בשבוע הבא, 16 באפריל, תיפתח במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב תערוכה משותפת של הצייר אלי שמיר ושל הצלם עדי נס בשם "מיתולוגיות ארץ־ישראליות". בתערוכה מוצגות עבודות של השניים שמתייחסות למיתולוגיות שונות: היוונית והכנענית, סיפורי המקרא, הברית החדשה, ההיסטוריה היהודית והאתוס הציוני.
נס (53), בוגר בצלאל, התפרסם בזכות עבודה שבה צילם חיילי צה"ל סביב שולחן בפראפרזה על הציור הידוע של לאונרדו דה וינצ'י "הסעודה האחרונה". מאז הציג בעשרות תערוכות בארץ ובחו"ל. שמיר (66), גם הוא בוגר בצלאל, הוא צייר שהציג בעשרות תערוכות. "החיבור בינינו נוצר במקרה", מספר נס. "אני גר בעמק יזרעאל ואלי הוא בן העמק (גר בכפר יהושע - מ"כ). שנינו השתתפנו בתערוכה קטנה של אמני העמק והעבודות שלנו הוצגו באותו חדר. פתאום נוצר חיבור ויזואלי ותוכני מעניין. האוצרת נורית טל־טנא לקחה את הרעיון הזה וניתבה אותו לתערוכה שלמה. יש דיאלוג בין העבודות שלנו. הציורים של אלי הרבה פעמים מתחילים מתצלום, ובמקרה שלי הרבה פעמים יש רפרנס או התכתבות עם ציור".
עוד אומר נס כי "עניין הגבולות, למשל, מעסיק את שמיר ביצירתו לאורך זמן, וגם לי לא מעט עבודות שמדברות על הדבר הזה. הסדרה שלי שהכי נוכחת בתערוכה היא 'הכפר', אבל יש עבודות מכל הסדרות שלי וגם את 'הסעודה האחרונה' המקורית שהושאלה לתערוכה הזאת ותוצג בגודל ענק לאחר שלא הוצגה ב־20 השנים האחרונות".
עבודה של אלי שמיר: "אבא ואני בדיעבד"// צילום: הדר סייפן
אתה כבר עובד על הדבר הבא?
"אני עובד על סדרה שתעסוק בהתפרקות הזהות של אדם. הוריי נפטרו והזיכרונות נשארים, ורציתי לגעת בנושא. אני מנסה לבנות ציר שעובר מהמקום האישי אל הזהות הגדולה, הנושא הלאומי".
אפרופו הנושא הלאומי, נתקלת בצנזורה שמופעלת על עבודות אמנות שלא מתיישרות עם האתוס הלאומי?
"לא. גם בתקופות שהתעסקתי בעניינים של הומו־ארוטיקה והחיבור של הצבא עם זה - לא נתקלתי בצנזורה. אני חושב שיש קושי להתנצח עם אמנות ויזואלית, עם דימויים שבצילום. יותר קל לעשות את זה עם תיאטרון או עם קולנוע. אמנות פלסטית לא מעניינת הרבה, לצערי, והאימפקט שלה כל כך קטן - אז אין טעם לטרוח לייצר סביבה מהומות".
• מדונה תופיע באירוויזיון 2019 בתל אביב
• אירוויזיון: חדשות רעות לישראל
• איימי שומר: "בעלי על הספקטרום"
• בגיל 26: כוכב הריאליטי התאבד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
