תאריך הגמר: 5 במאי 1984
העיר המארחת: הארוגייט, בריטניה
מספר המדינות המשתתפות: 18
הנציג הישראלי: אבי טולדנו
"הורה", מקום 2
מקום ראשון: גרמניה המערבית
ניקול, "Ein bißchen Frieden"
בתחילת דרכה ולמשך שנים רבות, אחד מהכללים הנוקשים של תחרות האירוויזיון היה שכל שיר שמוגש לתחרות חייב להיות בשפתה הרשמית של המדינה אותה הוא מייצג. בזכות החוק, שפות "אקזוטיות" שאינן מקבלות חשיפה שכזו הושמעו בכל רחבי העולם, אך זכייתה של להקת אבבא השוודית בשנת 1974 עם השיר "ווטרלו", וזכייתה של להקת Teach-In בשנה לאחר מכן עם השיר "Ding-a-Dong", שניהם בשפה האנגלית, טרפו את הקלפים. כיום, חלק גדול מהשירים המוגשים לתחרות מדי שנה נכתבים בכוונה תחילה בשפה האנגלית, על מנת להגדיל את סיכויי השירים לזכות ואולי גם להפוך ללהיטים בינלאומיים. אך ההיסטוריה מלמדת שממש לא מדובר בנוסחה בטוחה, ולראייה רק נזכיר את "אבניבי", "הללויה" ו"דיווה", שהפכו ללהיטים חובקי עולם, בעברית צחה, עם קריצה.
אבי טולדנו (70), שהופיע באירוויזיון 1982 עם "הורה", בשנה העוקבת הלחין עבור עפרה חזה את "חי", וגם זכה להצלחה רבה בתחרויות קדם אירוויזיון, בין היתר עם השיר "דיינו" בשנת 1989 שהגיע למקום השני, הוא מאמין אדוק – לא רק בכוחה של העברית, אלא גם ביכולתו של ההווי הארצישראלי לחדור ללב האירופים ולכבוש את הבמה הגדולה בעולם. עובדה, הן "הורה" והן "חי" קטפו את המקום השני בתחרות.
"הדבר שהיה הכי חשוב לי בנסיעה עם 'הורה' היה לייצג את ישראל בכבוד", נזכר טולדנו בגאווה במסע להארוגייט, בריטניה. "היו הרבה מאוד חילוקי דעות של אנשים מהברנז'ה, שלא חשבו ש'הורה' יעבוד באירופה. היה גם זמר מפורסם שאמר שיאכל את הכובע אם השיר יתברג בעשיריה הראשונה (צוחק). אבל אני כמלחין, יחד עם יהורם טהרלב ב-1982 ויחד עם אהוד מנור ב-1983, היינו חסידים של אותה אסכולה שאומרת שאנחנו יכולים ללמד את האירופים את המוזיקה שאנחנו יודעים לעשות כאן, שהם לא מכירים. שאנחנו יכולים לנצח עם משהו שורשי ולוקאלי.
"'הורה' ו'חי' אלו שני שירים מאוד ארצישראליים, שממש לא נועדו לחזר אחרי הקול האירופאי בסגנון שלהם. הלכנו על האנטיתיזה, על משהו שהם לא מכירים, בשבילם זה היה אקזוטי ושונה לגמרי. ועובדה, זה עבד יפה מאוד. שני השירים הגיעו למקום שני, שנה אחרי שנה, גם באנגליה וגם בגרמניה, שתי מעצמות מוזיקה".
כשטולדנו מתבקש לספר על מקרה מעניין או משעשע שחוותה המשלחת הישראלית, הוא מצליח לקשור את האיום הביטחוני שתמיד ליווה את הישראלים באירופה, עם תדרוך משעשע. "אני זוכר שבאנגליה לא ידעו מה לעשות כדי להנעים לנו את השבוע הזה... בנוף של יורקשייר, אזור יפהפה בעיירה קטנה שמוכרת בזכות פסטיבל הפרחים שלה, אליו באים אנשים מכל העולם. היו לנו שם קוקטיילים יום אחרי יום. על אף שמדובר בשנות ה-80, תקופה עם הרבה פיגועים ואיומים והיה די מסוכן להסתובב באותם הימים ולייצג את ישראל, ועוד עם שיר כמו 'הורה', היו הרבה חוויות מצחיקות.
מאמין אדוק בכוחה של העברית. טולדנו // צילום: אריק סולטן
"אחד הדברים המצחיקים שקרו לנו, היה כששלחו מישהו מהקונסוליה הישראלית מלונדון לתדרך אותנו מבחינה ביטחונית. הכניסו את כולנו לחדר אחד ואמרו לנו שאנחנו חייבים להיזהר, שאמנם כל המלון מאובטח, אבל אם אנחנו עוברים מחדר לחדר, כי כולנו הינו באותה קומה, שנאמץ לנו סיסמה אותה נגיד מבעד לדלת, כדי שאנשים ידעו שהם פותחים את הדלת למישהו מאתנו. אז הסיסמה היתה 'הורה', ואז מעבר לדלת שאלו 'איזה הורה?', והיה צריך לענות לו 'ההיא עם ההיי'... זה פשוט הצחיק אותנו כל פעם מחדש, במשך כל השבוע".
"שנה אחר כך, כשנסענו עם 'חי', עצם העובדה שהגענו לגרמניה כדי לשיר שם 'עם ישראל חי', היה בזה אמירה. זה היה הרבה יותר גדול מהשיר עצמו ומכל התחרות. מבחינתי, כיהודי שזכה לתקומה במדינה, ובשם כל אלה שזכו ולא זכו, זו היתה כמו הנפת דגל שם. אהוד ואני שוחחנו על זה כשהיינו שם, לא עשינו מזה עניין במקום עצמו כדי לא לעורר אנטגוניזם, אבל מספיק שעפרה עמדה על הבמה ושרה את השיר, עבורנו זה היה חזק יותר מכל התחרות הזאת".
<< הרקיע השביעי
עם ישראל חי! >>
• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
• אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
• לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו