חקיקה היסטורית בגרמניה: בית הנבחרים הפדרלי, הבונדסטאג, צפוי להעביר מחר (שישי) ברוב מוחלט חקיקה שתגדיר את החרם על ישראל כאנטישמיות, ותאסור על העברת מימון ציבורי והעמדת מתקנים ציבוריים לטובת לארגוני BDS. כמו כן, ייאסר מימון של גופים וארגונים השוללים את זכות קיומה של ישראל. עשרות פעילי שמאל ישראלים חתמו על קריאה לחברי הבונדסטאג שלא לאמץ את ההחלטה.
הדיון ייערך בשלוש הצעות החלטה נפרדות נגד תנועת ה-BDS, שהוגשו על ידי ארבע מפלגות המרכז, מפלגת הימין הלאומני ״אלטרנטיבה לגרמניה״ ומפלגת השמאל הרדיקלי ״די לינקה״.
עוד בנושא:
תומכי BDS ישראלים מתגייסים לעזרת ״המוזיאון היהודי״ בברלין
דו"ח האנטישמיות בגרמניה: עלייה חדה במספר התקריות נגד יהודים
אירלנד: אושר חוק החרם על ההתנחלויות
היחלשות מרקל וגרמניה: יש לנו סיבה לדאגה
על הקריאה חתומים מרצים ישראלים ויהודיים מאוניברסיטאות בישראל ומחוץ לגבולותיה. החותמים על הקריאה מביעים בה בעת דאגה מהתגברות האנטישמיות בעולם ומהתחזקות הנטייה להציג פעילויות תמיכה הפלסטינים באנטישמיות. העירוב בין אנטישמיות לתמיכה בפלסטינים, נאמר בקריאה, הוא ״מוטעה, לא מקובל ומהווה איום על הסדר הדמוקרטי-החופשי בגרמניה״.
״אנחנו דורשים מהמפלגות בגרמניה - בעיקר מהמרכז הדמוקרטי - לא להגיש הצעות החלטה ולא לתמוך בהצעות המשוות בין ה-BDS ואנטישמיות״, כותבים החותמים על הקריאה, שמדגישים שחלקם מתמחה בחקר האנטישמיות. בין עשרות החותמים על הקריאה, פרופסור גדי אלגזי מאוניברסיטת תל אביב, פרופסור אווה אילוז מהאוניברסיטה העברית, פרופסור ורד קראוס מאוניברסיטת חיפה ופרופסור דוד הראל ממכון וייצמן.
בית המחוקקים הפדרלי בגרמניה // צילום: רויטרס
הצעת ההחלטה של מפלגות המרכז, שתעבור ברוב קולות שתי מפלגות הקואליציה - השמרנים והסוציאל-דמוקרטים, ושתי מפלגות האופוזיציה - הליברלים והירוקים, מתבססת בקביעתה שתנועת ה-BDS היא אנטישמית על הגדרת האנטישמיות של ״הברית הבינלאומית לזכר השואה״. ״הטיעונים ושיטות העבודה של ה-BDS הם אנטישמיים, נאמר בהצעת ההחלטה, ״הקריאות להחרמת אומנים ישראלים והדבקת מדבקות על מוצרים ישראלים כדי למנוע את רכישתם מזכירים את התקופה הנוראה ביותר של ההיסטוריה הגרמנית״.
ההחלטה מגנה את כל ההתקפות והביטויים האנטישמים הנעשים תחת כסות של ביקורת כלפי מדיניותה של ממשלת ישראל אך מבטאים למעשה שנאה כלפי יהודים. ההחלטה מברכת על החלטתן של רשויות מקומיות בגרמניה - בכלל זה ערים כמינכן, פרנקפורט וברלין, להימנע מהעמדת מתחמים אולמות ציבוריים לרשות פעילויות של תנועת החרם על ישראל ומגנה בתוקף כל קריאה לחרם של מוצרים ישראלים, אנשי אקדמיה, אומנים או ספורטאים ישראליים.
על בסיס עמדה זו, קובעת ההחלטה שלא יועברו כספים גרמניים לתמיכה בארגונים המעמידים בספק את קיומה של מדינת ישראל ולא ימומנו פרויקטים שקוראים להחרמת ישראל או שתומכים במטרות תנועת ה-BDS. בקשה ברוח זו הועברה לממשלת גרמניה ע״י ממשלת ישראל בפגישת ראשי הממשלות, נתניהו ומרקל באוקטובר האחרון.
גרמניה שילמה לארגונים אוהדי טרור
היומון הגרמני ״בילד״ פרסם, עם זאת, אתמול עשרות מסמכים שהודלפו מסוכנות הסיוע הגרמנית הממשלתית, שמצביעים על מענקים של גרמניה לארגונים הקשורים לטרור בעלי גוון אנטישמי.
זאת, בנוסף לפרסומים מלפני שנה על האנטישמיות והתמיכה בטרור של עובדי הסוכנות הגרמנית, GIZ, ברשתות החברתיות. המסמכים החדשים הגיעו לידי הארגון הישראלי NGO Monitor, העוקב אחר פעילויות של ארגונים לא ממשלתיים זרים בישראל ובשטחי הרש״פ.
בין הארגונים שקבלו כסף מהסוכנות הגרמנית הוא ארגון ״הרווחה האסלאמית - פלסטין״, שהוכרז ב-2014 על ידי ישראל כארגון טרור. שנתיים לאחר מכן לקח הארגון חלק ממענק בגובה של 170 מיליון יורו שהעניקה הממשלה הגרמנית במסגרת תוכנית למימון פרוייקטים.
״הוועדה העצמאית לזכויות אדם״, המקורבת לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין קיבלה ב-2016 סיוע כספי שגובהו אינו ידוע. אחד מראשי ארגון זה פיאר את שמו של המחבל הלבנוני, סמיר קונטאר, שהשתתף בפעולת טרור רצחנית בנהריה ואומץ על ידי החזבאללה לאחר שחרורו מהכלא הישראלי. ארגון נוסף הוא ״מרכז הפיתוח מען״, המקורב גם הוא לחזית העממית, שקיבל 260 אלף יורו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
