קוונטין טרנטינו פוגש את מייקל מאן ב"עם הגב לקיר" - דרמת פשע אורבנית, אפית וחסרת מעצורים של התסריטאי־במאי המחונן ס. קרייג זולר ("מהומה באגף 99"). זהו סרט גס, איטי, ברוטאלי ולא מתנחמד, ששם דגש על הפרטים הקטנים, שמתעלם מחוקי התקינות הפוליטית ושעשוי לעורר את חמתם של צופים עדינים. אך אם אתם נמנים עם חובבי הז'אנר (ויודעים לדקלם את "היט" בעל פה), צפויה לכם חגיגה אמיתית, שכן מדובר בתוצר קולנועי מחשמל ומרתיע, מהסוג שסם פקינפה היה חותם עליו בשמחה.
התסריט המופתי של זולר מתמקד ברידג'מן ואנתוני (מל גיבסון ווינס ווהן), שני שוטרים לבנים, ובהנרי וביסקיט (טורי קיטלס ומייקל ג'יי ווייט), שני פושעים שחורים, שדרכיהם מצטלבות בסופו של דבר (אף על פי שבמשך יותר משעה לא ממש ברור כיצד הדבר עומד לקרות).
השוטרים אמנם ישרים ומסורים, אך שניהם גזענים ושניהם מתקשים לאמץ את כללי הנימוס הנדרשים בימינו בעת ביצוע מעצרים. כתוצאה מכך, כבר בתחילת הסרט השניים מוצאים את עצמם מושעים מתפקידם, לאחר שסרטון, שבו רידג'מן (גיבסון) נראה דורך על צווארו של סוחר סמים היספני, עושה את דרכו לתחנות הטלוויזיה.
אבל רידג'מן אינו יכול להרשות לעצמו לשבת בבית בחוסר מעש. אשתו חולה בטרשת נפוצה, בתו המתבגרת סובלת מהטרדות מצד הפושטקים המקומיים, והוא יודע שהוא חייב להוציא את המשפחה שלו משכונת העוני שבה הם גרים, ומהר. לשם כך הוא מאלתר לעצמו ולשותפו מזימת התעשרות זריזה ומפוקפקת, ולמרות שהשותף מתלבט ומסתייג, גם הוא נרתם לעניין מחוסר ברירה.
גם להנרי (קיטלס), כך נראה, אין ממש ברירה. הוא השתחרר לאחרונה מהכלא וגילה כי מצבם של אמו ואחיו הצעיר אינו מזהיר, בלשון המעטה. הוא מוכרח לעזור להם, ונראה שרק המיזם הקרימינלי שמציע לו חברו הוותיק ביסקיט יוכל לאפשר לו לעשות את זה. אבל מה הסיכויים שיצליחו?
יש כל כך הרבה דברים טובים ב"עם הגב לקיר" שקצת קשה לדעת מאיפה להתחיל. קודם כל, תחשבו מה שתחשבו על מל גיבסון, אבל בתור רידג'מן הוא לא פחות ממצוין. עייף, חבוט, מריר, נואש - ההופעה שלו כאן היא ההיפך המוחלט מהתפקיד שעשה בסדרת "נשק קטלני", והאופן המורכב שבו זולר מטפל בו (ובדעותיו החשוכות) מייצרת דמות כנה, אמינה, וכן, גם סימפטית (!).
למרבה השמחה, גם יתר הדמויות מתהדרות באותה רמת מורכבות וספציפיות (שימו לב למלחייה שאנתוני שומר באוטו). למעשה, הסרט אפילו לוקח פסק זמן של כמה דקות טובות כדי להביא את סיפורה של דמות שולית לחלוטין (דבר שהופך את תגובת הצופים לגורלה המר לפי אלף יותר אפקטיבית).
עם זאת, בסופו של דבר, הכוכב של "עם הגב לקיר" הוא זולר עצמו. ההתמקדות שלו בפרוצדורות (במארבים, במעצרים, בשיחות הסרק שבין לבין) והשימוש הווירטואוזי שלו בשפה האנגלית - מניבים יצירה אווירתית, דברנית וגדושת תופינים שמתנקזת לשיא מופרע ובלתי נשכח.
במונולוג שפותח את "השתולים", גנגסטר העל ג'ק ניקולסון מכריז שהוא לא רוצה להיות תוצר של הסביבה שלו, הוא רוצה שהסביבה שלו תהיה תוצר שלו. גיבורי "עם הגב לקיר", לעומתו, הם תוצר של הסביבה שלהם. והסרט שזולר עשה עליהם קרוב לשלמות.
"עם הגב לקיר", ארה"ב 2018
ציון: 9
• אירוויזיון: חדשות רעות לישראל
• איימי שומר: "בעלי על הספקטרום"
• בגיל 26: כוכב הריאליטי התאבד
• אין לו פטרייה: הג'וב החדש של שימי תבורי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו