ביום שאחרי ירידת הליגה, התחושות בבני סכנין היו קשות. אבל בעוד חלק ניכר מהשחקנים לא ימשיכו בעונה הבאה בליגה הלאומית, יש מי שמתגורר בעיר וסופג את התסכול של האוהדים. אחד מהם הוא עלי עותמאן, שהתקשה לתת תשובות לקהל המקומי, אבל הבטיח לו שלא יעזוב את הקבוצה בזמן הכי קשה שלה, כשירדה ליגה אחרי 12 שנים.
בראיון ל"ישראל היום" עותמאן פותח את הלב ולא חוסך במילים. "אין לי מילים לתאר את הכאב", הוא פותח את דבריו בכנות יוצאת דופן, "אין לי חשק לכלום, בלי אנרגיה. זה ככה עוד מההפסד להפועל חיפה. בחיים לא דמיינתי שאהיה בסיטואציה כזאת. אבל מה טוב בכדורגל? שאפשר לתקן. יש לנו מה למכור בלאומית".
המגן ממשיך בסוג של מונולוג, וניכר כי מדובר ברגע של שבר עבורו: "זו סיטואציה לא פשוטה. אני לא בורח מאנשים ברחוב, צריך לשדר ביטחון ולהגיד שכלום לא נגמר. אני אומר לכולם שאשאר להחזיר את הכבוד למועדון. אנשים עוד לא עיכלו שירדנו ליגה. סכנין נמצאת על המפה רק בגלל הכדורגל, אז חייבים להחזיר אותה לליגת העל. לא אברח גם אם נהיה בליגה ב', נחזיר את האמונה לקהל".
ראדי, ג'אבר והאוהדים בתחילת העונה. "היו בטוחים שנהיה בפלייאוף העליון" // צילום: אודי ציטיאט
אתה בכלל יודע מה יהיה בסכנין בעונה הבאה? יש שחקנים שכבר הודיעו להנהלה שהם רוצים לעזוב.
"אני רוצה להישאר רק כדי להחזיר את החוב. אני רואה בירידת ליגה כתם, וזה יהיה לי כתם לכל החיים. צריך להחזיר ליו"ר, להנהלה, לקהל, ואני הראשון שחייב את החוב הזה. אני יכול להגיד לך שאני בורח מפה ויש לי את האפשרות, אבל אין סיכוי כזה. רק אם היו"ר מוחמד אבו יונס יגיד לי שלא מסתדר, אז אלך ולא אגיד מילה. אכלתי מפה ולא אירק למקום שהאכיל אותי, לא אבגוד בקבוצה שלי".
מתי הגיעה הנפילה לדעתך?
"הנפילה האמיתית היתה עם הפיטורים של בני בן זקן. הערצתי אותו, אהבתי את הסגנון שלו והיה צריך לתת לו עוד זמן. לא היה לנו מזל דווקא במשחקים בדוחא, התערער מעמדו וכשהיה לחץ נפרדו ממנו. בקטע הזה בהנהלה לא התייעצו עם אף אחד ולא דיברו איתי. הופתעתי כשנפרדו ממנו. חשוב לי לומר שזו דעתי בלבד. היו צריכים לתת לו להישאר עד ינואר לפחות, אי אפשר לבנות קבוצה ובתוך חודשיים להיפרד".
"רוצה להיות המנהיג"
בתחילת העונה דיברו על בני סכנין כסוס השחור של ליגת העל. קבוצה עם שמות כמו מחמוד קנדיל, מהראו ראדי, קלאודמיר פריירה, עטאא ג'אבר, פיראס מוגרבי, מוחמד כליבאת ושלומי אזולאי - המניות היו בשמיים. הקבוצה חזרה לארח בדוחא ונראה היה שגם הכרטיס לאירופה יהיה בהישג יד.
"לפני שיצאנו למחנה האימונים אמרתי 'וואו, איזו קבוצה יש לנו'", נזכר עותמאן , "אמרתי שיש לנו את השוער הכי טוב בארץ, הגנה טובה, קישור מדהים והתקפה מעולה. היו בטוחים שנהיה בפלייאוף העליון, אבל אף שחקן לא היה מאה אחוז השנה וזה הסיפור. אני הראשון שמקבל אחריות, לא אגיד לך שאני כן והשחקנים האחרים לא. אם היינו נותנים מאה אחוז מעצמנו סכנין היתה נשארת בליגה. יש משפט שמלווה אותי כל החיים: 'אם תיתן את הכל, אלוהים יהיה איתך'. לא נתנו הכל".
עותמאן עם החברים לפני ההפסד להפועל ת"א. ינסו לתקן בעונה הבאה // צילום: אלן שיבר
בעונה הבאה כבר לא תהיו הנציגה היחידה של המגזר. יש את אום אל־פחם, כפר קאסם, כך שמעבר לרצון לעלות חזרה לליגת העל, תהיה מלחמה על ההגמוניה.
"נהיה הקבוצה היחידה מהמגזר שהאוהדים יתגאו בה. אחרי כל כך הרבה שנים בליגת העל, לא אתן לאף קבוצה שתהיה מעל הכתפיים שלנו. לא ניתן לאף קבוצה לעלות על חשבוננו. יש כאן יו"ר מעולה, מנכ"ל כמו חאלד דוכי, אף פעם הם לא היו חייבים כסף לאף אחד וכך יהיה גם בלאומית. הם יבנו קבוצה טובה כדי לעלות ליגה, ואני כאן כדי להיות איתם אם רק ירצו. אני רוצה להיות המנהיג של סכנין. אם צריך אשחק פה עם הנוער, לא משנה מי ישחק, צריך להציב מטרה ולעמוד בה. סכנין חייבת לחזור לליגת העל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
