לפני 20 ימים ברצלונה היתה במרחק נגיעה מעונה מדהימה. אחרי ה־0:3 על ליברפול במשחק הביתי בליגת האלופות, בחדר ההלבשה כבר דיברו בפומבי על "טריפלטה". בחוריו של ארנסטו ואלוורדה, עם מסי כסופרסטאר שמבשל ומבקיע בלי סוף, הריחו זכייה בצ'מפיונס, בגביע ובאליפות. בשבת בחצות, אחרי ההפסד הראשון בחמש השנים האחרונות בגמר הגביע (2:1 לוולנסיה), חלום ה"טריפלטה" נעלם.
במקומו, בארסה סיימה את העונה כשאוהדיה כל כך כועסים, עד ששכחו את השמחה על הזכייה באליפות ספרד. הסיוט של אנפילד הגיע לבניטו ויימרין, וכשמסי וחבריו התעוררו במחצית השנייה, כבר היה מאוחר מדי.
בשנה שבה היא אלופה בפער של 11 נקודות מהמקום השני ו־19 נקודות מריאל מדריד, הדיכאון של הקטלאנים נובע מהציפיות שהיו בשמיים, וכמובן משני המשחקים שיכולים להכריע את עתיד המאמן. "זו לא עונה מצוינת אבל כן עונה טובה, כי זכינו באליפות וזו המטרה בכל שנה", אמר הנשיא ג'וספ מריה ברתומאו, שהביע אמון בוואלוורדה, למרות הביקורת הקשה מתקשורת ומהקהל. העיתונאי דויד סאנצ'ס מ"מארקה" נתן לו עצה: "ברתומאו, תתעורר! לא חייבים לשים מאמנים שאהובים בחדר ההלבשה, חייבים לבצע רכישות טובות ולמכור את מה שכבר לא שווה. עוד שנה התבזבזה למרות שיש לנו את השחקן הטוב בהיסטוריה".
פיקה מתוסכל, אמש בבניטו ויימרין // צילום: איי.אף.פי
כשסוארס ודמבלה פצועים, היה מוזר לראות את מלקום בספסל. תפקודם של פיקה ווידאל כחלוצים במחצית השנייה מצביע על התכנון הלקוי של המנג'ר פפ סגורה ועל הבחירות הלא טובות של המאמן. אבל ואלוורדה אינו האשם היחיד. אם לפני המשחק קוטיניו היה בראש רשימת השחקנים המיועדים למכירה, כעת הוא לא רק חיזק את המעמד המפוקפק, אלא הצטרפו אליו שמות נוספים. ברתומאו עצמו הודה שבקיץ יצטרך לשחרר שחקנים, והוא לא מתכוון רק לפלופים של מוריו ובואטנג, אלא אולי לפרות קדושות. אחרי המשחק ואלוורדה דיבר על המתפרצות היעילות של ולנסיה, אך כשנשאל פעם אחר פעם על עתידו, אמר שימשיך. "אני מרגיש עם כוחות", אמר במסיבת העיתונאים, שבה המסרים שקיבל היו כה עצובים עד שהשיב לעיתונאי: "תודה רבה על התנחומים".
במחצית הראשונה בארסה היתה עדיפה על ולנסיה בדקות רבות, אך במחצית השנייה, כמו במחצית השנייה באנפילד, השחקנים נכנסו לחסימה מנטלית וטקטית. מסי, שהבקיע את הגול ה־51 שלו העונה, הוא חלוץ מדומה מדהים כשבקישור משחקים שחקנים כמו צ'אבי ואינייסטה או בוסקטס של פעם. מול ולנסיה קבוצתו היתה מדומה.
שחקני ולנסיה בטירוף, אמש בבניטו ויימרין // צילום: איי.אף.פי
בוולנסיה, כצפוי, החגיגה היסטרית והיסטורית, מכיוון שהשערים של רודריגו וגמיירו העניקו לה תואר ראשון מאז 2008 ומול קבוצה, שכפי שאמר אתמול מרסלינו, "תמיד אלופה". המתנה המדהימה בחגיגות מאה השנים של ולנסיה משתלבת עם הניצחון הראשון של מרסלינו אי פעם כמאמן על בארסה (מתוך 21 משחקים). הסבלנות משתלמת אם מסתכלים על האופן שבו מנכ"ל העטלפים, מתאו אלמניי, שמר על מרסלינו ברגעים הקריטיים של העונה (רק 8 ניצחונות ב־28 המשחקים הראשונים). אם יש משהו חיובי בסוף העונה בלה ליגה, הוא שבארסה וריאל ינחיתו בספרד כמה כוכבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
