חבריה של נחמה ריבלין נפרדים: "התרחקה מכל גינוני שררה"

חברים ומכרים של נחמה ריבלין, רעיית הנשיא שהלכה הבוקר לעולמה, ספדו לה היום וסיפרו על היכרותם רבת השנים עמה. כולם כאחד סיפרו על אישה צנוע ונעימת הליכות, שפעלה למען אוכלוסיות חלשות ונהגה להתרחק מאור הזרקורים ומהקלחת הפוליטית. נחמה ריבלין תובא מחר למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. היא הניחה אחריה בעל, שלושה ילדים, שבעה נכדים ואחות. 

 

 

"אדם ענקי וצנוע"

חבר המשפחה שמוליק שם טוב, בנקאי ואיש מרכז הליכוד, אמר היום כי הוא "המום מלכתה של הגברת ריבלין, מדובר באבדה גדולה". שם טוב, שהכיר את הזוג משנת 1975, מספר כי נחמה תמיד הרשימה אותה בצניעות הגדולה שלה. "נהגתי להביא להם מתנה קטנה בכל ראש השנה ובפסח והיא תמיד אמר לי 'שמוליק עזוב, תן את זה לאנשים נזקקים'. בשנים האחרונות היא סירבה לגמרי לקבלת עזרה ודחתה כל הצעה שלי, רציתי לעזור לה בקניות בשוק ובבית והיא תמיד דחתה זאת בצניעות ובצורה מעוררת הערצה ואצילות. זה היה מרשים מאד ומרגש".

"נחמה מאד דאגה לנשיא והגנה עליו לכל אורך הדרך", מוסיף שם טוב, "הוא היה חשוב לה והיא ניסתה למנוע כל פגיעה בו. בניגוד לכל מיני אנשים, היא מעולם לא התערבה לרובי בחיים הפוליטיים אלא לגמרי נתנה לו חופש. היא היתה אדם חם, ענקי, צנוע".

 

עם חיילים במחסום מעלה אדומים // צילום: דוברות בית הנשיא 

 

 

"היו זוג מושלם"

משה דדש, היו"ר המיתולוגי של בית"ר ירושלים, סיפר על הזוגיות הייחודית של הנשיא ורעייתו: "היכרתי את רובי ונחמה שנים רבות מאד. החלפתי את רובי כיו"ר בית"ר, ומאז הייתי איתם בקשר. רובי אהב את נחמה והם היו זוג מושלם, ממש מעורר התפעלות. נחמה הייתה בעלת מאור פנים אמיתי. גם  בבית הנשיא היא המשיכה להיות אותה "נחמה מהשכונה", לא ראו עליה שום ביטוי של התרגלות לשררה, ולא משנה איזה תפקיד נשא רובי על שכמו. כמה רובי כיבד ואהב אותה. מהבחינה הזו יש לי היום כאב עצום כפול - גם על לכתה של נחמה וגם על רובי עצמו, שאיבד את אשת נעוריו".

 

הצילום באדיבות המשפחה 

 

"סלדה מאור הזרקורים ומגינוני שררה" 

דני נוימן, שחקן בית"ר ירושלים לשעבר, סיפר על היכרותו גם הוא על היכרותו עם נחמה: "אני מכיר את משפחת ריבלין למעלה מ-60 שנה. אבא שלי היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית והיינו הולכים עם רובי למשחקים של בית"ר. גרתי מול הבית של רובי והכרתי את נחמה מהרגע שהשניים התחילו לצאת יחד. נחמה מאד אהבה את רובי, אבל באופן אישי סלדה מכל גינונים של שררה.

"גם כשרובי נבחר לנשיא, אם זה היה לוי בה הם היו ממשיכים לגור בבית הקטן שלהם בשכונת נווה נוף. הסלידה של נחמה משררה הייתה מעוררת התפעלות. מנגד, היא הייתה מלאה בעשיית חסד עם אנשים קשי יום. עזרה לכל אדם.  עמותות שונות היו מתדפקות אצלה על הדלת והיא הייתה עוזרת לכולם, גם לאנשים פרטיים. היא עזרה לעניים, לנכים לכל מי שפנה. בצניעות ובשקט היא הייתה פועלת ללא לאות. ההתרחקות שלה מפוליטיקה ומאור הזרקורים הייתה  מרשימה".

 

צילום: אורן בן חקון 

 

"הייתה קשורה למושב חרות עד יומה האחרון" 

נחמיה ושרה חסיד גדלו בשכנות לנחמה ריבלין, אז נחמה שולמן, במושב חרות בשרון. "היא הייתה חכמה וצנועה, גדלה במושב והיתה מאוד מחוברת אליו", מספרת שרה. "היא גדלה שני בתים לידינו. היינו חברות ילדות. היינו יחד בגן ובבית הספר. היא התייתמה מאביה בגיל צעיר. אמא שלה גידלה לבד אותה ואת אחותה ורדה, אחותה הבכורה. אמא שלה היתה חקלאית. ההורים שלה היו ממייסדי המושב. היא הייתה תלמידה מצטיינת.

"אהבנו אותה מאוד ושמחנו שהיא התחנתה עם רובי..היא אף פען לא הייתה סנובית, גם כשהיא היתה אשת נשיא. היא רק ביקשה שלא נקרא לה יותר נחמל'ה. היא אמרה: 'זהו, אני נחמה ריבלין'. לפני שנה היא אירחה את כל ילדי השכונה של אז בבית הנשיא. היא הכינה בעצמה את האוכל ואת העוגות. הילדים שלה גרו עד לא מזמן במושב והיא היתה באה הרבה פעמים לבקר את הנכדים, לפעמים עם רובי ולפעמים לבד". 

עוד מספרת שרה: "הייתי איתה בקשר הדוק. הייתי מתכתבת איתה בווטסאפ. עצוב לי מאוד שהיא נפטרה. זה כאב עצום לכל המושב וכמובן גם לי. היא אהבה מאוד את המושב והיתה קשורה אליו עד מותה". 

נחמיה, בעלה של שרה, גדל גם הוא בשכנות לנחמה. "למדנו יחד בשנה הראשונה באוניברסיטה העברית בירושלים. בכל בוקר נסענו יחד מהמושב לאוניברסיטה. היו לנו הרבה שעות שיחה. בשנה השנייה אני עברתי ללמוד ברחובות והיא המשיכה בירושלים. שם היא הכירה את רובי". 

ורדה בן חיים, אחותה של נחמה, עדיין מתגוררת במושב חרות. ורדה חברה בחוג ספרות של המושב. "בפעמים האחרונות היא לא באה לחוג", סיפרה טובה מדריכת החוג. "התקשרתי לשאול אותה מדוע היא לא מגיעה והיא אמרה, שנחמה במצב קשה. כואב לנו מאוד על מותה". אסתר, המשתתפת בחוג, סיפרה: "הכרנו אותה היטב, היא גדלה במושב. אחותה ורדה חברה בחוג אבל היא לא הגיעה. ידענו שנחמה הייתה במצב לא טוב כבר הרבה זמן. באמצע השיעור שמענו את הבשורה הרעה. היא הייתה אישה מקסימה. זה מאוד עצוב".

 

 

 

 

 

עם חיילים במחסום מעלה אדומים // צילום:  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו