"ישראל קשרה את גורלה בדולר"

רזרבות מט"ח בהיקף המתקרב ל-120 מיליארד דולר, חברות ההזנק שנרכשות על ידי החברות האמריקניות: מעבר ליחסים הפוליטיים והתרבותיים, הקשר בין ירושלים לוושינגטון עמוק מאוד גם במישור הכלכלי

מידע אישי ופיננסי הועבר. גם על הכנסות, צילום: רויטרס

בין ירושלים לוושינגטון שוררים באופן היסטורי יחסים חמימים ברמה המדינית, הביטחונית והתרבותית, אולם מתברר שגם ברמה הכלכלית הקשרים הדוקים מכפי שנדמה לעיתים.

"הפנסיות שלנו תלויות במידה רבה במצב השווקים בארה"ב", מסביר אמיר אייל, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות אינפיניטי, "כולם מודעים להשקעות לא סחירות כמו ההשקעה של אינטל בישראל, אך ההשקעות האמריקניות בכלל בהיי־טק הישראלי משמעותיות מאוד. חברות־העל האמריקניות, דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון, מנהלות תקציבים בסדרי גודל של מדינות, ולמעשה האינקובטור של עמק הסיליקון נמצא פה, בישראל. ההשקעות האלה אדירות בשבילנו, ובשבילם מדובר בכסף קטן. ישראל כיום היא מנוע החדשנות בכל התחומים, וזה ילך ויתעצם. החברות האמריקניות הגדולות מחזיקות פה מרכזי מחקר ופיתוח".

גלעד אלפר, מנהל מחקר מניות זרות באקסלנס ברוקראז', מוסיף כי "כמעט כל הסטארט־אפים כאן נקנים על ידי חברות אמריקניות. גם הדרך לאקזיט, משלב ההשקעות הראשוניות ובהמשך באמצעות השקעות של הון־סיכון וקרנות גידור, מתבצעת לרוב על ידי חברות אמריקניות".

נכון שכל כלכלות העולם תלויות במידה רבה במצב השווקים אצל הדוד סם, אבל ישראל תלויה בארה"ב עוד יותר, בעיקר בשל קטר הצמיחה במשק בשני העשורים האחרונים - תעשיית ההיי־טק. ואם לא די ברמת התלות של הכלכלה הישראלית בארה"ב, הרי בנק ישראל הגביר אותה עוד יותר בעשור האחרון באמצעות הגדלה משמעותית מאוד של הרזרבה. בנק ישראל מחזיק כיום ברזרבות מט"ח בהיקף המתקרב ל־120 מיליארד דולר - מדובר בשליש מהתמ"ג הישראלי, או במילים אחרות, סכום בסדר גודל של תקציב המדינה. במידה רבה, קשרנו את גורלנו בגורל הדולר.

מבחינה גיאוגרפית, השוק האמריקני אמנם רחוק יותר מישראל מהשוק האירופי, אך במובנים רבים הוא הרבה יותר נגיש לנו. כך, למשל, ישראלים משקיעים בנדל"ן בארה"ב בהיקפים גדולים יותר מאשר בכל מדינה אחרת. בעשור האחרון השקעות הישראלים בנדל"ן בארה"ב דורגו במקום השמיני מבין המשקיעים הזרים בארה"ב - חסר פרופורציה לחלוטין ביחס לגודלה של ישראל. באזורים מסוימים בארה"ב ישראלים נחשבים למשקיעים המובילים מבין הזרים. ב־2017 ההערכות הן שישראלים השקיעו כ־2 מיליארד דולר בהשקעות נדל"ן בחו"ל, חלק גדול מזה הושקע בארה"ב. 

"ישראל היא מנוע חדשנות עבור גוגל" // צילום: אי.פי.איי

אך לא מדובר בתחום המוביל בהשקעות בארה"ב. "הכסף הגדול הוא בהשקעות סחירות בבורסות בארה"ב", אומר אייל, "לגופים מוסדיים כיום יש הטיה לטובת השקעות בחו"ל, הם משקיעים 70% בעולם ובעיקר בארה"ב. אירופה פחות מעניינת מארה"ב כיום. גופים מוסדיים משקיעים בין 60% ל־70% מהמניות ומהאג"חים בחו"ל, וארה"ב מובילה בהשקעות האלה עם נתח של בין 50% ל־60%, כך ששליש מההשקעה במניות של המוסדיים נמצא בארה"ב. אני מעריך שלפחות 10% מהפנסיות הישראליות מושקעים בארה"ב", אומר אמיר אייל. 

גם גלעד אלפר מעריך כי "קרנות הפנסיה הישראליות משקיעות בראש ובראשונה בארה"ב". "בזמן האחרון המוסדיים משקיעים יותר במניות ולא באג"ח ממשלתי", הוא מוסיף, "אנחנו שוק מוסדי שמשקיע. חלק מההשקעות מתבצע באמצעות תעודות סל, אך יותר ויותר במניות עצמן ויותר בארה"ב. אירופה מאבדת השקעות לטובת ארה"ב. מבחינת השוק האמריקני זה לא מאוד משמעותי, אך מבחינתנו זה משמעותי מאוד".

אלפר מסכם, בדומה למנהלי השקעות אחרים, כי "גורל הפנסיות שלנו תלוי מאוד בשוק האמריקני". הוא מדגים באמצעות נתוני בנק ישראל: סך השקעות המוסדיים בחו"ל הוא 2 טריליון שקלים. 10% מושקעים במניות, וכל השאר באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרנייות. בחו"ל מושקעים כ־20%, מתוכם כ־70% בארה"ב, מה שמלמד שהיקף ההשקעות של המוסדיים בארה"ב הוא כ־300 מיליארד שקלים. 

הדולר עדיין שולט

בתחילת 1999 היה מי שהעריך שמטבע היורו הושק כחלופה לדולר, ועם השנים הוא יאיים על ההגמוניה שלו בעולם. אלא שכשני עשורים לאחר מכן, אפשר לקבוע חד־משמעית שהאיום הזה לא מומש. הנתונים העדכניים מצביעים על כך שהדולר מהווה כ־62% מסך העסקאות הבינלאומיות, לעומת כ־21% שתופס המטבע האירופי.

"היורו לא ייצר השפעה עודפת על המטבעות הקודמים. גם קודם לכן היה מקום למארק ולפרנק. היורו החליף אותם, אבל לא העצים אותם", אומר אלפר. גם אמיר אייל מבהיר כי "מערכת הסוויפט היא אמריקנית, וארה"ב שולטת בעולם באמצעות הדולר. גם בעשור הבא קשה לראות מטבע שמשנה את המשוואה הזו". לדעת אייל, הסיכון הגדול של ארה"ב גלום במלחמת הסחר המתנהלת בין ארה"ב לסין, ובהתנגשות הבלתי נמנעת ביניהן על רקע תפיסות דומות של המנהיגים משני הצדדים - "לשים את אמריקה במרכז" מצד אחד, ומנגד "לשים את סין במרכז".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר