הפיקוח על הבנקים פרסם אתמול את הדו"ח השנתי העוסק בפעילותו ב־2018. 313 עובדים בבנקים השתכרו ב־2018 יותר ממיליון שקלים, עלייה בשיעור של 18% מ־2017. עוד 2,057 עובדים השתכרו בין 600 אלף שקלים למיליון שקלים - עלייה של 6.9% משנה קודם לכן.
מהסקירה של ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, על מערכת הבנקאות ב־2018 עולה כי המשכורות ששולמו ב־2018 הסתכמו ב־16.4 מיליארד שקלים, ירידה של 2.3%, הנובעת מירידה בשיעור של 2.5% במספר המשרות בבנקים, המשלימה ירידה כוללת בשיעור של 15% מאז 2011, וכן מצמצום מספר העובדים המשתכרים שכר נמוך.
מספר המשרות בבנקים פחת ב־1,000 משרות ב־2018 ועמד על 40,245 משרות. מאז 2011 פחת מספר המשרות בבנקים ב־8,100 משרות.
תפעול בירידה
ב־2018 נסגרו 15 סניפים ומספר הסניפים בבנקים ירד ב־1.4%. מאז 2011 פחת מספר הסניפים ב־8% בלבד, לעומת 20% באיחוד האירופי וארה"ב. בפיקוח על הבנקים מאשרים כי "סגירת הסניפים בשנים האחרונות מכבידה על אוכלוסיות מסוימות, בפרט על אזרחים ותיקים, המתקשים לעבור לאמצעים ישירים של תקשורת עם הבנק".
"בעיה זו מוצאת ביטוי גם בשביעות הרצון הנמוכה יחסית של הציבור מזמן ההמתנה בסניף, בהשוואה לשביעות רצון גבוהה מאוד מערוצי התקשורת האחרים".
לטענת בנק ישראל, סגירת הסניפים והמעבר לבנקאות ישירה לא תורגמו ליעילות תפעולית ולא הקטינו את ההוצאות העסקיות של הבנקים. להפך, יחס היעילות התפעולית של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות ירד ב־2018 ל־64.4% - רמה נמוכה מהממוצע בחמש השנים האחרונות, שעמד על 67.8%.
המערכת עדיין ריכוזית
הריכוזיות במערכת הבנקאות פחתה, אבל הפועלים ולאומי עדיין מחזיקים ב־55% מנתח השוק. בהשוואה ל־60.7% ב־2012, הריכוזיות פחתה ב־5.7%. זאת בשל עליית חלקם של הבנקים הבינוניים בנתח השוק, וכן בשל הגידול במספר הגופים הפיננסיים החוץ־בנקאיים המציעים אשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים.
בנק ישראל: "מערכת נתוני האשראי שהחלה לפעול לאחרונה צפויה לחזק גופים אלה. ניתן לצפות |שמגמות אלה יימשכו גם בשנים הקרובות ושהשוק הבנקאי יוסיף וישתנה, וייתכן שיידרש שינוי בחוק הבנקאות, שנכון להיום מגביל את מרחב הפעילויות המותרות לבנקים בישראל, כדי לאפשר לשוק להמשיך להתאים את עצמו לסביבה הטכנולוגית־תחרותית המשתנה".
הסיכון שבעליית הריבית
אחד מכל שבעה לווים ואחד מכל 18 נוטלי משכנתאות לא יוכלו להחזיר את החוב לבנקים ב"תרחיש קיצון" של עלייה מהירה וחדה בריבית בישראל. לפי הממצאים בסקירתה של ד"ר בר, כל עליית ריבית של 1% תגדיל את נטל החזר המשכנתא החודשי ב־100 שקלים לחודש לבעלי הכנסות נמוכות.
15% ממשקי הבית, כ־115,400 משקי בית שנטלו הלוואות מהבנקים, חשופים לעלייה מהירה וחדה בריבית ונחשבים פגיעים פיננסית, ומוגדרים בעלי הסתברות גבוהה להתקשות בהחזר כלל החובות לבנקים. עוד 5% מנוטלי המשכנתאות, בין 43 אלף ל־55 אלף איש, יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא החודשי ומרביתם כנראה לא יצליחו לפרוע כלל את הלוואות המשכנתא שלהם.
בעלי הכנסות נמוכות הם גם בעלי ההסתברות הגבוהה ביותר להיקלע לקשיים בהחזר חובות ואף לחדלות פירעון, אבל גם בעלי הכנסות גבוהות עלולים ליפול לחדלות פירעון.
על פי הסקירה של בר, 56% ממשקי הבית בארבעת העשירונים הנמוכים - כל משק בית שני - חשופים להסתבכות פיננסית וכנראה לא יוכלו להחזיר את חובם. הפגיעים ביותר הם בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר בשני העשירונים הנמוכים.
אבל גם רבע ממשקי הבית שלהם הכנסות גבוהות, בארבעת העשירונים הגבוהים, חשופים לטלטלה פיננסית ויתקשו כנראה להחזיר את חובם לבנקים, וחלקם יתקשו לפרוע את הלוואות המשכנתא שלקחו מהבנקים.
בחישוב של מספר חודשי המשכורת הנדרשים לרכישת דירה ממוצעת: משקי בית בשני העשירונים הנמוכים (1 ו־2) נדרשים ל־151 חודשי משכורת לרכישת דירה, לעומת 119 חודשי משכורת למשקי בית בעשירונים 3 ו־4, ובהשוואה ל־100 חודשי משכורת למשקי בית בעשירונים 5 ו־6. למשק בית בעשירונים 7 ו־8 נדרשות רק 89 משכורות חודשיות לרכישת דירה. למשקי בית בעשירונים הגבוהים דרושות רק 64 משכורות לרכישת דירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו