוף מפוספס. שפשפתי עיניים כדי להאמין שהפולנים החביבים הללו חיכו לגל שיש שירד מאוטובוס הנבחרת ויחתום להם. לך תסביר להם שהוא לא ראה את החולצה הלאומית מאז 2010 וכיום משחק בליגה הלאומית.
דגני ושיש באלבום האוסף של האוהדים הפולנים // צילום: ליאב נחמני
הכל בורשה גדול יותר, לא רק האהבה לכדורגל. ממרכז העיר ועד הבארים והמסעדות. בכולם מסכי טלוויזיה שמשדרים בלופ את משחקי מוקדמות היורו. כבר בשדה התעופה ניתן היה להרגיש את התכונה כאשר טיסת פנים מקרקוב הנחיתה אוהדים פולנים שהגיעו במיוחד למשחק מחר. בזמן ששחקני הנבחרת המתינו למזוודות עמדה מולם פרסומת שבה כיכבו רוברט לבנדובסקי וקשישטוף פיונטק. האחרון צולם בפוזה של "פיו פיו" אבל ערן זהבי לא התרגש והמשיך בשיחה עם ווילי רוטנשטיינר בארבע עיניים. כן, אי אפשר בלי זהבי. הוא המקור הישראלי לתנועת הירי אחרי שערים ויש בנבחרת מי שאומר שהוא "רוצח לא פחות מפיונטק".
בינתיים מרכז העיר ורשה עוד צבוע בצבעי הגאווה ומלא באלפי בני הקהילה הגאה שהגיעו למצעד הגאווה שנערך אמש בעיר. "מחר הכל ייצבע באדום ולבן" מבטיחים כאן הפולנים לקראת המשחק מול ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
