תאריך הגמר: 9 במאי 1998
העיר המארחת: בירמנגהאם, בריטניה
מספר המדינות המשתתפות: 25
הנציג הישראלי: דנה אינטרנשיונל
"דיווה", מקום 1
את סקיצת הטקסט של דיווה כתבתי בחורף 1996 במונית צהובה בניו יורק על נייר כסף של קופסת סיגריות. את ההשראה נתנו לי DJ במועדון ניו יורקי וזמרת שחורה ענקית שהופיע לצדו, אותה הוא כינה ה"דיווה" שלי. על אותו נייר כתבתי בנסיעה הלילית ההיא על נשים גדולות מהחיים כמו אלת היופי אפרודיטה והמלכה קליאופטרה. הייתי משוכנע ששיר על הדיוות הענקיות האלה יהיה שיר אירוויזיוני מושלם עבור דנה אינטרנשיונל, שהיא בעיניי גיבורה אמיתית שעברה מסע קשה אישי מנשוא על מנת להיות היא עצמה.
אז, ע"פ חוקי רשות השידור, לא ניתן היה לכתוב שיר לאירוויזיון שלא בעברית. אז התחכמתי לתקנון. מלבד השמות הבינלאומיים של הנשים ניסחתי טקסט עם הרבה מושגים שיובנו בכל שפה כמו "אימפריה" ו"היסטריה". מסרתי את הטקסט לעופר ניסים ושי כרם שעבדו עם דנה והם הבטיחו לי למצוא למילים לחן מתאים. הימים חלפו ומועד ההגשה לתחרות התקרב. כשראיתי שהשיר עוד לא מצא מלחין פניתי בעצמי לצביקה פיק. צביקה המלודיסט המדהים הלחין ובא בעצמו לשיר את הסקיצה בסלון של עופר. כמו הטקסט, גם הקלטת עם השיר המולחן שכבה ממש עד הרגע האחרון אצל עופר ושי, ורק רגע לפני כינוס הועדה הקליטה דנה את השיר בעיבוד המוכר כל כך באולפן.
כבר עם פרסום בחירת הוועדה בדנה וב"דיווה" כמייצגים את ישראל עוררו השיר והמבצעת עניין גדול בעולם ודנה הוזמנה להתארח בתוכניות טלוויזיה רבות באירופה. מנגד, בארץ עלו גם קולות צורמים מקרב פוליטיקאים חרדים שגידפו את הבחירה בזמרת טרנסקסואלית.
ברמניגהם, שבה התקיימה התחרות במאי 1998, היתה טובה למשלחת הישראלית. עם נחיתתה בבריטניה הפכה דנה למוקד כל האירועים. עיתונאים מכל העולם חיזרו אחר המשלחת הישראלית על מנת לקבל עוד ריאיון, עוד תמונה ועוד בדל מידע.
החזרות עצמן היו בינוניות והשפיעו גם על ההימורים. השיר התדרדר מהמקום ראשון לשני ולשלישי כשהמתחרות העיקריות היו בריטניה ומלטה. שמלת ההופעה המיועדת עוצבה על ידי ז'אן פול גוטיה ועוטרה בנוצות ענק. רגע לפני העלייה לבמה הוחלט שהשמלה פומפוזית וקרקסית מידי ואולי ראוי דווקא שדנה תלבש שמלה פשוטה יותר. כך נבחרה שמלתה המשומשת והלא מותאמת של גלית לוי, ששמשה בעבר את גילת אנקורי ואת דנה בקוקטיילים של התחרות. המלוות ענדו ברגע האחרון על דש השמלות שלהן סרט אדום סמל למאבק באיידס.
כשדנה והמלוות עלו עם שיר מספר 8 לבמה, היא נתנה, בניגוד לחזרות, את ביצוע חייה. אחרי הצבעה מורטת עצבים שנמשכה ממש עד סוף הניקוד שהעניקה מקדוניה המדינה האחרונה - הבנו שלא מלטה ולא בריטניה זוכות בתחרות, אלא ישראל. הלב שלנו התפוצץ מרוב התרגשות וגאווה. דנה רצה לחדר ההלבשה להחליף את הבגד לשמלת הניצחון של גוטייה, אקט שלא היה כמותו עד אז באירוויזיון, מה שעורר התקף לב קל למנחים ולצוות של ה BBC כשבוששה להגיע לבמה. בדרך לביצוע הניצחון היא לקחה דגל ישראל ונופפה בו, וגם זה, עד אז, היה מעשה חסר תקדים בתולדות התחרות.
יואב גינאי, דנה אינטרנשיונל, צביקה פיק ושמלת הנוצות // צילום: לע"מ
מעבר לזכייה המרעננת אחרי 20 שנה, השיר "דיווה" עשה מהפכה. אחרי "דיווה", האירוויזיון השתנה ללא הכר - מתחרות קלאסית של שירי פופ שעריו נפתחו לרווחה גם למבצעים ממגדרים שונים ורעיונות חדשים, אמיצים ופחות מוכרים. פרט להצלחתו חסרת התקדים במצעדים הבינלאומיים ובראשם המצעד הבריטי ומצעד ה-MTV , הפך השיר לסמל. "דיווה" שמנוגן ומשודר עד היום בכל העולם, הפך להמנון למען חירותו של הפרט וקבלת האחר. אבל הכי האושר הגדול שלי ככותב השיר הוא שלאורך כל השנים, כבר יותר מ-20 שנה, עדיין ניגשים אלי בכל העולם נשים וגברים ומספרים לי בהתרגשות איך השיר "דיווה" אז, ב-1998 הביא אותם לקבל ולאהוב את עצמם ובכך גם שינה את חייהם.
<< דיווה בהמתנה
ירושלים של זהב >>
• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
• אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
• לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו