למרות דיווחי המשטרה על ירידה בעבירות רכוש ועלייה בתחושת הביטחון בציבור, קובע דו"ח מבקר המדינה שבדק את טיפול המשטרה בעבירות רכוש שהמשטרה אינה מצליחה ליצור הרתעה כלפי העבריינים. כשליש מתיקי החקירות של עבירות הרכוש שמנהלת המשטרה נסגרים בתוך יום או יומיים ממועד הגשת התלונה והסיכוי שעבריין רכוש ייתפס בידי המשטרה ויוגש נגדו כתב אישום הוא נמוך. כן קובע המבקר כי רבים מהאזרחים נפגעי עבירות הרכוש אינם מדווחים למשטרה, בין היתר בשל חוסר האמון שלהם ביכולתה לטפל בתלונתם.
עבירות הרכוש מסווגות על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכמה קטגוריות. פריצות לבתים ולבתי עסק, גניבה מתוך רכב וגניבת רכב המכונות "עבירות פע"ר", שלדעת המשטרה הן עבירות הרכוש המשפיעות ביותר על תחושת הביטחון האישי של האזרח. מנתוני המשטרה עולה כי יותר מ-40% מהתיקים הפליליים שנפתחו ב-2017-2015 הם תיקי עבירות רכוש. ב-2015 פתחה המשטרה כ-341 אלף תיקי חקירה ובכל אחת מהשנים 2016 ו-2017 כ-330 אלף תיקים. בשנת 2015 אמד המשרד לבטחון פנים את הנזק הכלכלי שנגרם למשק כתוצאה מעבירות רכוש בכ-4 מיליארד שקלים.
המבקר קובע כי המשטרה לא דנה בממצאי סקרי הביטחון האישי ולא ניתחה את ממצאיהם, שכן התמונה המצטיירת לפי חלה ירידה בעבירות הרכוש ועלייה בתחושת הביטחון אינה אמיתית, וכי המשטרה לא בדקה את הפערים שבין ממצאים אלו לבין ממצאים העולים מסקרים שביצעה בעצמה. גם המשרד לביטחון פנים שהזמין את סקר הביטחון האישי כדי שממצאיו ישמשו כלי תכנוני מרכזי לקביעת מדיניותו, לא דן עם המשטרה בממצאיו.
לדעת המבקר, מיגור הפשע מושג בין היתר על ידי חיזוק ההרתעה והגדלת סיכויי ההיתפסות של העבריין. מבדיקת הטיפול בתיקים שנפתחו בעבירות הפע"ר עולה, כי הרוב המוחלט של התיקים נסגר וכי במרבית החקירות של עבירות הרכוש המשטרה אינה מצליחה לבסס ראיות שיביאו לידי הגשת כתב אישום. המבקר קובע כי רק באחד מכל 15 תיקי חקירה (6.5%) מוגש כתב אישום. "מכאן", קובע המבקר, "למעשה המשטרה אינה משיגה הרתעה שתביא לצמצום המקרים של עבירה על החוק ופגיעה באזרח". כן נמצא, כי מרבית תיקי החקירות של עבירות רכוש נסגרים בעילת "עבריין לא נודע" בתוך שבוע ימים מיום פתיחתם. כשליש מהם נסגרים בתוך יומיים בלבד.
ממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן // צילום: אורן בן חקון
אנשי המבקר בדקו 149 תיקי חקירה שנסגרו בעילת על"ן - עבריין לא נודע. בחמש תחנות משטרה. נמצא כי למרות המשקל הרב של עבירות הרכוש מכלל העבירות, המשטרה לא קבעה נהלים ופקודות בנוגע לאופן הטיפול הנדרש בעבירות הרכוש השונות לרבות קריטריונים ותבחינים להפעלת אמצעי החקירה הקיימים במשטרה בתיקים אלה, לא הקפידה לתעד בתיק החקירה הממוחשב את המאפיינים הייחודיים של רכוש גנוב, דבר המקשה על יכולתה לזהותו מבין כל פריטי הרכוש שתפסה, לאתר את בעליו החוקיים ולקשור חשוד לעבירת הגניבה.
כן נמצא כי המשטרה סגרה תיקי חקירה בעילת על"ן בלי שפעלה לאתר ראיות דיגיטליות ויזואליות ולבדוק אותם באמצעים טכנולוגיים שברשותה, וסגרה תיקים של גניבת טלפונים סלולריים בלי שפעלה לקבל נתוני תקשורת כדי לאתרם וכדי להשיג ראיות נגד העבריינים. בתיקי חקירה שנפתחו בשל גניבת כרטיסי אשראי לא גבתה המשטרה ממתלוננים את פרטי הכרטיסים ולא בדקה אם נעשה בו שימוש. כן קובע המבקר שהמשטרה אינה ממצה את כל שלבי החקירה הפורנזית לפני שהיא סוגרת תיקי חקירת עבירות רכוש בעילת על"ן, ואף אין ביכולה לתת מענה לכל הבדיקות הפורנזיות הנדרשות בתיקי החקירה האלה.
המבקר אף בדק את מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל, תחת גגו של המשרד לביטחון הפנים. בעוד שהפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים בישראל הנוגעים ברובם לעבירות החמורות שבספר החוקים, כ-90% מהתיקים הפליליים מטופלים במינהל התביעות במשטרה. מדובר לרוב בתיקים הנוגעים לעבירות הפוגעות בסדר הציבורי ובאיכות חייו של הפרט.
בנוסף במשטרה פועלים תובעי תעבורה באגף התנועה תובעי רישוי עסקים הכפופים לאגף אבטחה ורישוי ותובעת הגנת הסביבה במדור הגנת הסביבה. המבקר קובע שהפעולות הארגוניות שביצעה המשטרה, שעיקרן הפרדת התביעה המשטרתית מהמערך החוקר, על מנת להגביר את עצמאות התביעה לא הושלמו. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2018 לא יושמו כל ההחלטות שאמורות היו לתרום להבטחת עצמאות התביעה המשטרתית, ובביקורת נמצא כי המערך הארגוני והתפקודי כיום עדיין מעלה חשש בנוגע להבטחת פעולה עצמאית ובלתי תלויה של כלל גורמי התביעה.
המבקר קובע כי תובעי אגף התנועה נדרשים לקחת חלק בפעילות המבצעית של האגף וקיים חשש כי שילובם בפעילות מבצעית עלול לפגוע ביכולת להבטיח את הניתוק הנדרש ביניהם לבין שאר היחידות באגף, והוא משליך על נראות עצמאות התובעים. כן נמצא כי חרף ההחלטה של מפכ"ל המשטרה על ניתוק כפיפות תובעי הרישוי מקציני הרישוי, תובעי הרישוי עדיין כפופים לגורמי הפיקוד המבצעיים, בניגוד לכל התפיסה של עצמאות התביעה והגברת אמון הציבור במשטרה. תובעי רישוי מעורבים בתהליכי שיטור ואכיפה של יחידות השטח ועקב זאת קיים חשש לפגיעה ביכולתם לקיים בחינות משפטיות נטולות השפעה. נמצא גם שתובעת הגנת הסביבה היא חלק אורגני מהמדור להגנת הסביבה המשמש גוף מבצעי של המשטרה, ומעורה בעבודת המדור באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הצורך בניתוק בין עבודתה המקצועית והעבודה המבצעית במדור.
מבקר המדינה אף מותח בדו"ח ביקורת על כך שיחידות התביעה אינן מפרסמות את כל הנהלים, ההנחיות והנתונים הנוגעים לתביעה המשטרתית וקובע כי "ההימנעות מפרסום הנהלים וההנחיות מסתמנת כגורפת, ומשכך יש בה כדי לפגוע בזכות הציבור לחופש המידע".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
משטרת ישראל פועלת במשך כל ימות השנה לאכיפת החוק וצמצום פשיעת הרכוש בכל רחבי הארץ, משקיעה מאמצים ומשאבים רבים ומבצעת באופן תדיר פעילות אכיפה מוגברת במישור המודיעיני והמבצעי נגד כנופיות ועבריינים. פעילות המשטרה בשנים האחרונות לחקירה ומניעה של עבירות הרכוש בכלל, ועבירות גניבות הרכבים וההתפרצות בפרט – הובילה לשיעור להורדה של 30% בעבירות הרכוש בישראל בחמשת השנים האחרונות, ירידה של 6.5% בשנה החולפת ומנגד עלייה של 26.5% בכמות כתבי האישום שהוגשו נגד עברייני רכוש – נתון המשקף הגברה משמעותית של סיכוי העבריין להיתפס. בנוסף, מדי שנה המשטרה משיבה רכוש שנגנב לבעליו בהיקף עצום:, מרכבים ועד פלאפונים, והעובדה החשובה ביותר היא שמשטרת ישראל הצליחה להוריד את כמות עבירות הרכוש בישראל לשפל חסר תקדים מזה שנים רבות, על אף הגידול המתמשך בשיעור האוכלוסייה.
כמות עבירות הרכוש בישראל כיום ביחס לגידול האוכלוסיה היא הנמוכה ביותר אי פעם
ממצאי סקר התחנות הגדול (25,000 משתתפים) שערכה המשטרה בשנת 2017 - על פיו נבנו תכניות העבודה שהובילו להישגים מרשימים, שונים לחלוטין מהממצאים על בסיסם נסמך דו"ח המבקר. לפי סקר זה אמנם עבירות הרכוש, ובפרט פריצות וגניבות מבתים וגניבות רכבים- הם מהנושאים המטרידים ביותר את אזרחי ישראל, אולם אחוז הדיווח בגין עבירות הרכוש עומד על 86% - העבירות בעלות אחוז הדיווח הגבוה ביותר, ושביעות הרצון מהטיפול המשטרתי בהן גבוהה. ממצאים אלו מתיישבים עם העלייה המשמעותית בפניות אזרחים למוקד 100 בשנה החולפת – עלייה של למעלה מ-17% לעומת שנת 2017 ועומדים בסתירה מוחלטת להנחת הדו"ח באשר לשיעור הפשיעה הלא מדווחת ולשביעות רצון הציבור מטיפול המשטרה בעבירות הרכוש.
המשטרה תמשיך לפעול כל העת לשיפור איכות השירות, למיצוי טכנולוגיה מתקדמת ויכולות הארגון (למשל תהליך הרצף המודיעיני והרצף החקירתי) כלפי עבירות הרכוש, וכפועל יוצא למיצוי הדין עם עברייני הרכוש באשר הם, למען שלמות רכושם וביטחונם האישי של אזרחי ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
