1. לוזרים? ווינרים! מעכשיו אל תגידו עליהם שהם לא יודעים להגיע לרגעי אמת ואל המעמדים הגדולים. אל תגידו שהמומחיות שלהם זה להפסיד ברגע הלא הנכון. כמעט 39 דקות, בחצי הגמר מול ריאל מדריד, חשבנו שצסק"א מוסקבה שוב נופלת. שמה שהיה הוא שיהיה. אבל אז היא הוציאה את גלימת הווינרית.
בגמר היא כבר שלטה מול אנאדולו אפס, וגם ידעה להגיב נכון לשלוש-ארבע ניסיונות קאמבק של אנאדולו. דבר שבעבר אולי היה עולה בהפסדים צורבים. במוסקבה הבינו שמה שחשוב זה הפיינל פור, והפכו את הסדר: עונה רגילה בסדר ולא יותר מזה, ושלבי הכרעה מעולים.
במועדון שפיינל פור אצלו זה פק״ל, ההופעה בטורנירי הפיינל פור עצמם היתה בעייתית. זה המועדון שהתנגד יותר מכולם לשיטת הפיינל פור ובצדק. אבל זו השיטה ואיתה צריך לעשות הכי טוב, והפעם הם לא עשו את זה טוב, הם עשו את זה מצוין. טיימינג זה כל העניין.
2. דימטריס איטודיס נלחם על הג'וב שלו. פחות מזכיה בגביע היתה כנראה מסיימת את דרכו בצסק"א מוסקבה אחרי חמש עונות (עם סיום חוזהו). היווני, מי שהיה במשך שנים רבות תלמידו ויד ימינו של ז'לימיר אוברדוביץ', מסיים את הפיינל פור הזה כאלוף. אוברדוביץ׳ רק במקום הרביעי.
איטודיס ידע שמה שיצר בצסק"א העונה לא סיפק את בעלי הבית. הוא גם ידע שעוד עונה בלי גביע תהיה חותמת לעונה לא גדולה. אז איטודיס נלחם על שמו, על המוניטין שלו ואולי גם על החוזה הבא - ויצא המנצח הגדול.
האקט בגמר. האקס פקטור של צסק"א // צילום: רויטרס
עכשיו כבר דברים נראים אחרת. שני גביעים בחמש שנים במועדון הם הספק לא רע. גביע בשנת סיום החוזה עוד יותר טוב. הוא יכול לבוא למו״מ בעמדה אחרת לגמרי, כי כמו שאמרנו קודם, טיימינג זה כל העניין.
3. אחת ההחתמות המפתיעות של הקיץ היתה של דניאל האקט בצסק"א. הרכז האיטלקי לא ידע קריירה מפוארת. בשלוש השנים האחרונות הוא לא הרשים: סבל מפציעה ארוכה בתקופתו באולימפיאקוס והעביר עונה בינונית בבאמברג הגרמנית.
השאלה היתה אם הוא בכלל מתאים לרמה הזו? האם לא יהיה שחקן סגל זניח בצסק"א? איטודיס חשב אחרת, גם האקט עצמו. הוא פתח בדרך כלל בחמישייה, היה כלי הגנתי חשוב בגלל הגודל והקשיחות שלו, וככל שהתקדמה העונה הוא גם יצא מעמדתו למשימות מיוחדות ותרם רבות התקפית ובניהול המשחק.
לכל זוכה בפיינל פור יש את האקס פקטור שלה. בעונה שעברה בריאל מדריד זה היה פביאן קוזר. העונה זה היה האקט. בלי לזהור יותר מדי הוא נתן תרומה אדירה לעונה הזו ולזכייה הזו, ובגיל 31 הוא מגיע לשיא וגם יש לו תואר אירופי ראשון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו