קל עכשיו לשכוח, אבל עד לפני שנה אפשר היה לתאר את הראפטורס כזוג שנמצא הרבה זמן בנישואים די טובים. אולי קצת יותר מדי זמן. אולי הם "רק" טובים. אלא שאז נשיא הקבוצה, מסאי יוג'ירי הניגרי, החליט לשבור כיוון.
דוויין קייסי, המאמן המוערך והוותיק, פוטר דווקא אחרי עונת שיא, והכוכב הגדול והאהוב בתולדות המועדון, דמאר דרוזן, הועבר בטרייד לסן אנטוניו תמורת קוואי לאונרד, בהימור גדול וכפול: אחרי עונה שלמה של פציעה מסתורית, ובחוזה לשנה אחת בלבד - כשבקיץ יוכל ללכת לאן שירצה. ועכשיו הם לראשונה בתולדותיהם בגמר האן.בי.אי. המזל - אתם יודעים עם מי הוא הולך.
אבל כל המזל הזה - שסידר, בין השאר, גם את הקליעה של קוואי שקפצה על הטבעת ונכנסה אחרי הבאזר שסיים את סדרת הסיבוב השני מול פילדלפיה - לבדו לא היה מספיק. קודם כל, היה צריך שהקארמה לא תתערב. אחרי התרגילים שקוואי עשה לספרס בעונה שעברה, היו שאמרו ש"אלי הכדורסל" ישיבו לו כגמולו, אבל אולי גם הם התיישרו כבר עם הנורמות של ימינו.
ולאורך כל הזמן הזה, את מרבית העבודה הקשה עשה לאונרד בעצמו, והדרך שבה סחב את טורונטו לגמר מראה שהרבה דברים אולי השתנו במזרח, אבל דבר אחד לא: הקבוצה עם הסמול פורוורד הכי טוב, שמצטיין בכל האספקטים של המשחק, היא זו שמגיעה לגמר. אחרי שמונה שנים שלברון ג'יימס עשה את זה, קוואי - עם 31 נק', 9 ריב' ו־4 אס' למשחק בפלייאוף הזה - עושה חיקוי טוב במיוחד.
אלא שקוואי, בעונתו השמינית בליגה, מוכיח שוב שיש לו איזה מנהג שאולי אפילו לברון מעולם לא באמת סיגל לעצמו: את הקפיצות שלו ביכולת הוא עושה לא בהכרח בפגרה, אלא דווקא בפלייאוף. עוד כרוקי, בפלייאוף הראשון שלו, הראה שיפור גדול משלוש. משהו שנשאר איתו מאז. בפלייאוף השני קפץ מ־6 ל־9 ריבאונדים למשחק.
גם בזה הוא ממשיך להצטיין מאז. בעונה השלישית, אחרי 13 נקודות למשחק, קלע בממוצע 24 בשלושת המשחקים, שנעלו את הגמר מול מיאמי והביאו אליפות לסן אנטוניו. מאז הפך לשחק קבוע של 25 נקודות לערב. שלא לדבר על ההגנה שנתן על לברון, שזיכתה אותו ב־MVP של הגמר - משם המשיך לשנתיים של שחקן ההגנה של העונה. לפני שנתיים קפץ בפלייאוף לאזור ה־30 נקודות, ובפעם האחרונה שבה פגש את גולדן סטייט ווריורס בפלייאוף, הספיק לקלוע 26 ב־24 דקות, לפני שזאזה פאצ'וליה פצע אותו (וגמר את עידן קוואי בספרס). בפלייאוף הזה הוא כבר על 31 נקודות למשחק - שיא אישי חדש.
יוג'ירי. ההימור שלו השתלם בגדול // צילום: USA TODAY Sports
בגמר המזרח מול מילווקי - אחרי פלייאוף שבו הביקורת היחידה שנשמעה על טורונטו היתה התלות ההתקפית הגדולה שלה בקוואי, ושלעיתים נראה שהוא מוסר רק כאפשרות אחרונה - לאונרד מסר 22 אסיסטים בארבעת הניצחונות הרצופים שהחזירו את טורונטו מפיגור 2:0, בדרך לגמר ההיסטורי. וזה שחקן של 3-2 אסיסטים למשחק בקריירה.
לצד זה, אחרי שבשני המשחקים הראשונים הוא לא היה השומר העיקרי על יאניס אנטטוקומפו, קוואי עבר לשמור את הכוכב הענק של היריבה. הוא הגביל אותו בארבעה משחקים ל־20 נקודות לערב ב־43 אחוז, אחרי 27 ב־51 אחוז בפלייאוף עד אז. במילים אחרות, קוואי עושה הכל עבור הראפטורס, בשני צידי המגרש.
קרב בין כוכבים
למרבה ההפתעה ואולי אף האירוניה, יריבתם בגמר - גולדן סטייט ווריורס עמוסת הכישרון - מגיעה כל כך פצועה וקצרה, שגם היא, כנראה לראשונה אי פעם, צריכה שהכוכב שלה סטף קרי יסחב אותה עד לטבעת. אמנם לא בהגנה, אבל כן בצורה שבה היא מעולם לא דרשה ממנו. במילים אחרות, שתי הקבוצות בגמר הזה מסתכלות על השחקן הכי טוב שלהן ואומרות לו: "תן כל מה שיש לך. בלי זה אין אליפות". ושניהם באמת יהיו חייבים לעשות משהו שהם לא עשו קודם כדי לסיים את העונה בניצחון. עכשיו רק נשאר לראות עם מי ילך המזל. והקארמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
