נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות נשאה דברים היום (שלישי) בכנס השנתי ה-25 של עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה ועמותת המשפטנים גרמניה-ישראל, בנירנברג, ושם התייחסה במרומז לפרסום ב"ישראל היום" על התוכנית הקואליציונית למהפכה במערכת המשפט בישראל.
"אחד הלקחים האוניברסליים אשר ראוי ללמוד מן האירועים ההיסטוריים הוא כי העצמאות השיפוטית ואי התלות של השופטים ברמה המוסדית וברמה האישית, הן אחת הערובות החשובות לכך שתישאר בידי הפרט כתובת לפנות אליה לצורך הגנה על זכויותיו", אמרה הנשיאה חיות. "השמירה על עקרון העצמאות ואי התלות של השופטים היא, אפוא, מאבני היסוד בכל משטר דמוקרטי".
הנשיאה התייחסה בדבריה לסמליות של המעמד מבחינתה: "הבחירה לקיים את הכנס הזה באולם 600 של היכל הצדק בנירנברג היא מרגשת ובעלת משמעות סמלית עמוקה. זאת משום שבשנות השלושים של המאה הקודמת בנירנברג הידרדרו החוק והמשפט לאחד מרגעי השפל הקשים בהיסטוריה האנושית.
"כאן בנירנברג, באותו המקום שבו נחקקו בשנת 1935 חוקי הגזע ובו התנהלו משפטי ראווה בבית המשפט המיוחד שהקים השלטון הנאצי, שָבוּ בעלות הברית ורתמו את החוק והמשפט למטרה שלשמה נועד מלכתחילה – עשיית צדק – והעמידו לדין את פושעי המלחמה תוך ביסוס רעיונות חדשניים וחשובים בחשיבה המשפטית, רעיונות אשר הפכו לאבני יסוד במשפט הבינלאומי והובילו להכרה בעבירות חדשות – פשעים נגד השלום, פשעים נגד האנושות ופשעים של השמדת עם.
"רובכם, בני הדור הצעיר, נולדתם למציאות חדשה, עשרות שנים לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה. נולדתם למדינות שחרטו על דגלן ערכים של דמוקרטיה מהותית והגנה על זכויות אדם. יש להניח כי אתם נוטים להאמין שהמוסדות המגנים על הדמוקרטיה יעמדו לנצח ויישרדו כל מתקפה. אך גם מוסדות קיימים יכולים להיות מנושלים מכוחם וחיוניותם.
"ההיסטוריה מלמדת כי הטמעת הערך של כבוד האדם בקווי המתאר של כל חברה אנושית, אינה יכולה להישען על טקסט משפטי בלבד. היא מותנית במהות היחסים המתקיימים בין הפרט לשלטון. היא מותנית ביחסים שמקיימים הפרטים בחברה בינם ובין עצמם מתוך מחויבות עמוקה ועקבית לכבודו של כל אדם באשר הוא אדם. ולא פחות מכך, היא מותנית בדרך שבה ניתן לאכוף את זכויות האדם בחברה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
