לפני כחצי שנה, כשטייגר וודס זכה בטורניר סיכום השנה בגולף - במה שהיה התואר הראשון שלו מאז 2013 - סיפרנו כאן איך מכל קצות החברה האמריקנית מיהרו לחבק את האדם, האייקון, על הקאמבק. אמרנו שהחיבוק היה צפוי. כמי שנפל הכי נמוך שאפשר, אחרי שטיפס הכי גבוה שאפשר, הסיפור של טייגר הוא נרטיב שהתקשורת והציבור האמריקניים אוהבים במיוחד.
אמרנו גם שהזכייה היתה צפויה. יותר נכון, לא הפתעה עצומה. בכל זאת, טייגר חזר להיות מתמודד ראוי בצמרת הגולף העולמית כבר קודם.
אבל אמרנו גם שבלי עוד כמה זכיות - ובייחוד ניצחון באחד מארבעה טורנירי המייג'ור (המקבילה של הגולף לגרנד סלאם בטניס), החיבוק לא ייסגר הרמטית. הקאמבק לא יהיה סופי. הסופה לא תהיה מושלמת.
אז מה אתם יודעים? הנה הגיע לו המייג'ור הראשון של העונה החדשה, המאסטרס באוגוסטה - אותו מקום שבו לפני 22 שנה זכה טייגר במייג'ור הראשון שלו בגיל 21 בלבד - והנה הוא עושה בדיוק את זה: זכייה ראשונה בתואר גדול מאז 2008.
זכייה ראשונה מאז ניצח ביו.אס אופן על רצועה קרועה בברך, מאז התפוצץ סקנדל הבגידות הסדרתיות שלו באשתו ונחשפה התמכרותו לסקס, מאז עבר שלושה ניתוחים בגב שכללו הלחמת חוליות, מאז התמכר גם למשככי כאבים, מאז קרע את גיד אכילס, מאז קרע עוד רצועה בברך. וכל זה, כשהוא בן 43 ושלושה חודשים וחצי - חודש בלבד מכניסה לטופ־10 של הזוכים המבוגרים אי פעם.
כשמצליחים להפנים את כל זה, מבינים שהשאלה היחידה היא לא אם זה הקאמבק הגדול אי פעם - כי סביב זה נדמה שאין בכלל דיון. כולם מסכימים שכן. השאלה היחידה היא מה יותר מרשים: הקאמבק הפיזי, בגיל מבוגר, עם גב מולחם, נגד שדה תחרות צעיר ואתלטי מתמיד, או הקאמבק המנטלי, של מי ששלט בענף כדיקטטור מתנשא ומרוחק שחי חיים כפולים, התרסק טוטאלית, שוב ושוב ניסה לחזור וכשל, ובסופו של דבר טיפס שוב אל צמרת הענף שלו?
טייגר וודס שוב עם התואר בגיל 43 // צילום: אי.אף.פי
התשובה היא, כמובן, השילוב של שניהם - שמייצר את סיפור החזרה הגדול, המדהים והמרגש ביותר שהספורט האמריקני ידע. ועכשיו, כשהוא אדם פתוח וצנוע יותר, אפילו אהוב ו"חמים", קל להיות בעדו. זה לא מקרה של מישהו שרימה או היה אלים ו/או עבר על החוק. זה סיפור על אדם שתיקן את הטעויות שלו. התגבר על כל קושי אפשרי. התפתח כאדם, כאב. ולא ויתר לשנייה.
לפי 11 שנה, גם אז בחולצה האדומה האייקונית, הוא חיבק את אביו לאחר הזכייה ההיא. זו שלאחריה הכל התפרק. ביום ראשון הוא חיבק את בנו, שלא נולד אז, ובאמת כולם שמחו בשבילו. וודס קיבל ציוצי ברכה בטוויטר גם מדונלנד טראמפ וגם מברק אובאמה. וזה לבדו אמור להסביר כמה כל־אמריקני הסיפור הזה. גם אם זה המייג'ור האחרון שבו הוא יזכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
