מברג במגבת: סודות שפת הקשר הצה"לית

אחד המרכיבים החשובים של שפת הצבא הישראלי, ושל צבאות העולם בכלל, היא שפת הקשר. היא נועדה לקיים קשר יעיל וברור בעת מלחמה ובאימונים, ולמנוע מהאויב להבין את המסרים העוברים ברשתות. שימוש בשפת קשר נמשך, אבל היעד למנוע מהאויב להבין את הנאמר הושג באופן חלקי מאוד, בלשון המעטה. באחד ממאמרי בבלוג של אתר רב מילים הגדרתי את שפת הקשר הצהלית "השפה החשאית הגלויה ביותר בעולם".

בימים אלה עומד להתפרסם באתר העמותה לחללי חיל הקשר והתקשוב מאמר השופך אור מרתק על ימיה הראשונים של שפת הקשר הצהלית. את המאמר כתב אל"מ בדימוס דניאל רוזן, והוא מביא מסמכים, הוראות ודפי הדרכה המספרים על לידתה של שפת הקשר, חלקם במבט השוואתי על שפה זו היום. ולהלן מעט טעימות.

הטכנולוגיה של הקשר עברה שינויים מפליגים. במכשירים של ראשית המדינה התלות בטווח שבין המכשירים ובמזג האוויר הייתה גבוהה, ולכן אנשי הקשר היו אלחוטנים מיומנים. ככל שהתפתחה הטכנולוגיה עבר תפעול מכשירי הקשר לחיילים מן השורה, שעברו הכשרה לשם כך, כמעט עד כדי "מכשיר קשר לכל חייל".

• "משחקי הכס": "הפרק הכי גדול עוד לפנינו"

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

במונחי הקשר הייתה השפעה רבה לסלנג הצבאי, וחלק מהביטויים לא זכו לתו תקן ואינם נלמדים בקורסים הרשמיים של חיל הקשר בבה"ד 7. זה לא עזר, ולמעשה הסלנג הצבאי יצר את רשימת הקשר המוכרת לנו היום, מ'גפרור' לחייל בודד, דרך 'מגבת' לחוף ים ועד 'נוזלים שחורים' לקפה. במבחן כניסה לבה"ד 1 משנת 2013 נשאלים החיילים על מכלול המונחים. סלנג או לא סלנג. 

ב-1960 התמסדו גם רוב בכינויים בקשר לבעלי תפקידים. הרשימה המלאה בטבלה הבאה:

תפקיד	כינוי בקשר
מפקד	קודקוד
קצין אג"מ	אולר
קצין מבצעים	מברג
קצין אפסנאות	עסיס
קצין שלישות	אשנב
קצין מודיעין	פרפר
קצין הנדסה	תלתן
קצין קשר	כספית
קצין חי"ר	שעון
קצין שריון	אבוס
קצין תותחנים	מעיל
קצין קישור קרקע-אוויר	אגרוף
קצין רפואה	תורן
קצין הספקה	דקל
קצין משטרה צבאית	שמש

לאלה נוספו עם השנים  מעיל (קצין סיוע), אורפז (קצין נ"מ), משנה (סגן מפקד), חורשה (קצין לוחמה אלקטרונית), עוקץ (קצין דת), סיפון (ראש מטה) ,מנעול (קצין חימוש), טבק (קצין אב"כ).

בראשית שפת הקשר היה נהוג האלף-בית הפונטי, הצבת מילת קוד קבועה במקום אות, ומרצף מילות הקוד הורכבו מילים בקשר. הוא פותח בידי נפתלי רז, שהתגייס כבר בגיל 15 לשירות הקשר של ההגנה, לחם לצדו של אורד וינגייט, הקים תחנות קשר בדרך לירושלים וסיים כמפקד בה"ד 7 של חיל הקשר. רוזן מביא צילום מן האלף בית הפונטי הראשון מתוך חוברת משנת 1951:

תהליכי הקשר הפכו עם הזמן פשוטים ויעילים יותר. רוזן מביא דוגמה מחוברת הדרכה משנת 1951 לקריאתה ברשת: "הלו אורי כאן דן אורי כאן דן עבור". הטקסט קוצר, החזרות נעלמו והמילה 'הלו' יצאה מן השימוש. בחוברת הדרכה משנת 1948 מובא מילון הפניות מפורט שרובו ככולו יצא מהשימוש. דוגמאות: 'אני חוזר וקורא'; 'דרכי' (אני מעביר הלאה); 'מלה לפני/אחרי' – בקשה לחזור על מילה שלא נשמעה היטב; המתן; חסל (סגור את התחנה); עוצמת אותותיך' – כיצד אתה שומע אותי. ביטויי התהליך הצטמצמו לכעשרה, כמו בחוברת הדרכה משנת 2013: היישר, עבור, המתן, חיובי, שלילי ועוד.

קצין חי"ר או משטרה צבאית? // צילום: קוקו

גוזל זמן ומעצבן את הקולט

מושג מפתח המאפיין את חיל הקשר מאז הקמתו ועד היום הוא קמע"ג: קצב, מהירות, עוצמה, גובה. בחוברת משנת 1948 מדגימים לחיילים איך לחלק את המילים במשפט באמצעות "נכון-לא נכון". פיצול המשפט למילים בודדות הוא בגדר "לא נכון". ועוד שתי דוגמאות:

לא נכון: מס. החיילים/ הזרים הנמצאים/ בארץ נאמד/ בקרוב ל-5000 איש.

נכון: מס. החיילים הזרים/ הנמצאים בארץ/ נאמד בקרוב ל/ 5000 איש.

החוברת קובעת שיש "לדבר במהירות בינונית", בין היתר כי "דיבור אטי מדי גוזל זמן ומעצבן את הקולט". למדבר בקשר פוקדים "דבר בקול חזק מהרגיל אך אל תצעק", ועוד. בהוראות אותו מונח, קמע"ג משנת 2018 ההוראות קצרות יותר. "מהירות – לא איטית מדי ולא מהירה מדי. עוצמה – לא לצעוק ולא ללחוש". ועוד.

הפריט המסקרן ביותר בעולם הקשר, שיצא מן השימוש זה מכבר, הוא המִלקוד, הלחם של מילה+קוד. זה היה התקן שנועד להסתרה של מסרים באמצעות קודים: מילים הומרו באותיות וספרות. כדי שהאויב לא יוכל לזהות את המסרים נוצר גלגל קודים, והוא הוחלף כל יממה באמצעות שלוש ספרות. המלקוד היה שימושי מאוד בימי מלחמת סיני. השימוש בו היה מסורבל ורצוף תקלות, וב-1970 הוא הוחלף בטבלת מילות קוד מתחלפות שהמפקדים ענדו בנרתיק פלסטיק על כף היד. אחרי מלחמת ששת הימים יצאו המלקודים למיניהם מן השימוש. 

ושתי הערות לשוניות שמביא רוזן לסיום. ב-1965 הוחלף המונח המוביל 'אלחוט' למונח הלא עברי רדיו, וזאת גם בהמלצת האקדמיה ללשון, כיוון ש'אלחוט' היא מילה המכילה שלילה. עם זאת הביטוי 'דממת אלחוט' נותר על כנו. הביטוי 'חזור' שיצר אי הבנות הוחלף ב'אמור שנית'.

האלחוט הפך לרדיו. מלחמת העצמאות // צילום: לע"מ

נועלים פאטס וחותלים גאטס

ואם להישאר בצבא של פעם, אודי שמואלי שופך אור על מקורו של אביזר ששימש בצבא, הלא הם הפאטֶס, כיסוי לנעלי גברים. באנגלית הם נקראים spats, ונראו הרבה בסרטי "גנגסטרים". בתחילת שנות החמישים גם חיילי צה"ל השתמשו בפאטס, בדרך כלל בארועים רשמיים כגון מצעדים או קבלות פנים. שם האביזר על פי האקדמיה ללשון העברית הוא היום 'מַחֲפֶה', וברבים 'מַחֲפִים'. ראשוני צה"ל שיבשו את המילה האנגלית וכך נולדו הפאטס. יש לומר בהמשך לכך כי הם התחרזו עם הגאטֶס, הלא הן החותלות הקשיחות. מקור השם הזה לא נמצא, אולי ברמז לגטקעס, התחתונים הארוכים תוצרת היידיש. 

צפצוף הצפירה וצפירת הבוקר

הצפירות של יום השואה ויום הזיכרון, שהתמזגו לעיתים עם צפירות האזעקה בדרום, מובילות אל אחת המילים המרתקות בעברית: 'צפירה'. המילה מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, מהן פעמיים בספר יחזקאל, ככל הנראה במשמעות זמן שנקבע או מועד: "בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם, מְהוּמָה וְלֹא־הֵד הָרִים". רש"י קשר את המילה למילה הארמית צפרא שפירושה בוקר: "כבר באה הצפירה, כמו בא ושקע מאור השחר והתפארת בא". בישעיהו משמעות המילה היא כתר או עטרת.

גם הפועל צָפַר מופיע בתנ"ך, בסיפורו של גדעון: "מִי־יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד", והפרשנות: ישכים בבוקר וילך. בימי הביניים גם נקבעו המילים צֶפֶר במשמעות בוקר, והמילה צפריר במשמעות רוח הבוקר. בשנת 1862 נוסד אחד העיתונים החשובים של תקופת ההשכלה ושמו נקרא 'הצפירה', כלומר: הבוקר. צָפיר, בלי כל קשר, הוא גם אחד משמות התיש.

מהיכן הגיעה הצפירה למשמעות היללה העולה מן הצופרים בשעת הצורך? היא מופיעה כבר בראשית המאה העשרים, והחשוד המידי הוא איתמר בן אב"י. אמנם אין ראיה שהוא חידש את השימוש, אך הוא משתמש במילה בכתביו ובעיתוניו, בעיקר לציון צפירת רכבת או אנייה. בעיתון "השקפה" משנת  1903 הוא כותב: "האוויר הזדעזע מצפירה! מי צפר? הרכבת!".

עד שנות הארבעים השימוש במילה צפירה ובפועל לצפור היה שולי, אך הם פרצו לעיתונות ולדיבור בשנות הארבעים, בהשפעת המלחמות התכופות. בעיתון דבר נכתב ב-1940: "בהישמע קול צפירה מהסירנות צריכים כל הנמצאים ברחובות להתכנס לבתים". באותה תקופה חודשה גם המילה 'צוֹפָר' עבור סירנה.

מהיכן הגיעה המשמעות הזו לצפירה? המקור הוא בערבית, שפה שהשפיעה בין היתר על משפחת אב"י ובנו וחידושיה. צַפַר פירושו בערבית צפצף, והשורש מוכר גם באכדית במשמעות דומה: סַפַּר, סַפָּארוּ ועוד. מן השורש הזה נוצרה גם המילה ציפור, הקרויה בערבית עספור, שהוא גם כינוי לנווד או קבצן.

האוויר הזדעזע מצפירה! // צילום: יהושע יוסף

לראות עין בעין

חגית ברקאי כותבת: "מר נתניהו אמר בנאומו ביד ושם שיש 'להביט עין בעין בפני הסכנה'. הוא התכוון כנראה למבט עז ואמיץ. אלא שעניין "עין בעין" הוא לראות את הדברים באותו אופן. מה אתה אומר?

נתניהו קלע במקרה זה דווקא למשמעות המקורית של הניב. ישעיהו מתנבא: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (נב 8), וכאן הפירוש הוא מבט ישיר של אדם בדבר מה, בדומה לכוונת נתניהו. בתרגום המלכותי של המקרא לאנגלית תורגם הפסוק: for they shall see eye to eye, ומכאן הוא הפך לניב אנגלי בהוראת להסכים. ההוראה המקובלת בעברית החדשה היא בעקבות האנגלית.

להביט עין בעין בפני הסכנה // צילום: מרים צחי

לא נאצים, גרמנים

מרק בוים כותב בעקבות הדילמות הלשוניות של יום השואה מן הטור הקודם: "את השקר ‘נאצים’ שמעתי לראשונה עם בואי לישראל; קודם לכן שמעתי רק על ‘גרמנים’ (לפעמים – ‘היטלראים – hitlerowcy).  לדעתי, יש לחדול מהשימוש ב’נאצים’ בכלל. השימוש במילה גורם לעיוות תפישת העולם שלנו ולסילוף ההיסטוריה.  לא ‘נאצים’ פלשו לפולין, צרפת, בריה’מ וכו', כי אם גרמנים.  לא היה ‘צבא נאצי’ – היה צבא גרמני. היחידות הנאציות היחידות היו ה-waffen ss, על מדיהן תכולים.  הצבא הסובייטי לחם נגד גרמנים, ואיליה ארנבורג כתב מאמר נוקב בשם ‘הרוג גרמני’, לא ‘הרוג היטלרובייץ’. לכן מרבית הצעירים אינם מודעים לפשעי הגרמנים, הרי הם שמעו רק על ‘נאצים’.  אנחנו אוהבים גרמנים, נוסעים לטייל שם, ויש רבים שחיים שם. הרי הגרמנים לא עשו לנו דבר – אלה היו איזה 'נאצים’ ערטילאיים".

ישי רונבאום כותב: "אני לא מוצא בעייתיות מיוחדת בשימוש במונח 'השמדה', שכן לפחות לטעמי הוא מזעזע מספיק כדי להעביר את אימת השואה. השימוש בשורש שמ"ד בעברית הוא תמיד בהקשרים שליליים ורעים ביותר, והקונוטציה עבור דובר העברית היא בהתאם, ועל כן אני לא רואה בו מונח מכובס. 'השמדה' גם אינה תרגום מדויק של Vernichtung, ומונח מתאים יותר הוא אולי 'איון', שאילו היו משתמשים בו, אפשר היה בהחלט לומר שמדובר במונח מכובס".

שתיתם נוזלים שחורים במגבת? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

• לאור המצב: בוטל אירוע אירוויזיון

• הראל סקעת עוזב את "הכוכב הבא"

• אירוויזיון 2019: כל העדכונים

• ארז טל משתאה: "זו מפלצת שלא הכרתי"

• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו