אם סטניסלס ואוורינקה חיפש איזושהי תזכורת לכך שהיה שווה לו להילחם על הקריירה, הוא לבטח מצא אותה שלשום במגרש על שם סוזן לנגלן בפריז. הניצחון שלו בשמינית גמר הרולאן גארוס על סטפנוס ציציפאס היווני (6 בעולם) - 5:09 שעות של טניס עילאי שהסתיימו בנקודת משחק נדירה שבה סובב כדור שנחת על הקו - היה הרבה יותר מכזה שסידר רבע גמר גרנד סלאם ראשון מאז 2017 ודרבי שוויצרי מול רוג'ר פדרר.
לפני הכל, הניצחון הזה היה אישור. "זאת הסיבה שאני עדיין משחק טניס ומתאמן קשה בכל יום, כדי לנצח משחקים כאלה", אמר המדורג 24, "כשאני על המגרש היום אני משתדל קודם כל ליהנות, אבל גם לזכור כל הזמן מה עברתי כדי להיות כאן".
מה שוואוורינקה עבר היה ניתוח בברך הפצועה. אחרי הפסד בסיבוב הראשון בווימבלדון 2017, בגיל 32, ואחרי שנה שכללה זכייה באליפות ארה"ב הפתוחה, חצי גמר באוסטרליה וגמר בצרפת, השוויצרי חש כאבים ונאלץ לעצור כשהוא בשיא. רק אחרי שביקש לראות מה עולל לו הרופא בתוך הברך השמאלית, הבין כמה חמור המצב: "אני זוכר שהסתכלתי ואמרתי לעצמי שזה כנראה משהו מיוחד".
כשחזר לסבב שישה חודשים אחר כך, בטוח שהאימונים עם רפאל נדאל ותומאס ברדיך יוכיחו את עצמם באליפות אוסטרליה, הוא גילה שהמיוחד הזה הפך להיות הדבר הכי קשה שאיתו נאלץ להתמודד. "הייתי גמור", שחזר לאחרונה את תחושותיו אחרי הדחה בסיבוב השני, "הדבר שהכי הפריע לי הוא לדעת כמה אני רחוק מהכושר הכי טוב שלי".
טניסאים רבים שהצליחו להשתקם מפציעות כאלה טוענים שהצד המנטלי מקשה לחזור לא פחות מזה הפיזי. ואוורינקה, מהשחקנים החזקים בסבב, גילה זאת על בשרו. "ידעתי שהחזרה תיקח הרבה זמן", סיפר ל"tennishead", "אבל לא הייתי מוכן נפשית למה שקרה לי".
"הקול בראש אמר לי לא לוותר"
מה שקרה הוא שהקאמבק חוזל"ש. אחרי אוסטרליה, השוויצרי ניסה את כוחו בעוד שלושה טורנירי אולמות, אלא שבשלישי, במרסיי, הכוחות אזלו והוא נאלץ לפרוש. סטן לקח עוד שלושה חודשי מנוחה, עבד על הרגליים ועל הראש, וחזר למגרשים בחודש מאי כשהוא במקום ה־263 בעולם. רק אחרי שמונה טורנירים הצליח לרשום שני ניצחונות רצופים, ופתאום מחשבות על פרישה התחלפו בחלומות על הישגים חדשים. "היו לי רגעים שחשבתי לעזוב הכל", הודה בשנה שעברה, "אמרתי לעצמי שגם ככה השגתי בקריירה יותר ממה שאי פעם חלמתי, אבל כל הזמן הופיע קול בראש שאמר לי לא לוותר".
עם זריקת המוטיבציה הזאת יצא ואוורינקה ל־2019 אופטימי מתמיד. באוסטרליה הוא אמנם הודח בסיבוב השני על ידי מילוש ראוניץ', אבל זה קרה אחרי משחק נפלא שכלל ארבעה שוברי שוויון. ברוטרדאם הוא כבר נקם בקנדי בדרך לגמר ראשון מאז הפציעה, שבו הפסיד לגאל מונפיס, ובהמשך רשם ניצחונות על קיי נישיקורי, לוקה פוי ודניס שפובלוב.
מה שבטוח, את הטוב ביותר שמר ואוורינקה לרולאן גארוס. בפריז חזר להציג טניס ברמה הגבוהה ביותר, ביטחון עצמי, כושר גופני נהדר ואת סימן ההיכר - חבטת גב היד הטובה בסבב. השוויצרי הדיח בדרך את גריגור דימיטרוב, ומול ציציפאס, במה שהוגדר כמשחק הטוב של השנה, גם חגג ניצחון 500 בקריירה. "בדיוק לדברים כאלה חיכיתי", אמר בסיום, "לקהל כזה, אווירה כזאת, לשחק חמש מערכות בטורניר גדול, ולנצח".
ואוורינקה. הכל בראש // צילום: אי.פי
הפרס על המאמץ הזה הוא רבע גמר מול בן ארצו רוג'ר פדרר. 25 פעמים שיחקו השניים, פדרר ניצח ב־22 מהן, אבל מעל המפגש הנוכחי מרחף דווקא ניצחון של ואוורינקה. בדיוק לפני ארבע שנים, ברבע הגמר בצרפת, סטן הפתיע את חברו בדרך לזכייה הראשונה והיחידה שלו ברולאן גארוס. היה זה גם המשחק שלאחריו יצא פדרר לפסק זמן של ארבע שנים מהטורניר הזה, שאליו חזר השנה. "יש לי זיכרון נוראי מהמשחק ההוא", אמר אמש המדורג שלישי, "סטן ניצח אותי בשלוש מערכות עם המכנסיים המזעזעים שלו".
"לא ניצחתי אותו הרבה פעמים בקריירה", הגיב ואוורינקה, "אבל את הניצחון כאן לא אשכח לעולם". ארבע שנים עברו מאז אותו משחק מכונן, והיום השניים בעיקר מתפלאים מזה שהם שוב כאן, זה מול זה, ברבע הגמר.