מוות, ובאופן ספציפי מוות של ילד, הוא הנושא שמעסיק את "בית קברות לחיות", אחד הספרים היותר מטרידים של אייקון האימה סטיבן קינג. על פי האגדה, קינג לא רצה לפרסם את הספר לאחר שסיים לכתוב אותו, מפני שהרגיש שהלך רחוק מדי. אך כמה שנים לאחר מכן, כאשר היה זקוק לרומן נוסף כדי לעמוד בתנאי החוזה שלו עם הוצאת הספרים, הוא פתח את המגירה של שולחן הכתיבה ושלף אותו משם.
באופן מפתיע (או שלא), הספר הפך לרב מכר, וב־1989 אף עובד לסרט קולנוע שבו צפיתי כשהייתי בן 13. אף שלא צפיתי בו שוב מאז, האירוע המזעזע והמחריד שמתרחש באמצעו עדיין חרות בתודעתי, 30 שנה אחרי, ואני עדיין זוכר את תחושת הבגידה שחשתי בשעת הצפייה. הרגשתי שיוצרי הסרט הפרו חוזה לא כתוב שנחתם עימי, שהם עשו משהו שפשוט אסור בשום פנים ואופן לעשות. אני זוכר את זה כאילו שזה היה אתמול.
על כל פנים, הגרסה הקולנועית החדשה של "בית קברות לחיות", שיצאה למסכים בסוף השבוע האחרון, עורכת מספר שינויים בטקסט של קינג, ואף שהאירוע המזעזע עדיין שם, כעת הוא מתרחש טיפה אחרת ותוצאותיו שונות. לא משנה. אני משוכנע שגם הפעם יהיו כמה ילדים בני 13 שלא ישכחו אותו לעולם.
במרכז העלילה עומדת משפחה בת ארבע נפשות - אבא, אמא, ילדה חמודה בת 9 ותינוק - שעוזבת את החיים העירוניים בבוסטון לטובת היערות הפסטורליים של מיין. על פניו, הכל נראה מושלם, אך שני דברים קטנים קצת מעיבים על האידיליה. דבר ראשון: הבית שוכן ממש ליד כביש שעליו דוהרות משאיות. דבר שני: ביער שמאחורי הבית ישנו בית קברות לחיות.
הצרות של גיבורינו המסכנים מתחילות כאשר החתול של המשפחה נדרס. האב (ג'ייסון קלארק) רוצה לספר לבת ה־9 את האמת, אבל האם (איימי סיימץ) מבקשת לחסוך ממנה את ההתמודדות עם המוות ומשכנעת את בעלה לספר לילדה שהחתול ברח. רק מה? מתברר שמאחורי בית הקברות לחיות - שאליו הולך האב באישון ליל כדי לטמון את החתול - ישנו בית קברות נוסף. ומי שנקבר שם, מפסיק להיות מת. השאלה היחידה היא מה הוא מתחיל להיות במקום.
אם להיות כן, "בית קברות לחיות" הוא סרט אימה נבזי, מכוער, לא נעים וחסר תחכום, שמשתמש בכל הגימיקים הקבועים של הז'אנר כדי לגרום לכם לקפוץ במושב ולכסות את העיניים עם הידיים. עם זאת, האופן הניהיליסטי והבוטה שבו הוא עוסק בנושא הרגיש שעומד במרכזו הוא ללא ספק אפקטיבי, והעובדה שהסרט יורד מהפסים לחלוטין בחלקו האחרון בהחלט תורמת לכך. "תורשתי", לדוגמה, סרט אימה מצוין מהשנה שעברה שלא הופץ בארץ, נגע בנושאים דומים בצורה הרבה יותר רצינית, משמעותית ומרשימה. אבל אם מסתכלים על "בית קברות לחיות" כעל מה שהוא - כלומר, ג'אנק נעדר בושה, חסר גבולות ונטול יומרות - אז קשה לבוא בטענות.
"בית קברות לחיות", ארה"ב 2019
ציון: 6
• אריה סטארק לא מתה, אבל הרגתם אותנו מצחוק
• אילה חסון: "נשבר שיא של רפש כלפיי"
• רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
