מאות מיליוני תושבי האיחוד האירופי יוכלו החל ממחר לעצב מחדש את פני היבשת בבחירות לפרלמנט האירופי. הבחירות הללו, הנערכות אחת לחמש שנים, זו הפעם התשיעית, עשויות להיות גורליות לעתידו של האיחוד האירופי: הן הראשונות שנערכות מאז "משבר הפליטים וההגירה" שטלטל ופילג את האיחוד וה"ברקזיט" שבו החליטו באופן תקדימי אזרחי מדינה לעזוב את האיחוד.
הבחירות מתקיימות בצל התחזקותן של מפלגות אנטי־ממסדיות וביקורתיות כלפי האיחוד האירופי, מימין ומשמאל, שצפויות לחזק באופן משמעותי את כוחן בהצבעה שתחל מחר ותימשך עד ליום ראשון הקרוב.
בשבועיים האחרונים התנהלה מערכת בחירות סוערת מאוד בין הגושים הפוליטיים, כשהמפלגות הממסדיות קוראות למלחמת חורמה בקיצונים ובפופוליסטים מכל קצוות הקשת הפוליטית, כדי "להציל את אירופה".
מאבק קשה מול הממסד
אלפי מתמודדים מ־28 מדינות האיחוד ינסו לזכות באחד מ־751 מושבי הפרלמנט האירופי, היושב בבריסל ובשטרסבורג. אם וכאשר תעזוב בריטניה את האיחוד במהלך תקופת הכהונה הבאה, יצומצם מספר הצירים ל־705. חלוקת המושבים מתבצעת לפי גודל האוכלוסייה בכל מדינה: לגרמניה הצירים הרבים ביותר - 96. למלטה, קפריסין ולוקמסבורג - רק שישה.
אזרחי כל מדינה מצביעים למפלגות בארצם. חלוקת המושבים בין המפלגות בכל מדינה נקבעת באופן יחסי. לאחר הבחירות יוצרות מפלגות בעלות רקע זהה סיעות משותפות בפרלמנט האירופי, ולפי גודלן של הסיעות נקבעת חלוקת התיקים הבכירים בפרלמנט ובנציבות - שהיא הזרוע המבצעת של האיחוד.
עד כה שלטה בפרלמנט האירופי קואליציה מסורתית בין שתי הסיעות הגדולות: "מפלגות העם", השמרניות מחד והסוציאל־דמוקרטים מאידך. לפי תוצאות משאלים שפורסמו בשבועות האחרונים, לא תהיה לקואליציה זו את הרוב הנדרש לשלוט בפרלמנט (376 צירים) והם יידרשו לראשונה לשותפה נוספת, ככל הנראה סיעת הליברלים שרצה עם מפלגת המרכז של נשיא צרפת מקרון.
בניין הפרלמנט האירופי בשטרסבורג // צילום: אי.אף.פי
ההצבעה תחל מחר בבריטניה ובהולנד, תימשך ביום שישי באירלנד ובצ'כיה, תעבור בשבת ללטביה, מלטה, וסלובקיה, ותסתיים ביום ראשון בשאר 21 מדינות האיחוד. בחמש מדינות (בלגיה, בולגריה, יוון, קפריסין ולוקסמבורג) ההשתתפות בהצבעה היא חובה.
בבחירות הקודמות, ב־2014, נרשם ברחבי האיחוד שיעור ההצבעה הנמוך ביותר מאז הבחירות הראשונות לפרלמנט האירופי ב־1979 (42.6%). עם זאת, אווירת "קץ אירופה" המרחפת מעל מערכת הבחירות הנוכחית עשויה להביא הפעם הרבה יותר מצביעים לקלפיות.
ההצבעה לפרלמנט האירופי נחשבת בד"כ הצבעת מחאה שאינה משקפת את המצב הפוליטי בתוך מדינות האיחוד. אך השנה יש לבחירות הללו חשיבות פנימית רבה, בעיקר במדינות המפורטות להלן:
• בריטניה - הממלכה המאוחדת לא היתה אמורה להיות יותר באיחוד האירופי, אבל הפוליטיקאים הבריטים מתקשים להיפרד מאירופה ולהכריע מה יהיה אופי היחסים העתידיים בין לונדון ובריסל.
פראג'. ינצח ב"משאל העם"? // צילום: אי.פי
הבחירות לפרלמנט האירופי עשויות לשמש באופן אירוני חלופה למשאל עם נוסף על ה"ברקזיט", בעיקר לנוכח העובדה שמפלגה חדשה בשם "ברקזיט", שאותה הקים לפני ארבעה חודשים נייג'ל פאראג', ממובילי קמפיין ה"ברקזיט" מובילה באופן משמעותי בסקרי דעת הקהל, על חשבון מפלגתה השמרנית של רה"מ מיי.
• צרפת - הבחירות לפרלמנט האירופי הן הראשונות הנערכות במדינה, מאז פרצה לפני כחצי שנה "מחאת האפודים הצהובים", ותוצאותיהן עשויות להוות מבחן פוליטי חשוב לנשיא עמנואל מקרון. מפלגתו ומפלגת הימין הלאומי בראשות מארין לה פן, שהוטבלה בשם החדש "הליכוד הלאומי", מנהלות לפי הסקרים קרב צמוד למדי, כשלפי הסקרים הטריים ביותר מפלגתה של לה פן תהיה לראשונה בתולדותיה, הגדולה ביותר. מקרון, שדוחף להאיץ רפורמות לחיזוק האיחוד, גיבש סביב מפלגתו ברית של מפלגות מרכז נוספות בתקווה להקים גוש פוליטי, שישנה את המפה הפוליטית בפרלמנט האירופי.
• איטליה - המנצח הגדול של הבחירות אמור להיות מנהיג מפלגת הימין הלאומי "ליגה", סגן רה"מ ושר הפנים מתאו סלביני, שצפוי לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי לפרק את הברית החורקת עם מפלגת השלטון הראשית "חמישה כוכבים" ולהוביל לבחירות כלליות חדשות.
סלביני. ממובילי בלימת ההגירה // צילום: אי.פי.אי
המדיניות שהנהיג סלביני לבלימת ההגירה ההמונית מאפריקה ולהקשחת חוקי קליטת הפליטים והמהגרים, הפכו אותו לפוליטיקאי האהוד ביותר באיטליה ולמנהיג מחנה הימין בארצו.
• גרמניה - בבחירות הללו נאבקת מפלגת השלטון הנוצרית־דמוקרטית (CDU) עם "מורשת מרקל", בעיקר בכל הקשור להחלטתה להגעה המונית של פליטים ומהגרים, בניסיון לעצור את הסחף ימינה של המצביעים לעבר מפלגת הימין הלאומני "אלטרנטיבה לגרמניה". בראש רשימת השמרנים הכלל־אירופית הוצב הגרמני, מנפרד וובר, שהציג במערכת הבחירות עמדות נוקשות מאוד בכל הקשור לעצירת ההגירה לאירופה. וובר מקווה לקבל תפקיד בכיר באיחוד, לאחר הבחירות, גם אם סיעת השמרנים תיחלש. תוצאה גרועה של השמרנים עשויה לזרז את פרידתה של מרקל ממשרת הקנצלר.
פולין: השואה במוקד השיח
• אוסטריה - עוד לא ברור כיצד תשפיע חשיפת הקלטת שהפלילה את ראש "מפלגת החירות", היינץ כריסטיאן שטראכה, ימים ספורים לפני הבחירות לפרלמנט האירופי, על מעמדה של מפלגת הימין הלאומני האוסטרית אשר נחשבה לאחד מעמודי התווך היציבים של סיעת "אירופה של האומות". תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי יהוו גם מבחן לקמוס לשאיפתו של הקנצלר השמרני, סבסטיאן קורץ, לזכות ברוב מוחלט בבחירות המוקדמות, שהוא מבקש לקיים עם התפרקות ממשלתו.
• פולין - "ריב השואה" עם ישראל ממלא תפקיד מרכזי במערכת הבחירות בפולין, המקדימה במעט את מערכת הבחירות הכלליות שם, שייערכו בסתיו הקרוב. מפלגת השלטון השמרנית מתמודדת עם שתי מפלגות חדשות מהימין הקיצוני שמבקשות לגזול ממנה את ההגמוניה על ציבור בוחרי הימין: מפלגת "קונפדרציה" ומפלגת "קוקיץ15", שהקים זמר הפאנק לשעבר, פאוול קוקיץ. הישג למפלגות אלו יאפשר למפלגות השמאל והמרכז הפרו־אירופיות להפוך לכוח הפוליטי המוביל בבחירות הללו, אך בה בעת יגביר את האווירה האנטישמית והאנטי־ישראלית בציבוריות הפולנית.
• הונגריה - רה"מ השמרני, ויקטור אורבן, שניסה להפוך את מערכת הבחירות לפרלמנט האירופי למשאל המוני על מדיניות ההגירה של בריסל, ינצח בקלות את הבחירות בארצו. לאחר מכן הוא יצטרך להחליט, אם הוא משתדל לרצות את שאר השמרנים באירופה, שהשעו את מפלגתו מסיעתם, או שמא הוא מקים ברית חדשה עם מפלגות ימין לאומניות ממדינות אחרות כמו איטליה, צרפת, אוסטריה והולנד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו