לצד השאלות המהותיות יותר הקשורות לבחירות המפתיעות שהזדמנו לנו, נזרקים בימים האחרונים מספרים לציון העלות הכספית לקופת המדינה. הפערים האדירים בהערכות מסבירים את גודל המבוכה. ריכזנו שאלות מרכזיות שהגיעו אלינו בעניין.
ערוץ הכנסת
כמה הבחירות עולות באמת?
כפי שבעלי עסקים יודעים, יש הבדל בין "עלות" - המסווגת ישירה או עקיפה - לבין "הפסד הכנסה". העלות הישירה לקופת המדינה כוללת את הסעיפים הגדולים: מימון מפלגות ותקציב ועדת הבחירות. יש גם עלויות עקיפות, הנובעות, בין היתר, מהעובדה שהממשלה מחזיקה בעלי משרות שאין להם סמכות לתפקד, או אין להם משימות חדשות לבצע.
העלויות הישירות הן כ־800 מיליון שקלים, ואת העלויות העקיפות קשה יותר להעריך. גם את סעיף "הפסד הכנסה" ניתן במקרה הזה לחלק לשניים - הפסד שבתון של עובדי המדינה והפסד של כלל המשק.
את יום השבתון של עובדי המדינה המדינה משלמת בעצמה, כולל תוספת חריגה לעובדים שבכל זאת יצטרכו לעבוד ביום הבחירות. אך המדינה מפסידה גם מכך שהמגזר הפרטי מושבת, ולא יפריש מרווחיו מס לקופת המדינה. התמ"ג (תוצר מקומי גולמי - סך הסחורות והשירותים שהמשק מייצר) היומי של ישראל הוא כ־5 מיליארד שקלים.
מובן שלא כל 5 מיליארד השקלים הם הפסד לקופת המדינה, אך בהערכה זהירה, ניתן לומר שמדובר ב־1.5 מיליארד שקלים, ויש המעריכים את הסכום כגבוה יותר. לסיכום ניתן לומר שעלות מערכת בחירות בישראל לקופת המדינה היא 3-2.5 מיליארד שקלים, שכמיליארד מתוכם מוצאים מהקופה.
האם יש למדינה את הסכום הזה?
השאלה הזו כמעט לא רלוונטית. כפי שהמדינה מצאה דרכים לממן מלחמות שנכפו עליה, היא תיאלץ לשנות סדרי עדיפויות כדי לפנות את הסכום הדרוש למימוש ההליך הדמוקרטי, שאנחנו מחויבים לו.
מניין יגיע הכסף?
מובן שהאוצר לא התכונן להוצאה של שתי מערכות בחירות בשנה. באוצר כבר אמרו שההוצאה הזו תחייב קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. זהו פתרון מיידי שהממשלה תצטרך כנראה לקבל, עוד לפני שהיא תפנה לאמצעים אחרים, כמו הגדלת מסים וביטול פטורים - מהלכים שידרשו החלטות ממשלה, אחרי שזו תקום.
האם זה נכון שנחסכות מאיתנו הוצאות, כמו מימון הסכמים קואליציוניים?
לא ממש. ההוצאות הללו כנראה רק נדחות, מכיוון שכל ממשלה שקמה נדרשת להסכמים כאלה.
האם אנחנו גם מרוויחים משהו מקיום בחירות נוספות?
ייתכן שכן. בינתיים ממשלת המעבר לא תוכל להגדיל הוצאות, כך שהחריגה בגירעון עשויה להיבלם.
רבים בענפים היצרניים שמחים על כך שיש להם מנוחה מהחקיקה המוגזמת המעיקה עליהם. בארה"ב הממשל הפדרלי הושבת לחלוטין לפני החלטת התקציב האחרונה שם, ולא נרשמה פגיעה חריגה בכלכלה ובשוקי ההון שם כתוצאה מכך. אבל ברור שאם לא תוקם ממשלה בפרק הזמן הצפוי כעת, הדבר יצביע על חוסר יציבות ועלול לפגוע בכלכלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
