צילום: פיני סילוק // שירי הדר

תאריך הגמר: 26 במאי 2012

העיר המארחת: באקו, אזרבייג'ן

מספר המדינות המשתתפות: 42

הנציג הישראלי: איזבו

"Time", מקום 13 בחצי הגמר

מקום ראשון: שוודיה

לורין, "Euphoria"

"מבחינת החוויה שחווינו היתה כמו כניסה לעולם של פנטזיה, משהו שהוא לא אמיתי", אומרת שירי הדר, קלידנית להקת "איזבו", ואשתו של הסולן רן שם-טוב. "האירוויזיון הוא כמו בועה, שלא קשורה למה שקורה בתעשיית המוזיקה. עבור כולם שם היינו לא טבעיים לסיטואציה. היתה תחושה שאנחנו סוג של עוף מוזר. אנחנו הרגשנו שזה כמו לגור שלושה שבועות בבית ברביות".

חוליית טרור עקבה אחריכם בבאקו.

"נכון. הגענו לבאקו, בירת אזרבייג'ן, לשלושה שבועות אינטנסיביים. הייתה סביבנו אבטחה כל הזמן, הבריחו אותנו מכל מיני יציאות צדדיות, אסור היה לנו ללכת ולחזור דרך אותם מקומות. אף אחד לא באמת אמר לנו מה קורה, כנראה לא רצו להפחיד אותנו. בדיעבד הבנו שהיתה חוליית טרור מוסלמית שחיפשה אותנו. זה נתן להכל ממד פנטזיונרי יותר אפלולי, של סרט ריגול. אבל לא לקחנו את סרט הריגול הזה יותר מדי ברצינות. היחידי ששיתף פעולה עם זה במאה אחוז ופחד, היה רן. השאר קצת יותר זלזלו".

איך הגעתם לאירוויזיון?

"החלפתי חיתול לבת שלי, אלי, שהיתה אז בת שלושה חודשים, וקיבלתי טלפון מיואב גינאי, שהוועדה של רשות השידור בחרה בנו לייצג את ישראל. זו היתה הפתעה וצרחתי מרוב שמחה. תוך יומיים כתבנו והקלטנו שיר, לקחנו על עצמנו הוצאות כספיות הזויות, אבל לא ציפינו לשום דבר. בדיוק הוצאנו אלבום באירופה, היו לנו תוכניות להופיע שם ופתאום הגיעה ההרפתקה של האירוויזיון. היא לא תרמה שום דבר לקריירה שלנו, אבל היתה חוויה בפני עצמה".

לקחתם אתכם את הילדה לבאקו?

"כן, והצלחתי להניק אותה כל שלושת השבועות שהיינו שם, הנקה מלאה. זה מבחינתי היה הישג אמיתי. לקחנו איתנו גם תחליפי חלב, אבל בדיעבד התברר שהיא רגישה אליו. כלומר, אם הייתי נותנת לה תחליף חלב באזרבייג'ן, זה היה יכול להיגמר באסון. היום היא בת שבע".

מה הכי אהבת שם?

"את הביצוע עצמו על הבמה. אולי בגלל מספר הצופים בתחרות, אף פעם לא ראיתי את רן כל כך ממוקד ויחד עם זאת רגוע ושליו. ציפינו לעלות לגמר, לא לקחנו כאופציה שלא נעלה כי קיבלנו שם תגובות טובות והיינו במקום טוב מאוד בסקרים. הופתעתי מזה שלא עלינו. אז סיימנו מבואסים, אבל לא לקחנו את זה קשה".