"סכנת נפשות": אין קשר בין הדיור המוגן לקופות החולים

איך קורה שדווקא קשישים, שסובלים מריבוי מחלות ונוטלים תרופות רבות, נמצאים בסיכון לטיפול שגוי, כפול או חסר שעלול להסתיים באסון? 

הדיור המוגן הקהילתי כולל 90 בתים ברחבי הארץ וכ־15 אלף מטופלים. בתי הדיור המוגן מחויבים על פי חוק לתת שירותי עזרה ראשונה ומפעילים מרפאות הכוללות צוות רפואי וסיעודי. מדובר בשירות נוח וזמין למטופלים, שחלקם מתקשים להתנייד עד למרפאה שלהם. אולם, מערכות המחשוב של הקופות אינן מחוברות לאלו שבמרפאות, ובהתאם, הרשומה הרפואית של הדיירים אינה מעודכנת. כלומר, רשימת התרופות והטיפולים שהדייר מקבל במרפאת הדיור המוגן לא מוכרת לקופה, כך שהטיפולים, הסיכומים הרפואיים והאשפוזים, שמופיעים בתיקי המטופל, אינם גלויים לצוות.

"יכול להיות שרופא של הדיור המוגן ישלח אותי לבית חולים אבל אין לו סיכום של קרדיולוג לגבי מצבי. זה לא ייתכן. ברגע שלרופא אין את המידע על מחלות הרקע שלי או על הטיפול התרופתי, זו סכנה", מתריע אשר שולמן (83), דייר במגדלי הים התיכון בנורדיה ומבוטח מאוחדת. יצויין שקופת חולים מכבי מאפשרת גישה למידע ממרפאות הדיור המוגן עבור מבוטחיה וכן שקופות החולים מאפשרות זאת, למשל לבתי מרקחת פרטיים במסגרת "חוק המרשמים". אבל בפועל משרד הבריאות אינו מחייב אותן והן לא דואגות מיוזמתן לשירות.

לדברי שולמן, "שירות המרפאה בדיור המוגן אמור להקל על הדיירים. רק שבמקום להקל זה מקשה. עבור בן אדם מבוגר שהראש שלו לא תמיד זוכר שכבר קיבל חיסון, זו סכנת נפשות". 

אברהם בר דוד, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, מציין כי "אנו מקווים כי המשרד ימצא לנכון להסדיר את המצב, אשר משפיע על כל דיירי הדיור המוגן. יש לאפשר לצוות הרפואי לקבל גישה למידע הנמצא בכל הקופות, והן יידרשו להשקיע ולפתח את המנגנונים שיאפשרו להן לעשות כך".

ממשרד הבריאות נמסר: "בתי דיור מוגן הם דיור קהילתי המפוקח על ידי הרווחה. לפי החוק הם אינם מחויבים לתת שירותי טיפול רפואי. ובמקרה שכן, הם יכולים לערוך ביוזמתם הסדרים מתאימים עם הקופות הרלוונטיות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו