הבמאית הצרפתייה הדגולה אנייס ורדה, שזכתה לכינוי "הסבתא של הגל החדש", הלכה לעולמה בליל יום חמישי כתוצאה מסיבוכים במחלת הסרטן. בת 90 הייתה במותה.
ורדה, שהייתה חתומה על שורה ארוכה של סרטים עלילתיים ותיעודיים, נולדה בבלגיה ב-1928, ועברה לפריז כדי להפוך לצלמת. את הקריירה הקולנועית שלה החלה ב-1955, כחלק מ"קבוצת הגדה השמאלית" (שכללה במאים כמו אלן רנה, כריס מרקר וז'אק דמי, לו נישאה ורדה בראשית שנות השישים). לאחר שיצרה כמה סרטים תיעודיים קצרים, ב-1962 היא ביימה את "קלאו מ-5 עד 7" – שמתחקה אחר שעתיים בחייה של זמרת, שממתינה לתוצאות של בדיקה רפואית גורלית. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן והפך את ורדה לכוכבת בינלאומית.
סרטים נוספים שביימה ורדה במהלך הקריירה המפוארת שלה כוללים את הדרמה הפמיניסטית-חברתית "האחת שרה, השנייה לא" (1977), את "עוברת אורח" (1985), שקטף את פרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה ואת פרס הסזאר לסרט הטוב ביותר, ואת הסרטים התיעודיים "ז'אקו איש נאנט" (1991), שעסק בבעלה, הבמאי ז'אק דמי, "המלקטים והמלקטות" (2002) ו"החופים של אנייס" (2008).
סרטה הלפני אחרון של ורדה, "אנשים ומקומות", שאותו ביימה בצוותא עם אמן הרחוב JR, היה מועמד לאוסקר בשנה שעברה בקטגוריה הדוקומנטרית, מה שהפך אותה, בגיל 89, למועמדת המבוגרת ביותר בתולדות טקס פרסי האוסקר. סרטה האחרון, יצירה תיעודית אוטוביוגרפית בשם "ורדה מאת אנייס", הוקרנה בחודש שעבר בפסטיבל ברלין, שם גם זכתה הבמאית בפרס מפעל חיים.
• אירוויזיון: חדשות רעות לישראל
• איימי שומר: "בעלי על הספקטרום"
• בגיל 26: כוכב הריאליטי התאבד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו