המשטרה החליטה היום (שני) לשחרר את האדם שהודה ברצח החיילת רחל הלר לפני 45 שנה ולא להביאו בפני שופט. במשטרה השתכנעו כי מדובר בהודאה לא אמיתית, של אדם שהיה בטיפול נפשי, שככל הנראה הגיעה מנסיבות אישיות קשות.
45 שנים לאחר הרצח שהסעיר את המדינה, נכנס ביום שני שעבר תושב הצפון לתחנת המשטרה בכרמיאל וטען: "אני אחראי לרצח החיילת רחל הלר". אולם כבר באותו יום אמר עו"ד סעיד חדאד, שייצג את החשוד מטעם הסניגוריה הציבורית: "על פי התרשמותנו ההודאה נועדה אך ורק כדי שיוכל למצוא מקום בו הוא יוכל לקבל אש"ל לשארית ימיו".
גופתה של הלר, חיילת בת 19 מבת ים, התגלתה ב-24 באוקטובר 1974 בחולות ליד קיבוץ שדות ים. הפרשה עוררה סערה, עקב סימני התעללות קשים שנמצאו על גופתה של הלר, ובשל העובדה שלא נעצרו חשודים בפרשה. אר שנתיים אחרי, ב-1976, הורשע עמוס ברנס ז"ל ברצח החיילת, אולם לאחר מאבק משפטי ממושך הוא זוכה בשנת 2002.
בדצמבר 2002 נקבע בבית המשפט המחוזי בנצרת כי ברנס למעשה זכאי. כשנה לפני מותו, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי ישולמו לו יותר מחמישה מיליון שקלים עבור שמונה שנים וחצי שאותן ריצה על לא עוול בכפו. בשנת 2011 הוא נפטר בגיל 68 בבית החולים בנהריה, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
לאחר שנודע לברנס על תשלום כספי הפיצויים שנפסקו הוא סיפר אז ל"ישראל היום": "הכסף לא ישיב לי את השנים שנגזלו ממני ואת החירות שנלקחה ממני בגין מעשים שבהם הורשעתי על לא עוול בכפי. אני לא מחייך בעקבות פסק הדין. השנים הכי יפות בחיי הלכו, המשפחה שלי התפרקה ולא נותר לי דבר. שום פיצוי כספי לא יכפר על כך. הפירות שנקטפו בעקבות פסק הדין אומנם מתוקים, אולם הדרך הייתה מרה וקשה".
עו"ד סעיד חדד אמר היום בעקבות שחרור החשוד: "מדובר באדם שמתמודד במשך שנים עם מחלות נפש ומוכר למערכת בריאות הנפש. כפי שסברנו כבר בתחילה, הודאת השווא היא תולדה של מצבו הנפשי ומצוקה אישית ומצב משפחתי מורכב. צר לנו על הסבל שנגרם למשפחתה של רחל הלר ז"ל ולמשפחתו של סלים כנעאן ז"ל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו